שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הדור החדש של האזעקות שיצילו חיים
    ריבוי אזעקות בתקופות חירום ומלחמה גורם לפאניקה בקרב הציבור מחד ולשאננות מסכנת חיים מאידך. לאחרונה הושלמה בנייתו של מערך צופרים חדש ומתקדם, שפועל באופן נקודתי וממוקד יותר מתמיד, עד רמת היישוב והשכונה

    בשיתוף מוטורולה

     

    במהלך מבצע צוק איתן שוגרו למעלה מ-4,000 רקטות אל עבר יישובי עוטף עזה, אלפי אזעקות "צבע אדום" ששיבשו את שגרת החיים התקינה של התושבים נשמעו בכל שעות היממה. הן גרמו לפאניקה ואף לנפגעי חרדה בקרב תושבי העוטף.

     

    למערכת הגילוי וההתרעה של פיקוד העורף יש תפקיד חשוב בעתות חירום ומלחמה. זהו מערך רגיש הנדרש לזהות פצצות מרגמה וטילים ולשלוח פקודת הפעלה לכל הצופרים הפרוסים ברחבי הארץ.

     

    ניסוי התרעה של פיקוד העורף בתל אביב (צילום: מוטי קמחי)
    מספר האזורים גדל עם השנים(צילום: מוטי קמחי)

     

    למרות חשיבותה הרבה של הפעלת המערכת למען ביטחון הציבור, המגמה בעשורים האחרונים היא לצמצם ככל הניתן את היקף ההתרעה על מנת להקל על התושבים, להוריד את מפלס החרדה ולמנוע סכנת חיים. ריבוי אזעקות עלול לגרום לשאננות בקרב הציבור, התושבים לעתים מאבדים את האמון במערכת הצופרים כאשר נשמעות אזעקות באופן תדיר, והם נמנעים ממיגון נאות וכך מסכנים את חייהם.

     

    רמת שכונה

    לאחרונה הגיע לסיומו שדרוג תשתית מערך הצופרים הארצי, אשר יקל באופן משמעותי על החיים בעתות חירום ומלחמה וימנע מצבים של סכנת חיים. המערכת החדשה ממוקדת לאזורים מצומצמים ביותר, עד רמת היישוב והשכונה. המשמעות של כך היא שרק האזור הספציפי הנתון בסכנת פצצות מרגמה וטילים יחובר לאזעקה בזמן אמת.

     

    במסגרת פריסת המערך החדש חולקה המדינה ל-1,800 אזורי התרעה. מדובר בהישג אדיר בהתחשב בעובדה שרק עד לפני 4 שנים וחצי, בתקופת מבצע "צוק איתן", המספר עמד על 255. "מיפינו את כל היישובים ואת כל השכונות במדינה ולכל אחד נתנו אזור התרעה משלו. המערכת החדשה מאפשרת לשלוט על מערכת האזעקה ברמת הצופר הבודד", מסביר סגן אלוף שלומי ממן, ראש ענף ההתרעה ושו"ב בפיקוד העורף.

     

    למה למעשה יש צורך בשדרוג מערך הצופרים?

    "כי הטכנולוגיה מתקדמת כל הזמן, הצרכים משתנים ועלות אחזקת המערך גדלה. עד שנות ה-90 הצופרים בישראל היו מכניים ופניאומטיים, הם לא אפשרו הפעלה מרחוק והיו צריכים להצמיד אליהם צפרן. בשנות השבעים והשמונים הייתה יחידה שנקראה 'התרעה לאומית' שהורכבה מאלפיים אנשים שתפעלו את הצופרים".

     

    הפעם האחרונה שבה שודרגה תשתית הצופרים האלקטרונית, מספר ממן, הייתה אחרי מלחמת המפרץ בשנת 1991, מלחמה שהכניסה את כל המדינה למקלטים ולחדרים האטומים, בין אם הטיל נפל בחיפה או בין אם ברמת גן. "ידענו איפה עומד ליפול כל טיל, אבל ההתרעה הייתה לכל מדינת ישראל. ליד כל צופר ישב אדם עם טרנזיסטור וברגע שהיה שומע 'נחש צפע' הוא היה מפעיל את האזעקה", מזכיר ממן.

     

    "אחרי המלחמה הבינו שאי אפשר להחזיק מדינה שלמה בכל פעם שנופל טיל, וכך שודרגה מערכת ההתרעה. נבנה מערך של צופרים אלקטרוניים עם יכולות שליטה ובקרה מרחוק. בעקבות השדרוג, המדינה התפצלה לעשרה אזורי התרעה. בשנת 2006, בתקופת מלחמת לבנון השנייה, היו כבר 25 אזורי התרעה - משהו שהיום הוא בלתי נתפס. במערכה מול חיזבאללה כל הצפון נכנס למרחבים המוגנים וזה שיבש את החיים. המשמעות של גידול אזורי ההתרעה היא לאפשר שגרת חירום. עם השנים, החלוקה הגיעה עד הגבול העליון - 250 אזורים - וזו הייתה השעה לשדרג את המערכת ואת התשתית".

     

    למשימה גיוסה חברת מוטורולה סלושנס, שמפתחת מערכות התרעה כבר שנים רבות, עוד בתקופה שביטחון הציבור היה אמון בידי הג"א. "במערך הקודם היו פוליגונים קבועים - ברגע שטיל נורה לאזור ראשון לציון למשל, הוא מקפיץ את כל ראשון לציון ואת כל בת ים", מסביר בני דביר, מנהל פיתוח פתרונות שליטה ובקרה במוטורולה. "במערך הצופרים החדש אפשר לדעת שהטיל מאיים על רחוב ספציפי ולהפעיל צופר בודד. יש למערכת יכולת לקבל מידעים רבים באפס זמן. כל טיל יוצר למעשה פוליגון".

     

    מה מייחד את המערכת החדשה מלבד ההתרעה הנקודתית שלה?

    "ראשית, אמינות ושרידות ללא פשרות. אנחנו מבינים שאי אפשר לטעות. טיפסנו על הקירות כדי להגיע למצב של אפס טעויות ובאגים. טעות במערכת משמעה אסון. למערך יש את כל הגיבויים האפשריים, כולל היכולת להתחבר למקורות המידע בזמנים קצרים ויכולת תגובה לכל התרחישים. בזמן מלחמה יש הרבה חזיתות, לכן המערכת צריכה להתמודד עם כל התרחישים האפשריים. היא יכולה להיות מוצפת במידע ולהגיב לו באותה השנייה. מדובר בציוד עוצמתי וחזק. אורך החיים של המערכת היא אינסופית. יש לנו לקוחות אחרים שנמצאים על אותה פלטפורמה של ציוד והם לא יודעים שהיא קיימת, כי יש בה אפס תקלות.

     

    "גם ברמת זמן ההתרעה עשינו שיפורים, בדגש על אזורי עוטף עזה ויישובי הצפון. שילבנו פטנט מיוחד שיודע לקצר את זמן ההתרעה למינימום, כלומר עניין של שניות. כשזה נוגע ליישובי עוטף עזה, כל שנייה חשובה".

     

    "מלבד התרעות כנגד טילים ורקטות, מערך הצופרים החדש יחובר בעתיד הקרוב למערכות התרעה נוספות כמו אסונות טבע ודליפות חומרים מסוכנים. "לכל סוג של סכנה תהיה ההתרעה שלה. במקרה של רעידת אדמה, למשל, לא תישמע צפירה עולה ויורדת, אלא תופעל הודעה קולית בדומה ל'צבע אדום'. המערכת צפויה להיות מבצעית או מלאה בסוף 2019", אומר סגן אלוף ממן.

     

    מערכת התרעה נוספת שפותחה על ידי מוטורולה ושנכנסה לאחרונה לשימוש היא הצופרים הניידים, שיכולים להציל חיים של הנמצאים בשטחים פתוחים הרחוקים מאזורים מיושבים. "אפי מושקטו חלם על המערכת הזאת כמה שנים בעקבות אירוע בכפר גלעדי במלחמת לבנון השנייה במהלכו חיילים כונסו באזור לא מיושב, וקטיושה שנורתה פגעה בהם. מושקטו פיתח אזעקה ניידת שיודעת להתחבר למערכת הצפירה, היא יכולה להיות חלק ממערכת של טנק או נגמ"ש והיא פשוט מצילת חיים", סיכם דביר.

     

    בשיתוף מוטורולה

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים