שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רשות החדשנות: "ישראל בפיגור במרוץ להובלה בבינה מלאכותית"
    בדוח השנתי כותב מנכ"ל הרשות, אהרן אהרן, כי בישראל נדרשת תוכנית לאומית להשקעה בטכנולוגיות עתידיות. עוד טוען הדוח: "ישראל היא אומת הייטק ומדינת לואו-טק - היא ביססה את עצמה כמרכז חדשנות עולמי, אבל יש פער גדול בין התעשייה לחיי היומיום"

    "עלינו להכיר בעובדה שבמרוץ להובלה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית - מדינת ישראל כבר בפיגור". כך אומר מנכ"ל רשות החדשנות, אהרן אהרן, בדוח השנתי שמפרסמת היום (ב') הרשות (לשעבר המדען הראשי).

     

    על תבונה (מלאכותית) ורגישות

    בכירי הטכנולוגיה העולמית מצדיעים לחדשנות ישראלית

    אמזון במגעים לרכישת ענן ישראלי בכ-200 מיליון דולר

     

    לדברי אהרן, "ההשקעות האדירות, שמתכננות ממשלות אחרות בתשתיות בינה מלאכותית, חייבות להוות תמרור אזהרה בפני כולנו. אם לא יוקצו המקורות המתאימים, ואם לא נשכיל לפתח את הכלים המתאימים לקידום ההובלה הישראלית בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית, אנחנו עלולים להשתרך מאחור. כל המגזרים - ממשלה, אקדמיה ותעשייה - צריכים להתלכד סביב חזון ואסטרטגיית בינה מלאכותית למשק הישראלי".

    סטודנטים (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    בשורה התחתונה, אומרים ברשות - נדרשת תוכנית לאומית להשקעה בטכנולוגיות עתידיות, כמו בתחום הבינה המלאכותית, שנמצאת כאן כדי להישאר ב-20 השנים הקרובות. בינה מלאכותית צפויה לשמש ליבת הטכנולוגיה של המאה ה-21. להערכת אהרן, ב-3-5 השנים הקרובות שיעור העובדים במשק, שיידרשו לעיסוק בתחום, יהיה שליש - אולם כרגע אין לכך פתרונות.

     

    ברשות החדשנות סבורים שישראל יכולה להוביל ברפואה מותאמת אישית. במשך השנים הביופארמה הישראלית לא מימשה את הפוטנציאל המדעי הגדול שלה, שכן רוב התרופות שהתגלו בארץ פותחו בחו"ל על ידי חברות זרות, והמשק הישראלי הפסיד חברות רווחיות ותעסוקה איכותית. עם זאת, "שינויים בתעשייה המקומית בשנים האחרונות מצביעים על מומנטום חיובי". כיום מונה תעשיית הביופארמה כ-200 חברות ובכל שנה נוספות אליה כ-15 חברות חדשות, עם עלייה משמעותית בהיקף ההשקעות.

     

    אומת ההייטק ומדינת הלואו-טק

    ישראל היא "אומת ההייטק ומדינת הלואו-טק", מציינים ברשות החדשנות. ישראל אמנם ביססה עצמה בעשורים האחרונים כמרכז חדשנות עולמי, שמצטיין בפיתוח טכנולוגיות ומוליד חברות בפריצת דרך; אבל "ישנו פער גדול בין תעשיית ההייטק המתקדמת ובין חיי היומיום בישראל. רוב תושבי ישראל אינם מרגישים שהם חיים במדינה 'טכנולוגית' כשהם נוסעים לעבודה, מתנהלים מול הרשויות או קונים ברשתות השיווק".

     

    אהרון אהרון מנכ"ל רשות החדשנות  ()
    אהרון אהרון מנכ"ל רשות החדשנות
     

    מה שעגום הוא, שלדברי רשות החדשנות זוהי איננה תחושה בלבד, כיוון שסקטורים משמעותיים בארץ כמו תחבורה, מסחר, בנייה, חינוך ושירותים ציבוריים עדיין תקועים מאחור יחסית למדינות המערב. כך, בתחום התחבורה למשל, למרות פיתוחים ישראלים מרשימים כמו מוביט, וויז ומובילאיי, פתרונות התחבורה שעומדים בפני האזרח הישראלי מוגבלים מאוד.

     

    אמנם ישראל מצטיינת בייצור חדשנות ובפיתוח טכנולוגיות, אבל "מפגרת אחרי המדינות המפותחות בצריכת חדשנות", כך לדברי אהרן. לא רק שהתחרות החלשה בסקטורים רבים במגזר העסקי בישראל משפיעה על יוקר המחייה, היא גם מעכבת השקעות בחדשנות ומקטינה את התמריץ לשיפור פריון העבודה על ידי השקעות בחדשנות ובטכנולוגיה. בנוסף, קיימת רגולציה שחוסמת חדשנות, לפי הרשות.

     

    תוכנית פיילוטים של הרשות מכוונת לפתור את אי ההטמעה הזו של החדשנות הטכנולוגית בחיי היומיום. במסגרתה, מתקיימת עבודה מול משרדי ממשלה להטמעת סטארט-אפים ישראלים בתמיכה כספית ובמתן אישורים רגולטוריים. "הדואליות שהתקיימה עד כה בין סקטור ההיי-טק החדשני ובין יתר המשק, אשר איחר לאמץ את הטכנולוגיות החדשות, איננה בת-קיימא", נכתב.

       ()
     

    המטרה: להביא את ההייטק לפריפריה

    ההייטק הישראלי יושב כיום בעיקר באזור תל אביב והמרכז. אתגר שעליו עובדת רשות החדשנות היא להכניס אותו לפריפריה הגיאוגרפית, החברתית והמגדרית בהצלחה. כיום, יותר מ-60% מכלל משרות ההייטק ממוקמות באזור תל אביב והמרכז. כ-76% מהסטארט-אפים פועלים באזור זה. המגמה מתחזקת בשנים האחרונות כשהגידול בתעסוקה בהיי-טק בתל אביב מהווה כ-70% מסך הגידול בתעסוקה בסקטור זה.

     

    בנוסף, 50% מעובדי ההייטק עונים לפרופיל הגבר היהודי, הלא חרדי, עד גיל 45. ישנן אוכלוסיות אחרות שיכולות להיכנס למעגל התעסוקה בהייטק, אבל היום הן נעדרות ממנו. בחברה הערבית אמנם התחולל מהפך, בו שיעור העובדים הערבים בהייטק עבר תוך חמש שנים מ-1% ל-3%; אבל הפוטנציאל הוא 21% - כך שהמרחק ממיצוי הפוטנציאל הוא עדיין גדול. המיצוי של השתתפות הנשים בהייטק הוא 23%, אבל הפוטנציאל שלהן הוא כחלקן באוכלוסייה - מחצית. מיצוי השתתפות החרדים בהייטק הוא פחות מ-1%, אבל פוטנציאל השתתפותם הוא 12%.

     

     

     

    כדי לתקוף בעיה זו, מפעילה רשות החדשנות תוכניות שיביאו חברות הייטק לפתוח שלוחות בפריפריה, כמו עידוד יזמות מקומית בפריפריה בזיקה לעוגנים אזוריים. בין היתר מדובר במוסדות אקדמיים ומוקדי תעשייה, חקלאות ומזון. עוד מבקשת הרשות לבצע חיבור בין היצע ההון האנושי בפריפריה ובין חברות הייטק מובילות, במטרה להוביל לחיזוק תנאי פתיחה חשובים להייטק שטרם מימשו את הפוטנציאל שלהם במטרופולינים של חיפה, ירושלים ובאר שבע.

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים