שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מאיזה גיל ילדים מתייחסים לצבע עור?

    גזענות שנלמדת על ידי ילדים בגילאים צעירים נטמעת ומשפיעה על תפיסותיהם כמבוגרים. אולם, גם אם הורים לא עושים מאמץ מיוחד כדי ללמד את ילדם לא לפגוע באחרים, גזענות יכולה להיעלם אם הילד חשוף באופן עקבי לקבוצות ילדים שונות באופן חיובי ושווה

    במשך ארבעה עשורים האמינו חוקרים שגזענות ודעות קדומות מתגבשות סופית רק במהלך הבגרות או בשנות העשרים המוקדמות. הנטייה הייתה לחשוב שילדים מביעים העדפות גזעניות מגיל שלוש והן מתפתחות בהדרגה ומתקבעות רק בשנות העשרים.

      

    רבים מאמינים כי ילדים עיוורים לצבע העור שלהם או של אחרים, אולם מסתבר שכבר מגיל שלוש ילדים מבחינים בהבדלים פיזיים במראה כמו צבע עור, מראה השיער ומבנה הגוף והפנים. שאלות ובלבול בנוגע לנושאים של שונות מתחילים בשלבים מאד מוקדמים של הילדות.

     

    יללדים אתיופים (צילום: shutterstock)
    מבחינים בהבדלים פיזיים כבר מגיל צעיר(צילום: shutterstock)

    במחקר שהתפרסם בכתב העת CHILD DEVELOPMENT בתחום התפתחות הילד, אותו ערכו חוקרת בשם טרה מ. מנדלייווואלה מאוניברסיטת ניו יורק ועמיתיה, נמצא כי ילדים מאמינים שתכונות פיזיות כמו צבע העור הן אכן תורשתיות.

     

    אולם נמצא כי ילדים אלה לא מחזיקים בתפיסות גזעניות במובן הרחב של המילה. כלומר משתתפי המחקר לא חושבים שמאפיינים פסיכולוגים או התנהגותיים הם תכונות שמועברות בתורשה ושייכות לאנשים מרקע אתני מסוים.

     

    במחקר השתתפו 203 ילדים בגילאים 7-5, בעלי גוון עור כהה ובעלי גוון עור בהיר. נבדקו תפיסות הילדים לגבי ילדים בעלי גוון עור שונה משלהם. במהלך המחקר סיפרו לילדים שני סיפורים על ילדים צעירים - בסיפור אחד הילד גדל עם אמו הביולוגית ובשני גדל עם אמא מאמצת.

     

    בסיפורים הללו, פעם אחת הילד ואמו היו בעלי אותו גוון עור ובפעמים אחרות בעלי גוון עור שונה. לאחר מכן נשאלו הילדים לגבי הילד בסיפור, כשחלק מהשאלות עסקו במראה שלו ובצבע עורו וחלק אחר בהתנהגותו ובמאפיינים האישיותיים שלו.

     

    קראו עוד:

    אמא, קראו לי בבית ספר "כושית"

    10 משפטים שיעודדו את הילדים

    לגדל ילדים בארה"ב - כך זה נראה

     

    למרבה ההפתעה (או שלא) הילדים ציפו שתכונות והתנהגויות יתאמו לסביבה בה חיים ולא על פי מוצא אתני או תורשה. כלומר, הילדים האמינו כי צבע העור לא מהווה פרמטר להתנהגויות ותכונות, אלא רק הסביבה בה גדלים.

     

    החוקרים הסיקו כי ילדים אמנם מזהים הבדלים הקשורים לרקע אתני כמו צבע עור או מראה שונה, אך הם לא עושים באופן טבעי את הקישור בינם לבין תכונות, יכולות או התנהגויות כאלה ואחרות.

     

    ממצא נוסף שעולה ממחקר זה הוא כי גם אם ילדים מחזיקים בתפיסות גזעניות המקשרות בין תכונות או התנהגות לצבע עור, הן עשויות להשתנות כאשר ילד נמצא בחברה מגוונת וחשוף לילדים מקבוצות שונות ולעמדות חברתיות של ילדים ומבוגרים אחרים.

     

     

    המסקנה המרכזית במחקר זה היא כי למרות שישנה נטיה "מולדת" של ילדים להבנת הבדלים בין אנשים על פי מאפיינים של מראה כמו צבע עור, הם אינם נוטים לשייך תכונות אחרות, מורכבות לאנשים רק על פי צבע עורם. במילים אחרות - ילדים רואים את ההבדלים אבל לא משייכים להם משמעויות עמוקות ורחבות מדי, משמעויות שבהמשך החיים עלולות להפוך לתפיסות גזעניות.

     

    רוב הידע הגזעני נלמד ב"שיעורים" לא פורמלים ופעמים רבות הורים שעדים להתנהגות או התבטאויות גזעניות, חוששים לייצר שיח סביב הנושא ורק מבקשים מילדיהם לא להתנהג או להתבטא יותר באופן הזה. אלא שבמקרים כאלה הילדים לא לומדים דבר, מלבד לכך שאסור לדבר גזענות ליד מבוגרים.

     

    גם במחקרים ארוכי טווח נראה כי ילדים מגיל מאד צעיר כבר מחזיקים באמונות גזעניות מוצקות. הם אומנם לא מבינים הבדלים אתניים, אך ניתן לראות בהחלט ילדים שנוהגים בגזעניות כדי לפגוע בילדים אחרים. סביר להניח כי אלו ילדים שנחשפים לגזענות מערכתית פנימית בתרבות שלנו.

     

    שימו לב מה הילדים שומעים בבית (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    שימו לב מה הילדים שומעים בבית(צילום: shutterstock)

    הניסיון מראה שילדים מחזיקים בעמדות גזעניות דומות לעמדות שמחזיקים אנשים מבוגרים. ילדים נחשפים לרעיונות אלה דרך התבוננות בעולם החברתי הרחב. הגזענות קיימת בכל שכבות החברה ובכל היבט של חיינו, ילדים אינם עיוורים אליה וגם הם מוצפים ברעיונות אלה. הגזענות מוטמעת בשפה, דרך מילים וביטויים גזעניים שמקודדים במוחם ואחר כך מכתיבים את החשיבה וההתנהגות שלהם גם בבגרות.

     

    גזענות שנלמדת על ידי ילדים בגילאים צעירים נטמעת ומשפיעה על תפיסותיהם כמבוגרים. ככל שילדים מתבגרים, לחברה ולסביבה השפעה משמעותית יותר על התפיסה שלהם של אנשים אחרים שנראים כמוהם כשייכים לקבוצה או מחוץ לקבוצה.

     

    החדשות הטובות הן שגם אם הורים לא עושים מאמץ מיוחד כדי ללמד את ילדם לא לפגוע באחרים, גזענות יכולה להיחלש ואף להיעלם אם הילד חשוף מספיק ובאופן עקבי לקבוצות ילדים שונות שמחוץ לקבוצה שלו באופן חיובי ושווה.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    הסיכוי להפחית את ההטיה התפיסתית בקרב ילדים כלפי שונים ממנו גדל כאשר ישנו בחייהם מבוגר אחראי שבמודע מאפשר להם לראות אנשים שונים ממנו במקום ששווה להם.

     

    על ההורים ואנשי החינוך לקחת אחריות ולהתייחס ברצינות לכל התנהגות או אמירה גזענית של ילד, לחשוף אותם כבר מגיל צעיר לאירועים רב תרבותיים ולחזק ולשבח סיפורים של אנשים וילדים שפועלים למען הצדק.

     

    גם חברויות בין ילדים משפיעות על האופן בו הם תופסים אנשים שונים מהם, ויחסים חברתיים שמתפתחים בשנות החיים המוקדמות יכולים ליצור ולחזק סטריאוטיפים וחוסר סבלנות על בסיס מוצא אתני, וכמובן גם להפך.

     

    הכותב הוא עובד סוציאלי קליני, מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי CBT בילדים, נוער ומבוגרים, מנהל "רימון - מרכז מומחים לטיפול פסיכולוגי "

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    חברויות בין ילדים משפיעות על האופן בו הם תופסים אנשים שונים מהם
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים