שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    התוכנית לחיזוק העברית במגזר הערבי חורקת: אין שיפור ברמת התלמידים
    תוכניתו של שר החינוך בנט גרמה לעלייה מסוימת ברמת העברית, אך בשלוש השנים האחרונות נבלמה המגמה. יותר משליש מהתלמידים ברמת בקיאות נמוכה, רבע מהם חוששים לדבר את השפה. חוקרת שבחנה את התוכנית: "היא לא נלקחת ברצינות הראויה"

    יותר משליש מהתלמידים הערבים ברמת בקיאות נמוכה בעברית, רבע מהם חוששים לדבר את השפה ומגמת השיפור בידיעת השפה נבלמה. כך עולה מנתונים חדשים שפרסמה בימים האחרונים הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) של משרד החינוך. הנתונים מתבססים על מבחן שנערך בקרב תלמידים וסקר עמדות בקרב מורים לעברית שבוצעו בשנה שעברה.

     

    המחקר נערך לראשונה בשנת הלימודים 2013-2014 ובאחרון השתתפו יותר מ-4,300 תלמידי כיתות ו' דוברי ערבית (ערבים, בדואים ודרוזים) מ-194 בתי ספר, כמו גם 591 מורים לעברית.

    אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

    המבחן, שבודק יכולות קריאה, הבנת הנקרא, ידע לשוני והבעה בכתב, מצביע גם על פערים גדולים בין שלוש הקבוצות, כשרמת העברית של התלמידים הדרוזים גבוהה הרבה יותר מזו של התלמידים הבדואים. גם העמדה החיובית שהביעו התלמידים הדרוזים לגבי הצורך בלימודי העברית הייתה בשיעורים גבוהים יותר מאשר של התלמידים הערבים והבדואים.

     

    באשר למורים, 32 אחוזים מהם דיווחו כי "אמצעי ההוראה לא מספיק איכותיים" במידה רבה וכי הם עצמם סובלים מ"מחסור בשעות הדרכה על ידי המדריכים לעברית" במידה רבה. בנוסף, תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר רשמו פערים משמעותיים בציון הסופי שלהם בבחינה לעומת תלמידים ממעמד סוציו אקונומי נמוך יותר והישגי התלמידות היו גבוהים במידה משמעותית מאשר הישגי התלמידים.

    דו

    דו

    "התלמידים נהנים מהתוכנית, אבל לא לוקחים אותה ברצינות"

    נתוני המחקר מעלים שאלות בנוגע ליישום ולמידת האפקטיביות של התוכנית להרחבת לימודי העברית שעליה הכריז שר החינוך נפתלי בנט באוגוסט 2015. התוכנית כללה, בין היתר, פיילוט של לימודי עברית בגנים ערביים, לימודי עברית בכיתות א' ו-ב' במשך שעתיים בשבוע וגם הוספת שעה להוראת השפה הערבית בכיתות ג' עד ט', מתוכן שעתיים לטובת לימוד השפה הדבורה. עלות התוכנית נאמדה בכ-30 מיליון שקלים. כעת, מהנתונים החדשים עולה כי מגמת השיפור בציון הממוצע במבחן המתקיים החל משנת 2013 דווקא נבלמה בשלוש השנים האחרונות.

     

    ד"ר וורוד ג'יוסי, מנהלת שותפה במרכז לקידום חיים משותפים במכללה האקדמית בית ברל, חקרה ביחד עם צוות של סטודנטים את התוכנית של השר בנט. "ראינו ש כשמלמדים את התלמידים בכיתות הנמוכות את העברית בצורה חיובית ואפקטיבית, הם אהבו את זה. מנגד, ממצאי המחקר של ראמ"ה הם הגיוניים. התלמיד הערבי לא נחשף מספיק לשפה העברית ולפעמים הוא נחשף לאנגלית יותר מאשר לעברית", אמרה ד"ר ג'יוסי.

    דו

    דו

    דו

    היא הוסיפה: "נכון שהתוכנית קיימת, אבל היא לא מובנית באופן רציני והיא צריכה לעבור התאמה ושינוי. שעה אחת בכיתות הנמוכות לא מספיקה, ובמקרים רבים היא לא ממוקמת טוב במערכת הלימודים. בבתי הספר רבים התחושה היא שיש דברים חשובים מהשעה הזו, והיא לא נלקחת ברצינות הראויה".

     

    "אם רוצים ללמד את התלמיד הערבי עברית, צריך הרבה יותר שעות. בנוסף, יש גם חסם חברתי ופוליטי שמרחיק תלמידים ערבים מהשפה. זה מסביר את ממצאי המחקר לגבי הדרוזים, וזאת משום שהם חשופים הרבה יותר לעברית, כי הוריהם משרתים בצבא וכי יש להם יותר חברים יהודים. עם זאת, זה כמובן תלוי מורה. עם מורים שמשקיעים יותר ומביאים שיטות הוראה חדשניות, המצב שונה. צריך לעבוד יותר על תכנון מערכי השיעור".

     

    "הבעיה היא שלומדים עברית – בערבית"

    מנתוני המחקר עולה כי בכל המדדים רושמים התלמידים הבדואים את ההישגים הנמוכים ביותר. לדברי ד"ר סלים אבו ג'אבר, ראש המסלול להוראת השפה הערבית במכללה האקדמית אחוה ויועץ אקדמי לסטודנטים מהמגזר הערבי, יש לכך שלוש סיבות מרכזיות: מחסור במורים להוראת השפה העברית במגזר הבדואי, היעדר חשיפה למגזר היהודי ושיטות הוראה מיושנות.

     

    "בוודאי שרמת העברית נמוכה מאוד בחברה הבדואית לעומת החברה הערבית והדרוזית. בנגב יש מחסור במורים לשפה העברית, בעיקר בבתי ספר תיכוניים והתלמידים, ובעיקר התלמידות, לא באים במגע עם החברה היהודית כמעט בכלל עד סיום התיכון. וזה הפוך ממה שקורה בצפון ובחברה הדרוזית, שם יש לתלמידים הרבה יותר חשיפה למגזר היהודי", אמר.

     

    "בנוסף, המורים מלמדים עברית בערבית, וזה הכשל. כלומר, השיעור מתנהל בערבית למרות שהמטרה שלו היא להקנות את השפה העברית. במכללה אנחנו עובדים עם התוצר של מערכת החינוך ולצערי הוא מאוד חלש, אז אנחנו מפעילים תוכניות שלמעשה אמורות לגשר על הפער הזה. גם אם לתלמידים יש ציון טוב בעברית על הנייר, הם לא מצליחים להתמודד בשנה הראשונה עם טקסט מדעי בשפה העברית".

     ד
    "המורים מלמדים עברית בערבית, וזה הכשל". ד"ר סלים אבו ג'אבר

    מאי ערו, מנהלת תחום שפות ביוזמות אברהם ()
    "מוקדם מדי לשפוט את הצלחת התוכניות השונות לחיזוק העברית הדבורה". מאי ערו

    לאבו ג'אבר יש גם השגות לגבי לימודי העברית בגני הילדים, אחת הבשורות המרכזיות של תוכניתו של בנט. "קודם שילמדו את שפת האם כמו שצריך", הוא אומר. "אם מלמדים את הילד עברית לפני שהוא מכיר את שפת אמו – אין בזה הגיון. ידיעת שפת האם משפרת את ההישגים בשאר המקצועות, ובוודאי בעברית. הבעיה היום היא שאין פדגוגיה חדשנית בבתי הספר כפי שצריך".

     

    מאי ערו, מנהלת תחום שפות ב"יוזמות קרן אברהם" טוענת כי "הסבר אפשרי לתוצאות המבחן הוא שעבור ילדים ערבים בגילאי יסודי העברית לא הכרחית בחיי היום-יום, כשהיום יש להם גישה למגוון רחב של סדרות וסרטים בערבית בזכות שידורי הלוויין".

     

    "גם לצמיחת אזורי מסחר ובילוי ביישובים הערביים השפעה ניכרת על החשיפה לעברית בגיל צעיר. בבית הספר התיכון, לקראת הלימודים האקדמיים מתחילים התלמידים להבין ולהשקיע בלימודי העברית למען עתידם", הוסיפה. באשר לתוכנית של השר בנט, לטענתה של ערו "מוקדם מדי לשפוט את הצלחת התוכניות השונות לחיזוק העברית הדבורה, ויש להמשיך ולהתעקש שהן יועברו ע"י מורים ששפת אמם עברית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים