שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מי שמסוגל לחלום, מסוגל גם לבצע
    המשפט מעורר ההשראה הזה היה ועודנו מודבק על דלת המקרר של ריקי עדין זיו מעפולה, בת 59, שמקווה להגשים את חלומותיה. ריקי היא רק אחת הדוגמאות לסיפור חיים שהוביל למקומות מסוימים, ולצידם המשיכו לפעום חלומות בצד התקווה לממשם. זהו סיפורה ואלו סיפורם של חיים, חוה ותמי, שחלמו, העזו והגשימו

     

    ריקי עדין זיו, בת 59:

    עדיין חולמת לעבור מעפולה לת"א ולמצוא זוגיות

     

    ריקי עדין זיו (צילום ביתי)
    ריקי עדין זיו(צילום ביתי)

     

    ריקי עדין זיו, בת 59, גרושה, אם לשניים וסבתא ל־3, מודעת למציאות כמו גם לחלומות. "אני אמנם נושקת ל־60, אבל מרגישה כמו בת 40. אני מודעת לחלומות שלי ומקווה להגשימם. אני לא בזוגיות וחולמת על אחת כזו. אני מורה בחטיבת ביניים וחולמת על קריירה שנייה בעיצוב פנים. אני מתגוררת בעפולה וחולמת לגור בתל־אביב.

     

    "אני חולמת תמידית להוריד עוד 5 קילו. בעצם, יש לי הרבה חלומות, ואני מחבקת כל חלום בתקווה להגשימו. בינתיים בניתי תוכנית פעולה למעבר לתל־אביב, אלא שהיא מתעכבת מעט. אני לא מרימה ידיים, לא מוותרת. וולט דיסני אמר: "מי שמסוגל לחלום, מסוגל גם לבצע". שנים המשפט הזה תלוי על המקרר שלי, והפך לסוג של מוטו, לדרך חיים. אני מאמינה שבשנים הקרובות אגשים את רובם".

     

    חיים צ'סלר. בן 65:

    חלם לבנות מפעל חיים חדש, שהוא ינהל ויוביל

     

    חיים צ'סלר, בן 65, נשוי, אב וסב, הקים את ארגון לימוד FSU, ארגון חינוכי שמתקיים ברובו מפילנתרופיה, ומקרב צעירים דוברי רוסית ליהדות ולישראל. "מאז השחרור מהצבא ועד גיל 52 עסקתי בתפקידים ציבוריים שונים. השיא היה כשהתמניתי לגזבר הסוכנות היהודית, הייתי אחראי על תפעול תקציב בסדר גודל של 600 מיליון דולרים. עם סיום התפקיד בסוכנות בגיל 52, לראשונה בחיי החלטתי לבחון את יכולותיי המקצועיות, ולראות מה אני באמת שווה בבניית דבר חדש שאני אעצב אותו, ולא אנהל או אוביל דבר קיים. בדקתי עם עצמי במה אני יכול הכי הרבה לתרום שנגזר ממה שעשיתי עד עכשיו, ולהוביל לכיוונים חדשים שאף אחד עד לאותו זמן לא טיפל בהם.

     

    '''הבנתי והחלטתי, שלאור ניסיוני והקשר שלי עם יהדות ברה״מ וצעירים בפרט, שאין מי שיטפל בצעירים שמגיעים לישראל במסגרת תוכניות נוער. אין מי שידאג להמשך הקשר איתם לאחר סיום התוכניות האלה, ואין המשכיות לזה בתפוצות. מבחינתי זה היה להקים מפעל בעל משמעות אמיתית, שיש בו צורך לאומי. כך ייסדתי והקמתי את ארגון לימוד FSU".

     

    איך הגיבו הסובבים?

    "בהתחלה כולם הגיבו בקרירות ובציניות, וכשפניתי לתורמים, הם היו כמובן ספקניים. לשמחתי, הצלחתי לשכנע, והיום, 12 שנה לאחר מכן, בפרספקטיבה של זמן, לא רק שהתורמים משקיעים בנו אלא גם משתתפים בעצמם בתוכניות. אני מרגיש שעם הקמת ארגון לימוד FSU בגיל 52 אני עצמי נולדתי מחדש. המפעל הענק הזה קיים היום ב־9 מדינות, מקיים 12 אירועים בשנה, ומקיף למעלה מ־50,000 משתתפים. אני מרגיש שזכיתי להגשים חלום של ממש, וזה אחרי שכבר הרגשתי שהשגתי את כל מה שרציתי בחיים. זה מפעל שמשאיר אותי צעיר ומשמר את האנרגיות שלי".

     

    חוה צוברי, בת 65:

    חלמה להיות ציירת והגשימה

     

    חוה צוברי (צילום ביתי)
    חוה צוברי(צילום ביתי)

     

    חוה צוברי, נשואה, אם לארבעה וסבתא לנכדים, פרשה לפני כתשע שנים מההוראה לאחר 36 שנה. "מאז פרישתי מימשתי חלומות שהיו גנוזים בתוכי, לאחר שהבנתי שזו התקופה שלי לממש את החלומות. בזכות החלומות הצלחתי להפוך את תקופת הפרישה לשלב התפתחותי חדש בחיי, שלב שיש בו הרבה אופטימיות. היום חיי מלאים בשמחה ובמשמעות. אני מציירת, רוקדת ריקודי עם, סיימתי תואר שני בייעוץ חינוכי, פתחתי קליניקה טיפולית ואני מעבירה הרצאות.

     

    מה מכל אלו היה החלום הוותיק ביותר?

    "הציור. תמיד חלמתי לצייר אבל לא התפניתי לכך. מצאתי תירוצים, אבל בעיקר העדפתי להישאר באזור הנוחות שלי. לאחר פרישתי העזתי לממש את החלום. כך נפתח בפניי עולם חדש: הכרתי מעגלים חדשים של חברים, נחשפתי לאומנות, התחלתי לבקר במוזיאונים וכמובן לצייר. בשנים האחרונות הציור תפס מקום נכבד בחיי והציורים שלי הוצגו בתערוכות מקומיות בעיר רחובות. בציור האחרון שלי, שהוא גם הציור האהוב עליי ביותר – רואים אותי ואת בנותיי צופות אל נוף מרהיב בתאילנד. הצילום הגיע בעקבות מימוש חלום נוסף, כשיצאתי עם בנותיי (42 ו־27) לטיול בן שלושה שבועות בתאילנד, בו למדנו להכיר האחת את השנייה יותר לעומק".

     

    תמי זייף, בת 62:

    חלמה וקיבלה פינה שבועית ברדיו

     

    תמי זייף (צילום ביתי)
    תמי זייף(צילום ביתי)

    "העיסוק שלי הוא מנחת מעגלי נשים מעל גיל 50. חלום ילדות שלי היה לקבל פינה ברדיו. תמיד אמרו לי שיש לי קול רדיופוני וכושר ורבאלי. לפני כ־4 חודשים התראיינתי ברדיו החברתי הראשון. לאחר התוכנית הרגשתי שאני במקום הנכון, כי בעיניי התוכנית הייתה מוצלחת. העזתי להתקשר למנהל הרדיו לאחר שפגשתי אותו באולפן, ולבקש תוכנית משלי. סיפרתי לו שזה חלום ישן שלי, והתשובה שלו הייתה: 'יש לך'. למען האמת הייתי בהלם מהקלות שבה ניתנה לי התוכנית, הרגשתי מאושרת. הבנתי שכדי להגשים חלום - צריך קודם כל להעז. מאז יש לי פינה שבועית ברדיו החברתי הראשון, שנקראת "זמן איכות", ומיועדת לנשים באמצע חייהן בנושאי בריאות, יחסים וקריירה".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים