שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הבריטים חוששים לפתוח את הארנק: הוריקן הברקזיט
    "ערכות הישרדות" נמכרות במאות ליש"ט, מיליוני כרטיסי טיסה עלולים להתבטל, יותר מסעדות נסגרות מאשר נפתחות, על מגדלי משרדים רבים בלונדון מתנוססים שלטי "להשכרה", וחברות ענק נוטשות. ב-29 במרץ אמורה בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי עם או בלי הסכם, הבריטים בחרדה, ואף אחד לא יודע מה יהיה

    החדשות הרעות החלו להיערם בתקופת החגים הנוצריים, כמו מתנות חג המולד שאף אחד לא רוצה או צריך. תחילה היו אלה הדיווחים על עונת הקניות השחונה של החגים, על ערימות של בגדים שנותרו בחנויות. אחר כך הגיעו העדויות על הססנות צרכנית, על ירידה בכוח הקנייה ועל חוסר ביטחון צרכני. ואז הגיעו הידיעות על האפשרות הממשית שבריטניה לא תצליח לחתום על הסכם הברקזיט – פרישה מהאיחוד האירופי – בגלל היעדר תמיכה בהסכם בפרלמנט בלונדון.

     

    הצעת הברקזיט נפלה, אך יש סיכוי שהשווקים ישברו את הסרבנים

    מדוע הבריטים כל כך מתעקשים על הברקזיט?

    מיי תקפה את קורבין: "מוכן לשבת עם חמאס ולא איתי"

     

    בתוך הכאוס המתהווה, החלו תושבים בבריטניה לרכוש "ערכות ברקזיט" – אספקה של מים ואוכל משומר, למקרה שבריטניה תתנתק מהאיחוד ללא הסכם ותישאר ללא אספקה. מי שביקש להמיר את תרחיש הבלהות של הברקזיט בחופשה מפנקת ביעד אירופי מנותק, גילה שייתכן וכרטיס הטיסה שלו לא יהיה תקף ביום שאחרי הברקזיט. דווקא בחורף יחסית-נעים, עם טמפרטורות סבירות לעונה, היכתה בחופי בריטניה סופה גדולה וקטלנית: הוריקן ברקזיט.

     

    >>לסיפורים הכי חמים במדור כלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

    הפגנה מתנגדי הברקזיט בבריטניה (צילום: EPA)
    הפגנה מתנגדי הברקזיט בבריטניה(צילום: EPA)

    ב-29 במרץ צפויה לפרוש בריטניה מהאיחוד האירופי, אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון. שנתיים וחצי חלפו מאז משאל העם שבו הכריעו הבריטים, ברוב זעום, בעד הפרישה מהאיחוד. אפשר היה לחשוב שהזמן שעבר וההיסטוריה האימפריאליסטית של בריטניה הכינו את ממשלתה של תרזה מיי לפרישה הצפויה. אבל מיי, שלא מפספסת הזדמנות להוכיח שהיא מנהיגה חסרת עמוד שדרה, התקשתה לנווט את הספינה הבריטית הרעועה בין סערה לסערה, אל חוף מבטחים. כך, חודשיים לפני הפרישה הצפויה, ההסכם עליו חתמה מיי עם האיחוד האירופי לא עבר בפרלמנט, תנאי הפרישה אינם ידועים, וההתנגדות לברקזיט בבריטניה גדלה. האפשרות שבריטניה תגיע לקו הסיום בלי אוויר ובלי הסכם – הפכה בשבועות האחרונים מתרחיש בלהות לאפשרות ממשית.

     

    אוכל לשעת חירום: החברה שהפכה את הכישלון להזדמנות כלכלית

    מי שמיהר להפוך את הכישלון להזדמנות כלכלית מניבת רווחים הוא ג'יימס בלייק, בעלי חברת Emergency Food Storage UK (מחסני אוכל לשעת חירום בבריטניה). החברה השיקה בחודשים האחרונים את ערכות הברקזיט, הכוללות מזון לשעת חירום. הערכות, בגדלים שונים, כוללות קופסאות שימורים, מים מזוקקים, מזון יבש, ג'ל דליק לחימום אוכל והרבה אופטימיות. אורך חיי המזון עומד על 25 שנה, למקרה שתרזה מיי תתקשה עוד יותר בהסדרת הברקזיט.

    ערכות
    ערכות "ברקזיט" - אוכל לשעת חירום(צילום: יחצ)

    החברה, שנוסדה בעיר לידס לפני עשר שנים, סיפקה לאורך השנים מזון משומר באיכות גבוהה בעיקר לארגוני סיוע במדינות עולם שלישי. אבל לפני חודשיים, כשעלו צלילים צורמים מחדר המשא ומתן על הברקזיט, הבין בלייק את הפוטנציאל. "כשדיברו על האפשרות שהגבולות ייסגרו ולא תהיה אספקה של אוכל, אנשים הבינו שאי-אפשר להסתמך על הסופרמרקטים שיספקו מזון לכל תושבי הממלכה. אז החלטנו להכין ערכות ברקזיט, שיהיה בהן כל מה שאנשים צריכים אם אספקת האוכל לבריטניה תיעצר.

     

    המזון המשומר ברמה גבוהה, ארוז באריזות נטולות חמצן, אור או נוזלים - ותופס מעט מקום. הרי גם אם אנשים יצטיידו בקופסאות שימורים מסופרמרקטים, כמה מקום יהיה להם לאחסן את כל המזון? האוכל לא יספיק להם לזמן רב, מקסימום לשבוע".

     

    300 ליש"ט לערכה רגילה, 595 ליש"ט לערכת דה-לוקס

    רכובות על גבי ההבטחה שמדובר במזון בריא, ועל גלי ההיסטריה שאחזו בציבור הבריטי, הפכו ערכות הברקזיט ללהיט תקשורתי. כאלף אזרחים מבוהלים כבר הזדרזו לרכוש אותן במחיר לא מאוד נמוך: 300 ליש"ט לערכה רגילה, או 595 ליש"ט לערכת דה-לוקס, שתסייע לבריטי הממוצע להחזיק מעמד גם אחרי שהג'וקים ייעלמו מן העולם. "בממוצע, מדובר ב-4.40 ליש"ט לארוחה, פחות מארוחת ביג מק במקדונלד'ס", מטעים בלייק.

     

    הדיווחים התקשורתיים על הערכות טיפסו לכותרות, עד שדובר ראש הממשלה מיהר לפרסם הודעת הרגעה, לפיה לא יהיה מחסור במזון ביום הדין. "אבל האם עלינו להאמין לכל מה שהממשלה אומרת? ברור שלא", פוסק בלייק. "עד שלא יהיה הסכם כתוב וחתום, האפשרות שבריטניה תפרוש מהאיחוד ללא הסכם נמצאת על השולחן".

     

    בעקבות ההצלחה במכירות הערכה והכישלון בשיחות הברקזיט החלה החברה להציע את הערכות בהנחות, "כדי שאנשים יוכלו להיערך", כדברי בלייק. לדבריו, אין פרופיל מסוים לצרכן ההיסטרי – נשים, גברים, בני המעמד הגבוה והנמוך – כולם אחוזים בחשש מהלא נודע במידה שווה. השבוע הוא גם ציין בסיפוק שכמה רשתות סופרמרקטים גדולות בבריטניה הזהירו מפני מחסור זמני במוצרים מסוימים.

    מתנגדי ה ברקזיט מפגינים ב לונדון בריטניה (צילום: AP)
    מתנגדי הברקזיט מפגינים בלונדון בריטניה(צילום: AP)

    העובדים הזרים בורחים

    חוסר היערכות הוא שם המשחק. 30 חודשים היו לבריטים לחתום על הסכם היציאה מהאיחוד, והשבוע נכנסה המדינה לישורת האחרונה של המשא ומתן כשהיא חבולה, פצועה, מפולגת ובעיקר – לא מוכנה. במשרדי הממשלה הודו כי לא נעשתה היערכות לפרישה מהאיחוד ללא הסכם. לכך הצטרפו חברות התעופה, שנרדמו בקוקפיט.

     

    אם בריטניה לא תפרוש מהאיחוד עם הסכם, הסכמי התעופה הקיימים בין בריטניה והאיחוד יהיו בטלים ומבוטלים. ההתאחדות הבינלאומית לתעופה מזהירה כי במצב של חוסר הסכם, לפחות חמישה מיליון כרטיסים, שנרכשו לטיסות בין בריטניה ומדינות האיחוד לתקופה שאחרי פרישת בריטניה מהאיחוד, לא יהיו תקפים. הסיבה: טיסות רבות שימריאו מבריטניה למדינות האיחוד – יתבטלו. על פי החוק, רק הטיסות הקבועות והוותיקות (בקו רגיל שקיים מעל שנה) ימשיכו לפעול, ואילו טיסות בקווים חדשים שנוספו השנה, או טיסות חדשות שהתווספו בשנה האחרונה בקווים הקיימים – יתבטלו.

     

    מדובר באלפי טיסות, שכן חברות תעופה כמו איזי ג'ט, בריטיש איירווייז וריאן אייר הוסיפו קווים חדשים וטיסות נוספות אל בריטניה וממנה, כדי לעמוד בביקוש. הטיסות הללו יתבטלו באופן אוטומטי ויקרקעו את הנוסעים, שייאלצו לוותר על חופשות הפסחא והקיץ שלהם. אף אחת מחברות התעופה הללו לא הזהירה את נוסעיה מפני ביטולים אפשריים. במקרה של ביטולי טיסות, הנוסעים אמנם יהיו זכאים להחזר כספי מלא עבור כרטיסים לא מנוצלים – אבל רבים מהם ייאלצו להזמין כרטיסי טיסה חדשים במחירים גבוהים בהרבה.

    מתנגדי ותומכי מול ה פרלמנט ב לונדון בריטניה (צילום: EPA)
    מתנגדי ותומכי מול הפרלמנט(צילום: EPA)

    "חרם הברקזיט": התיירים לא מגיעים

    גם תחזית התנועה בכיוון השני לא טובה בהרבה. בשנה שעברה צנח מספר המבקרים שהגיעו ללונדון ממדינות האיחוד ב-750 אלף בני אדם. הנתונים אף חמורים יותר בהתחשב בעובדה שהקיץ האחרון היה אחד החמים ביותר שנמדדו בלונדון מזה עשרות שנים. על אף מזג האוויר המצוין ששרר בבירה הבריטית, התיירים – במיוחד אזרחי האיחוד האירופי – הדירו את רגליהם ממנה. מומחים בתחום התיירות מכנים את הירידה בתיירות "חרם הברקזיט" – החרם שמטילים תושבי מדינות האיחוד על האחות הבריטית הסוררת.

     

    בעוד השמיים קודרים, גם על הקרקע המציאות מעוטרת בגוונים של אפור-פסימי. בסיטי של לונדון, מרכז העצבים העסקי של הממלכה הבריטית, מתנוססים שלטי "להשכרה" על מגדלי משרדים רבים. בשנתיים האחרונות נטשו חברות רבות את לונדון והעבירו את משרדיהן למדינות האיחוד האירופי, כדי שיוכלו להמשיך ולסחור עם מדינות האיחוד ללא הפרעה ובלי מכסים. השבוע הודיעו החברות סוני ודייסון כי יעתיקו את מטות הפעילות שלהן לאמסטרדם ולסינגפור בהתאמה.

     

    גם הונדה וטויוטה, שמחזיקות מפעלים גדולים בבריטניה, בדרך לעשות כן. משרדים של מוסדות האיחוד האירופי כבר נטשו את לונדון ושבו לזרועות הידידותיות של פריז ואמסטרדם. תאגיד איירבוס שיגר אזהרה, לפיה יעזוב את בריטניה אחרי הברקזיט. מנגד, דווקא תאגיד בואינג הודיע על כוונתו להשקיע 40 מיליון ליש"ט בהקמת מפעל חדש בעיר שפילד. אבל מדובר ביוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. החשש הוא כי הברקזיט ירחיק משקיעים וחברות ויתרום לעלייה ברמת האבטלה, דווקא אחרי שהגיעה לשפל של שנים רבות בבריטניה.

    מחאה על הברקזיט מחוץ לבית הנבחרים הבריטי בלונדון (צילום: AP)
    מחאה על הברקזיט מחוץ לבית הנבחרים הבריטי בלונדון(צילום: AP)

    "עד משאל העם היינו מפרסמים מודעת דרושים ומקבלים בפרק זמן של יומיים 250 עד 300 פניות של מועמדים לעבודה. היום אנחנו מקבלים אולי 10 פניות – וגם זה בקושי", מספר אורי דינאי, המייסד והבעלים של רשת חנויות הפלאפל הגדולה ביותר בלונדון, "פלפל". עסקים מהסוג של דינאי – רשת מזון בריא ומהיר – משוועים לידיים עובדות. הבריטים, לדבריו, לא נלהבים לעבוד בעבודות של הגשת מזון, הכרוכות בשעות עבודה ארוכות. מי שהסתערו על המשימה במקומם היו תושבי האיחוד האירופי – איטלקים, ספרדים, הונגרים, פולנים. רבים מהם הגיעו ללונדון בניסיון לתור אחר אפשרויות תעסוקה טובות יותר. עכשיו העובדים הצעירים מעדיפים לנסות את מזלם במקומות אחרים.

     

    לדברי דינאי, הברקזיט הוריד את איכות העובדים וצימצם משמעותית את מספרם. הברקזיט גם אחראי, הוא אומר, למשבר שפוקד את ענף המסעדות בלונדון. "רק היום נפגשתי עם קבלן מטבחים גדול, שסיפר לי לראשונה, מזה שנים, שכמות המסעדות שנסגרות גדול יותר מאלה שנפתחות. למה? אני חושב שמדובר בעיקר בחוסר ביטחון צרכני. היעדר ודאות באשר לעתיד בריטניה והאיחוד תורם לכך שאנשים מהססים לפני שהם שולפים את הארנק. אף אחד לא יודע מה יהיה כאן בעוד חודשיים, וההססנות ניכרת. דווקא רשתות מזון מהיר נהנות מהצלחה גדולה יותר כרגע: אנשים רבים מעדיפים אוכל זול על פני מסעדות בינוניות או יקרות. כולם ממתינים על המדוכה ומחכים ל־29 במרץ".

    ישראל ובריטניה עדיין

    אבל מתברר שבחזיתות מסוימות הבריטים החלו להיערך מבעוד מועד. בעת שהחליטה לפרוש מהאיחוד האירופי, הסתערה בריטניה ביתר שאת על השגת הסכמות לחתימת הסכמי סחר בילטרליים, שלא דרך האיחוד, עם מדינות בעולם. הבריטים ראו בחתימה על הסכמי הסחר הללו הוכחה לעמידה האיתנה של בריטניה. פעם אחר פעם אמרו מנהיגי בריטניה, בראשם תרזה מיי, כי "בריטניה יכולה למצות את הפוטנציאל העיסקי והמסחרי שלה גם מחוץ לאיחוד באופן המיטבי". ישראל הייתה אחת התחנות הראשונות במסע ההוכחה. עם הפרישה, בריטניה תצטרך לחתום על הסכמים פרטניים כאלה עם כל מדינה ומדינה, וישראל היא הראשונה.

     

    בשנים האחרונות הפכה ישראל לשותפה אסטרטגית של בריטניה. החדשנות, הידע הטכנולוגי והיכולות בתחום המודיעין והסייבר הפכו את ישראל לאחת המדינות המחוזרות על ידי בריטניה. היקף הסחר בין שתי המדינות עלה והגיע בשנה האחרונה לשיא – 11 מיליארד דולר, מהם כחמישה מיליארד דולר יצוא ישראלי לבריטניה, והשאר ייבוא בריטי לישראל. אחרי ארה"ב, בריטניה היא היצואנית הגדולה ביותר לישראל. יחסי המסחר נפרשים על קשת רחבה של תחומים – ציוד לצורכי אנרגיה, תרופות, מזון וטכנולוגיה. על החיזור הבריטי אפשר היה ללמוד גם מההתעלמות המוחלטת של ממשלות בריטניה מארגוני החרם נגד ישראל. הבריטים, לפחות ברמה המדינית, החרימו את החרם.

    ברקזיט ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי נאום ב פרלמנט (צילום: MCT)
    ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי בנאום בפרלמנט(צילום: MCT)

    בשנה האחרונה התכנסו צוותים של משרדי הכלכלה הבריטי והישראלי לדיונים על הסכמי הסחר הבילטרליים. הם היו צריכים לנסח הסכמים חדשים, שכן הסכמי הסחר הנוכחיים בין שתי המדינות הם במסגרת האיחוד האירופי, בו חברה בריטניה עד הפרישה. אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, שהיה אחראי על השיחות מהצד הישראלי, מספר כי הבריטים הגיעו לשיחות עם משימה פשוטה: להמשיך בלי זעזועים מיותרים, לעשות קופי-פייסט למרבית הסעיפים שנמצאים בהסכם עליו חתמה ישראל עם האיחוד בשנת 1995.

     

    "הם באו ואמרו: 'מה שהיה, הוא שיהיה'", אמר כהן. "כלומר: הם רצו שישראל תמשיך לסחור עם בריטניה באותם תנאים, עם פטור מלא ממכס. נדרשנו לערוך שינויים קלים מאוד בהסכמים הקיימים, בעיקר בכמויות. בהסכמים עם האיחוד הכמויות מתייחסות לכל אזרחי אירופה. בהסכם עם הבריטים היה צריך לעדכן את הכמויות בהתאם לגודלה של בריטניה. בריטניה הגדירה את ישראל כאחת המדינות הראשונות שעימן היא רוצה לחתום על הסכם בילטרלי. לממשלת בריטניה חשוב לוודא שהקשר המסחרי בין המדינות לא ייפגע".

     

    בחודש הקרוב: הסכם סחר בין ישראל לבריטניה

    לדברי כהן, חדרי שיחות המשא ומתן היו אטומים בפני השינויים הרבים שהסעירו את המערכת הפוליטית הבריטית בשנה האחרונה. הבריטים לא הגיעו מבוהלים למשא ומתן עם ישראל, אפילו לא כששרים התפטרו בזה אחר זה ונדמה היה כי ממשלתה של תרזה מיי נמחצת תחת גלגלי הברקזיט. "ההבדל היחיד הוא שהם נדרשו להקים יחידה שעוסקת בהסכמי סחר, שלא הייתה להם לפני כן, בגלל שהכל התנהל דרך מוסדות האיחוד בבריסל", אומר כהן.

     

    כך, בחודש הקרוב אמור להיחתם הסכם הסחר בין שתי המדינות. אחרי ישראל, יצפו לבריטניה כ-70 מדינות נוספות, עימן תצטרך לחתום על הסכמי סחר, בהן גם בעלת הברית הקרובה, ארה"ב. להסכם עם האמריקאים יש חשיבות רבה, שכן עבור ממשלת הברקזיט מדובר בקלף יוקרתי ובהוכחה ניצחת שהבריטים מסוגלים לעמוד היטב על רגליהם גם מחוץ לאיחוד.

     

    עד שייחתמו הסכמי הסחר, צלילת ערך הפאונד הבריטי הפכה את לונדון לזירת שופינג נחשקת עבור תיירים מכל העולם. גם הישראלים הסתערו עליה והעמיסו בגדים. תיירים מארה"ב מגיעים לכאן לחופשות סוף שבוע מרוכזות, במהלכן הם נדרשים לקנות מזוודה נוספת כדי לשנע את השלל הביתה. כי כמו כל דבר בחיים, הברקזיט הוא ההוכחה לכך שבכל משבר יש גם קרן אור.


    פורסם לראשונה 02/02/2019 10:22

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים