שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    החוקרים מחיפה והסלמון מלפני 5,600 שנה
    עד היום נמצאו שש עצמות בלבד של סלמון מלפני אלפי שנים בפינלנד. כדי לבדוק אם אכן אכלו באותה תקופה את הדגים - פיתחו חוקרים מאוניברסיטת חיפה שיטה לזיהוי שרידי הדגים במדורות, שהדליקו בני אדם שחיו באזור הארקטי

    שיטה חדשה לזיהוי שרידי סלמון באמצעות סמנים מינרליים שפותחה באוניברסיטה חיפה - שופכת אור על תקופת האבן המאוחרת בחוג הארקטי הקפוא. כך עולה ממחקר חדש שפורסם השבוע בכתב העת Scientific Reports.

     

    עצם סלמון ארכיאולוגית (שמאל) והחותמת המינרלית הייחודית בשיטת קרינה אינפרא-אדומה (ימין). הוכן ע
    עצם סלמון ארכיאולוגית (שמאל) והחותמת המינרלית הייחודית בשיטת קרינה אינפרא-אדומה (ימין). הוכן ע"י דון באטלר(צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה)

     

    חקלאות ימית שבמרכזה דג הסלמון היא חלק מרכזי במדינות סקנדינביה וצפון אמריקה שבאזור הארקטי במאות השנים האחרונות ועד ימינו. לדברי החוקרים, ארכיאולוגים שמתמחים באזור הארקטי הניחו עד היום שדג הסלמון היה מרכזי גם עבור התושבים הקדומים באזורים אלו, אולם עד כה נמצאו מעט מאוד ממצאים אמפיריים שמעידים שדג הסלמון אכן היה חלק מהתזונה הקדומה של תושבי האזור הארקטי.

     

    ד"ר דון באטלר מהחוג לציווילזציות ימיות בבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה אמר כי עד היום נמצאו עדויות לסוג של גדר שתפקידה היה לחסום את הנהרות שבהם חיים דגי הסלמון וככל הנראה להקל על מלאכת הדייג שלהם, אולם עצמות הדגים כמעט שלא נמצאו.

     

    דג סלמון (צילום: shutterstock)
    דג סלמון(צילום: shutterstock)

     

    "מאלפי הישובים שישבו לאורך אלפי שנים לאורך הנהרות בפינלנד, נמצאו עד היום אך ורק שש עצמות סלמון", אמרה פרופ' רות גרוס, שהובילה את המחקר. "ארכיאולוגים ארקטיים מסבירים זאת בכך שעצם הסלמון מתמוססת בקרקעות החומציות האופייניות לאזור הארקטי, כך שאין לנו למעשה עדויות ישירות בצורת כמויות גדולות של עצמות סלמון באתרים ארכיאולוגים לכך שתושבי האזור הארקטי באמת דגו ואכלו את הסלמון בהיקפים המוכרים לנו מעדויות היסטוריות".

     

    פרופ' גרוס הוסיפה כי חשיבות הסלמון כיום בסקנדינביה, יחד עם המיעוט הקיצוני של עצמות, הפך את הנושא לבעל חשיבות רבה ביותר לחוקרים והארכיאולוגים המקומיים. אלא שלמרות ההשקעה באלפי חפירות ארכיאולוגיות, הניסיונות לענות על חידת הסלמון עלו בתוהו.

    האתר הארכיאולוגי בפינלנד  (צילום: ד
    האתר הארכיאולוגי בפינלנד (צילום: ד"ר דון באטלר)

     

    כעת, אומרים באוניברסיטת חיפה, בעזרת השיטה שפיתחו פרופ' גרוס וד"ר באטלר - בתר-הדוקטורט מקבוצת המחקר של פרופ' גרוס - מתאפשר פתרון. השיטה מתבססת על ניסיונות מעבדה שהראו כי בעצמות סלמון שנשרפו במדורה נוצרים מינרלים ייחודיים מכילי מגנזיום, וכי המינרלים הללו ייחודיים אך ורק לדגים ממשפחת הסלמון. לשם השוואה החוקרים בדקו את המינרלים הנוצרים משריפת עצמות בעלי חיים אחרים מהאזור הארקטי, דוגמת אייל צפוני ומגוון מיני דגים מקומיים.

     

    לאחר שהתברר כי הסמן המינרלי הינו ייחודי אך ורק לדגי סלמון, יצרו החוקרים קשר עם ארכיאולוגית מאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד, ד"ר סאטו קויוויסטו, וביצעו מחקר משותף באתר ארכיאולוגי שגילו 5,600 שנים. כחלק משיתוף הפעולה קיבלו החוקרים מישראל שלוש מתוך שש עצמות הסלמון שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות לאורך השנים בפינלנד, ובבדיקות המעבדה נמצא כי הסמן הייחודי אכן מופיע בהן.

     

    לאחר אישוש כי המינרל יכול להשתמר לאורך אלפי שנים, פנו החוקרים לאחד מהיישובים הקדומים שעל נהר ה-Iijoki שבפינלנד, שם הם ביצעו דיגום של אפר ממדורה שנמצאה בתוך בקתת מגורים בת 5,600 שנים. בדיקת המעבדה גילתה כי באפר זה אכן נמצאה החתימה המינרלית הייחודית של הסלמון, בצורת פרורים רבים שאינם ניתנים לזיהוי על ידי חוקרי עצמות דגים, שמעידה כי התושבים אכן דגו סלמון באזור זה וצרכו אותו כחלק מהתזונה שלהם.

     

    נוכחות עצמות הסלמון השרופות במדורה מעידה, כך על פי החוקרים, על השלכת פסולת ארוחות למדורה מטעמי היגיינה. "עד עכשיו היו לנו עדויות לציד כלבי ים באתר. ומכיוון שעונת כלבי הים היא בחורף ידענו שהכפר היה מאוכלס בחורף. כעת יש לנו עדויות של סלמון, כשעונת הדיג היא בקיץ. כלומר, היישוב היה מאוכלס במהלך כל השנה. מכיוון שמדובר בתקופת המעבר שבין חברת ציידים לקטים לחברה של התיישבות קבע, אנחנו יודעים כעת להגיד שלפני 5,600 שנים בכפר העתיק ליד הנהר Iijoki, יש כבר יישובים שהופכים ליישובי קבע", סיכמו החוקרים.

     

    החוקרים אמרו כי כיוון שהשיטה שפותחה באוניברסיטת חיפה עובדת, הדבר יאפשר לארכיאולוגים של האזור הארקטי לאסוף עדויות ישירות לגבי צריכת סלמון בעבר ולשחזר הן את עומק הזמן של הסתמכות חברות אנושיות באזור הארקטי על סלמון כמקור תזונה מרכזי, והן את חיי היום-יום שלפני אלפי שנים. בנוסף, שימוש בשיטה החדשה יאפשר בחינת יחסי הגומלין שבין האדם ודיג הסלמון, וכן ניתן יהיה לבדוק את השפעת יחסי הגומלין בין האדם לסלמון על המערכות האקולוגיות של הנהרות באזורים הארקטיים.

     

    למחקר המלא:

    https://www.nature.com/articles/s41598-018-36133-5

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים