שתף קטע נבחר

שואפים לחלל: לבנות לוויין זעיר בשלושה חודשים

סטודנטים במרכז לחקר החלל שבאוניברסיטת אריאל עומלים על בנייה של לוויין זעיר מאפס. המטרה: ליצור אב-טיפוס מתקדם, בעלויות נמוכות ובעל יכולות תקשורת משופרות, ועל הדרך גם ללמוד משהו על אחד מתחומי המחקר המרתקים ביותר היום. וכן, בסוף הוא גם ישוגר לחלל

בשיתוף אוניברסיטת אריאל

 

כמרחב אינסופי ואפילו מסתורי, לחלל יש תפקידים משמעותיים בהתפתחות האנושית: מעבר לעולם שלם של גילויים מדעיים, תהליכי למידה ומחקר, החלל מצליח להוות עבורנו מקור להשראה. מתוך ההבנה הזאת החליטו במרכז לחקר החלל שבאוניברסיטת אריאל על פרויקט ייחודי, הראשון מסוגו בארץ: בנייה מאפס של לוויין מזערי. כדי שהאתגר יהיה אפילו יותר מורכב - הוחלט לקצוב את הפרויקט בזמן: שלושה חודשים בלבד ליצירת אב-טיפוס, שבסופו של דבר גם ישוגר אל החלל.

 

לוויין זעיר (צילום: נאס"א) (צילום: נאס
לוויין זעיר(צילום: נאס"א)

 

"את הרעיון של לבנות לוויין כתהליך לימודי כבר עושים בכל מיני מקומות", מסביר ד"ר רועי יוזביץ, מומחה במערכות ניווט ובינה מלאכותית המנהל את הפרויקט. "מה שעושים במקומות אחרים זה לקנות מעין ערכת לוויין שעולה 30-40 אלף דולר, ולהרכיב אותו. אנחנו לעומת זאת, בונים את כל החומרה בעצמינו. יש לזה משמעות אדירה כי אנחנו בעצם מייצרים אב-טיפוס שאחר כך יהיה אפשר להפוך אותו לנגיש, בעלויות מאוד נמוכות ובזמן מאוד קצר".


המטרה: לבנות לווין בתוך שלושה חודשים (צילום מסך, מתוך Youtube)
המטרה: לבנות לווין בתוך שלושה חודשים(צילום מסך, מתוך Youtube)

לוויינים זעירים שוקלים פחות מק"ג אחד והם בגודל של אגרוף. הם מהווים פיתרון טכנולוגי לשליטה של תאגידים וממשלות בשוק הלוויינים - שהרי אלה הגופים היחידים שמסוגלים להשקיע כל כך הרבה כסף. לוויינים זעירים יכולים להיות משוגרים בקבוצות ולספק מגוון רחב יותר של צרכים בתחומי התקשורת הלוויינית, דוגמת יישומים משופרים של תקשורת במצבי חירום עבור צוותי הצלה, או תהליכי חיזוי מזג אוויר מדוייקים יותר.

 

צד החומרה וגם צד התוכנה נמצאים בידי הצוות. רויטל מרבל, דוקטורנטית למדעי המחשב, היא האחראית על כתיבת הקוד של הלוויין. "אנחנו משתמשים בלוח פיתוח נפוץ בשם Rassbery Pi שמחוברות אליו שתי מצלמות, כדי לאפשר צילום של הכוכבים ושל כדור הארץ. המטרה היא לייצר עוקב כוכבים תוכנתי ללויינם זעירים על מנת לחשב את אוריינטצית הלווין בדיוק גבוה יותר מרכיבי IMU קיימים".

 

הצוות שעובד על הפרויקט הוא גם מולטי-דיסציפלינארי, וגם מולטי-תארי: הוא כולל סטודנטים לתואר ראשון לצד דוקטורנטים, ממגוון תחומים באקדמיה - החל מהנדסת חשמל והנדסת מכונות, דרך מדעי המחשב וגם סטודנטים מעולמות הגיאו-פיזיקה. "זה פרויקט שעובד עליו מספר מצומצם ואיכותי של אנשים", מבהיר יוזביץ, "אנחנו נמצאים כרגע בשלבים מתקדמים של אינטגרציה של כל המערכות ובדיקה שלהן". על השיגור של הלוויין אמונה חללית אספקה של חברת Space X, באמצעות חברת Nanoracks.

 

ד
ד"ר רועי יוזביץ. (צילום מסך, מתוך Youtube)

 

לוויין מחקרי, חינוכי וחברתי

והחדשנות של הפרויקט לא עוצרת שם. כדי להבטיח תהליך לימודי שיתופי, הפרויקט מלווה בערוץ יוטיוב שמתפקד כסביבה דינמית של לימודים, ושאליו עולים חומרים בצורה ספונטנית יחסית - כך שאפשר כל הזמן לזרוק חומרים ולבדוק אותם בזמן אמת, בחינת האתגרים השונים וניסויים לאורך הדרך. מטרת הערוץ היא גם לקרב לבני נוער את נושא החלל הקרוב בצורה הנעימה ביותר שיש.

 

פרופסור בועז בן משה, מנהל המרכז, מסביר כי "החידוש של הצוות הוא במתודולוגיית החלל החדש, המאפשר ליצור פתח בתחום החלל המסורתי והמסובך - גם עבור חברות וגופי מחקר קטנים. במקום להשקיע בלוויין אחד עשרות מיליוני דולרים ומאות שנות אדם, משתמשים ברכיבי אלקטרוניקה מסחרית - כאלה שיש לכל אחד בטלפון החכם, יוצרים לוויין קטן, משגרים לחלל, בודקים מה עובד ומה לא, ואז יוצאים למקצה שיפורים".

 

בשיתוף אוניברסיטת אריאל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים