שתף קטע נבחר

הגלויה מפולין שנותרה לניצול השואה תעבור ל"יד ושם"

רק לאחר מותה של אחותו, עשרות שנים אחרי המלחמה, מצא יעקב שור גלויה שכתבו אמו ואביו לפני שנספו בשואה. היא עברה צנזורה של הנאצים, נשלחה לפורטוגל והוחזרה לפולין לאחר שהנמענים לא נמצאו. "המזכרת היחידה שיש לי מהוריי"

 

גלוייה מאמא של יעקב שור  ()
הגלויה עם הסמל הנאצי

יעקב שור, ניצול שואה בן 85 מהרצליה, החליט למסור ליד ושם גלויה נדירה מהוריו, זיסל ובלומה (בלימה), שנשלחה ב-1941, לרגל יום השואה הבינלאומי שיחול ביום ראשון הקרוב.

 

"כשראיתי את הגלויה בפעם הראשונה הייתי בהלם מוחלט. לא האמנתי שאחותי הסתירה אותה ממני כי היא לא רצתה לדבר על השואה. הנושא היה טאבו אצלנו", סיפר שור.

 

"בשנת 1943 הייתי ילד בן 10. אני זוכר שהגסטפו באו אלינו בלילה. אחותי, אני וההורים היינו בבית. הם חיפשו את אח שלי, שמואל, שהיה במחתרת ולא מצאו אותו. הם עצרו אותנו וכלאו אותנו בבית הכלא בגטו קרקוב", משחזר שור. זמן קצר לאחר מכן הוא הוברח בעגלת קש על ידי הדוד שלו, אולם כעבור כמה חודשים הוא והדוד נתפסו והוחזרו לכלא. אלא ששם כבר לא היו אמו ואביו, שככל הנראה הועברו למחנה פלשוב בפרברי קרקוב ומשם נשלחו אל מותם באושוויץ.

 

גלוייה מאמא של יעקב שור  ()

יעקב ודודו שוב הצליחו להימלט מהכלא וברחו להונגריה עם תעודות זהות מזויפות. אחותו של יעקב, ברנדה, התחבאה באותה תקופה עם שתי בנות־דודים במנזר בהונגריה. אחרי המלחמה עלו יעקב וברנדה לארץ באוניית נוסעים שבה שניהם ועוד עשרות יהודים היו נוסעים סמויים. יעקב נעצר על ידי הבריטים והועבר לכלא עתלית. "הייתי עצור בעתלית בגיל 12, העציר הצעיר ביותר שהועבר לשם. עד גיל 12 הייתי שלוש פעמים בכלא", הוא מספר.

 

הגלויה עם סמל הנשר הנאצי

יעקב הקים בישראל משפחה ויש לו היום שלושה ילדים וחמישה נכדים. למעט אחותו, כל משפחתו נספתה בשואה. לאורך כל השנים הזיכרון היחיד שהיה לו מהוריו היו כמה תמונות. 

 

אולם לאחר מותה של האחות ברנדה התגלה ממצא מדהים: גלויה שנכתבה על ידי האבא והאמא, נשלחה מהעיר קרקוב בפולין לכתובת בפורטו שבפורטוגל, והייתה מיועדת לשתי אחיותיו של זיסל, שברחו לשם. הגלויה נכתבה בגרמנית ונשלחה עם שני בולים של ממשלת גרמניה הנאצית, שעליהם צלבי קרס. היא עברה צנזורה של הנאצים ומופיעה עליה החותמת של סמל הנשר הנאצי הידוע לשמצה.

  

יעקב שור בתמונה כילד  ()
יעקב בילדותו

זיסל אבא של יעקב שור ()
זיסל שור, אביו של יעקב

בלימה אמא של יעקב שור  ()
בלומה שור

שור השקיע זמן רב בניסיון להתחקות אחר הדרך שעברה הגלויה. ככל הנראה, עם הגעתה לפורטוגל קרובות המשפחה כבר לא היו שם. הן הצליחו להגיע לקובה וממנה היגרו לארה"ב. הגלויה נשלחה בחזרה לבית המשפחה בקרקוב, אלא שבינתיים הגסטפו עצר את ההורים. וכאן התעלומה הגדולה: כיצד הגיעה הגלויה לידיה של ברנדה. "שאלתי את כל המשפחה ואף אחד לא יודע", הוא מספר.

  

בגלויה כותבים האבא והאמא: "יקרים שלי, אני מודה לכם מאוד על דרישת השלום שקיבלתי. אני שמחה מאוד שאתם במצב טוב. גם אנחנו מרגישים ברוך השם טוב ואנו בריאים. הילדים היקרים מתוקים מאוד. אני מנשקת אתכם בליבי ומאחלת לכם כל טוב. אני מודה לכם על החבילה ששלחתם בזמנו בדואר". בגלויה מוזכר שמו של אדם בשם מניה, שיעקב לא יודע מיהו. לדבריו, יכול להיות שמדובר בקוד בין אימו לקרובות המשפחה.

 

"כל השנים לא ידעתי על הגלויה הזאת", מסכם שור. "אחותי הסתירה אותה ממני כי היא לא רצתה לפתוח את הפצעים מחדש. רק אחרי מותה בנה מצא את הגלויה והעביר לי אותה. זה בעצם הדבר היחיד שיש לי מההורים מלבד כמה תמונות. הגלויה הזאת מדגימה איך היהודים התפזרו בשואה. חלק מהקרובים ברחו לפורטוגל ומשם לקובה וממנה לארה"ב. חלקם עלו לישראל, חלקם הגיעו לניו־זילנד. זאת לא יציאת מצרים, אלא יציאת פולין".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים