רבע מהסטודנטים יוצאי אתיופיה חוו גזענות: "שואלים 'מה אתם עושים פה?'"

רבע מהסטודנטים יוצאי אתיופיה חוו גזענות במוסדות האקדמיים, כמעט מחצית ספגו הערות לא גזעניות שקשורות למוצאם. כך עולה מתוצאות סקר שערכה התאחדות הסטודנטים הארצית בחודש האחרון בקרב 416 סטודנטים בני העדה, ושממצאיו הגיעו לידי ynet.  

תוצאות הסקר מתפרסמות על רקע מחאת יוצאי אתיופיה שחודשה אמש (יום ד') בתל אביב, ועל רקע הקריאות למיגור הגזענות בחברה הישראלית.

בהתאחדות הסטודנטים מביעים דאגה מתוצאות הסקר, וזאת על אף מגמות חיוביות שנרשמו בשנים האחרונות באחוז הסטודנטים ממוצא אתיופי. "כל עוד סטודנטים יוצאי אתיופיה חשים שהם בגדר קבוצה נפרדת, ובשל כך מקבלים יחס שונה, אנחנו כחברה נכשלנו", אומר שלומי יחיאב, סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית.

מחאת יוצאי אתיופיה בתל אביב(צילום: AFP)

86 אחוזים מהמשיבים בסקר הם סטודנטים לתואר ראשון. ג'ג'או בימרו, נציג הסטודנטים בוועדת ההיגוי ליוצאי אתיופיה במועצה להשכלה הגבוהה, אמר: "אנחנו נתקלים בכל מיני סוגים של הערות על רקע המוצא שלנו. זו יכולה להיות הערה חיובית על כך שסטודנטית, למשל, קוראת טוב, כי הרי לא מצופה ממנה לקרוא טוב בגלל המוצא שלה. זו יכולה להיות איזושהי הנחה שכל הסטודנטים יוצאי אתיופיה הם עניים, וזו יכול להיות גם הערה כמו 'יש לך שבעה או עשרה אחים בבית?' ו-'לא קשה לך?'.

"ההערות נובעות מתפישה שכל הסטודנטים יוצאי אתיופיה הם מתבנית אחת. הבעיה העיקרית באקדמיה היא שיוצאי אתיופיה לא נראים בשטח. אנחנו פשוט לא נמצאים במרחב הזה. סטודנטים רבים לא מכירים אותנו לצערי, ולכן אנחנו חייבים להגדיל את כמות הסטודנטים יוצאי אתיופיה באקדמיה".

ג'ג'או ציין עוד: "סטודנטים יוצאי אתיופיה מספרים על כך שסטודנטים אחרים מתפלאים שאנחנו בכלל מגיעים ללמוד. שואלים אותנו 'מה אתם עושים פה?', כאילו שהמקום שלנו הוא לא באקדמיה".

בשנים האחרונות נרשם זינוק במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות האקדמיים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים 1999-2000 למדו 747 סטודנטים ממוצא אתיופי במוסדות האקדמיים, לעומת 2,966 סטודנטים בשנת הלימודים 2015-2016.

עם זאת, לדברי בימרו, המגמה צריכה להיות חדה יותר. "אכן, יש עלייה, אבל זה לא מספיק. צריך להגדיל אותה יותר ובגלל זה אנחנו נמצאים כרגע בוועדת ההיגוי של המל"ג. חשוב להעלות את מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות האקדמיים, ומצד שני אסור להתפשר על המצוינות. אנחנו רוצים לראות סטודנטים בחוגים היוקרתיים ביותר כי הרבה מאוד סטודנטים הולכים ללמוד מקצועות שלא מתגמלים בסופו של דבר, וכך לא יוצאים ממעגל העוני ולא מצליחים לייצר שינוי חברתי.

"יש מחסור אדיר ברופאים, מהנדסים ואנשי הייטק יוצאי אתיופיה. בכל המקצועות האלו אנחנו כמעט ולא קיימים. לכן המטרה היא לא רק להעלות את מספר הסטודנטים, ומוסדות האקדמיה חייבים להירתם לסיפור הזה. בלעדיהם לא נוכל להניע שום דבר".

"מתפלאים שאנחנו באים ללמוד". בימרו

דבריו של בימרו עולים בקנה אחד עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשנת 2015-2016 למשל, רק חצי אחוז מהסטודנטים לרפואה היו יוצאי אתיופיה. "בסקר עולים קולות שמצביעים קודם כל על קושי כלכלי", אומר יחיאב. "מה שאומר שהמערכת תהיה חייבת להרחיב את מנעד התמיכה הכלכלית שהיא מספקת, כמו גם מענה שפתי ותרבותי הולם לסטודנטים שהם דור ראשון להשכלה גבוהה".

בנוסף, הפער בין הסטודנטים הללו ליתר הסטודנטים עדיין ניכר: ממוצע ציוני הפסיכומטרי שלהם היה נמוך יותר משמעותית לעומת יתר הנבחנים בשנת 2014-2015 (448 לעומת 541 בהתאמה) וגם שיעור הנשירה שלהם בתואר הראשון לעומת יתר הסטודנטים מהמגזר היהודי היה גבוה יותר (12 אחוזים לעומת 8 אחוזים בהתאמה).

על רקע ממצאי הסקר יצוין כי בשנים האחרונות נעשים ניסיונות משמעותיים להעלאת אחוז הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות האקדמיים. המועצה להשכלה גבוהה הציגה ב-2017 את תוכניתה לשילובם של יוצאי אתיופיה במוסדות האקדמיים בסכום של 75 מיליון שקלים. בין היעדים שהציבה לעצמה: עלייה של 40 אחוזים במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה באקדמיה עד שנת 2022 והתאמת אחוז הסטודנטים יוצאי אתיופיה לאחוזם באוכלוסיה (1.7 אחוזים).

בנוסף, מוסדות אקדמיים רבים מציעים כיום מלגות וסיוע כלכלי לסטודנטים יוצאי אתיופיה, ואולם על פי הסקר, רוב הסטודנטים (60.2 אחוזים) דיווחו כי אינם משתתפים באף תכנית סיוע מסוג זה.