שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    "מעניין אותי להתעסק במקורות מים מזוהמים"
    פרופ' הדס ממן, מהמעבדה לחקר טכנולוגיית המים באוניברסיטת תל אביב חוקרת כבר שנים את המים המזוהמים בהודו שהורגים 20% מהילדים עד גיל 5. "בלי מים ראויים לשתייה האנושות לא יכולה להתקיים", היא אומרת. ביקרנו במעבדה

    בשיתוף אוניברסיטת תל אביב

     

     

    אחד האתגרים הגדולים הניצבים בפני העולם כיום הוא הנגישות למים הראויים לשתייה. על כן, הכרחי לרכוש את הידע הרלוונטי להתמודדות עם בעיות המים הבלתי פתורות כיום ובעיות המים הקרבות. 

     

    "מים זה חיים, Water is life. בלי מים ראויים לשתייה האנושות לא יכולה להתקיים", אומרת פרופ' הדס ממן, מהמעבדה לחקר טכנולוגיית המים באוניברסיטת תל אביב. "הדבר שחשוב לי ביותר בעולם זה לטפל בבעיות סביבתיות, ומבחינתי עצם זה שיש לי את האפשרות להתעסק בזה כל הזמן זה מבחינתי ההישג". ביקרנו במעבדה. צפו בווידיאו בראש הכתבה.

     

    פרופ' הדס ממן, אוני' ת
    פרופ' הדס ממן, אוני' ת"א(צילום: הדס ממן )

    המעבדה שלה עוסקת בטיפול בטכנולוגיות של מים, שפכים, במיחזור של שפכים ובמציאת פתרונות ליצירת של אנרגיה מתחדשת. "אנחנו גם מתעסקים הרבה במחקרים שקשורים למזהמים של אורגנים בתוך מים שחלקם גורמים לבעיות בריאותיות וכדומה, משתמשים המון בקרינת שמש - אנחנו מנסים לנצל את קרינת השמש על מנת לפתור בעיות שקשורות למדינות עולם שלישי".

     

    פרופ' ממן מעורבת בפרויקטים של ניקוי הגנגס בהודו. "אם אנחנו מסתכלים למשל על המקרה של הודו - שם אני מעורבת בפרויקטים שקשורים לשפכים של תעשיית מתכות ושפכים של תעשיית טקסטיל. הסטטיסטיקות מראות כי 20% מהילדים בהודו לא מצליחים לעבור את גיל 5 בגלל בעיות שרובן סביבתיות, ולכן מאוד מעניין אותי להתעסק במקורות המים שהם כל כך מזוהמים אבל מצד שני כל כך נדרשים כדי לקיים את האנושות".

     

     

    "הסטודנטים שלנו פה הם עצמאים". פרופ' הדס ממן והסטודנטים.
    "הסטודנטים שלנו פה הם עצמאים". פרופ' הדס ממן והסטודנטים.

     

    המחקר של פרופ' ממן מתמקד בפיתוח טכנולוגיות ותהליכי טיפול במים ועיבודם, על ידי השמת דגש על המחקר התיאורטי כמו גם על המחקר הניסויי (מחקר במעבדה ובשדה) בנושא החדרת פוטונים, רדיקלים וננו-חלקיקים טבעיים או מעוררים למים. פרופ' ממן מעוניינת לחקור את השפעות החלקיקים הראקטיביים הללו על הקינטיקה ומנגנוני האינאקטיבציה של חיידקים, הבקרה על הזיהום הביולוגי והחמצון הכימי, כדי לשפר את איכות המים ולפתח תהליכים ברי קיימא למגוון שימושים.

     

    פרופ' הדס ממן  ()
    הסטטיסטיקות מראות כי 20% מהילדים בהודו לא מצליחים לעבור את גיל 5 בגלל בעיות שרובן סביבתיות. הודו.

     

    "הסטודנטים שלנו פה הם עצמאים, זה סטודנטים שיודעים לקחת אתגר, יודעים לקרוא ולחפור ולבוא עם רעיונות מקוריים. אני בעצם לא רואה את עצמי בתור המנחה והם הסטודנטים, אני רואה את עצמנו באותו רמה, והם הרבה פעמים באים עם רעיונות הרבה יותר טובים ממה שאני יכולה לחשוב. אנחנו באמת מאמינות ומאמינים שהכל אפשרי, שאנחנו יכולים לקחת כל בעיה ולנסות למצוא לה את הפיתרון וזה לא דבר טריוויאלי. כי אני הייתי בהרבה מקומות בעולם, גם במקומות שמאוד נחשבים ובאמת יש פה מן אווירה של חדשנות".

     

    גדת נהר הגנגס בהודו ()
    גדת נהר הגנגס בהודו

     

    בשיתוף אוניברסיטת תל אביב


    פורסם לראשונה 14/01/2019 08:53

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים