אלפי יוצאי אתיופיה בכיכר: "הפכנו שקופים. לא ניכנע"

עצרת המחאה של יוצאי אתיופיה בכיכר רבין

(צילום: מוטי קמחי )

דניאל מהרט, פעיל בולט של יוצאי אתיופיה, אמר בעצרת בכיכר רבין: "ההפגנה הזו הייתה מיותרת אם היינו מדינת חוק, אבל לצערי הרב יש פה ריקבון, אנחנו מתקשים ללכת חופשיים ברחוב. משטרת ישראל, שומרי החוק, שומרי הסף - כולם נכשלו. רוצחים את הילדים שלנו. אנחנו באים מתרבות ומורשת חזקה מאוד. נדרוש את הזכויות שלנו. במדינה מתוקנת השוטר היה צריך להיכנס לכלא ואנחנו פה נדאג שזה יקרה. החוק אמור להגן עלינו.

"צריך לעשות הכל כדי שהמחאה הזו תהיה המחאה האחרונה", אמר מהרט. "כולנו מאוחדים, נדרוש את זה בכל מקום. צדק ליהודה, צדק צדק ליהודה. היום זה יהודה מחר זה אנחנו. אני גאה בכם, אתם הלוחמים. מי שלא קופץ שוטר", אמר מהרט - והקהל קפץ. לאחר מכן, המנחה הקריא את שמות "הקורבנות בני העדה" והקהל צעק "נרצח" אחרי כל שם.

שחר מולה, ממארגני ההפגנה, אמר בכיכר רבין: "אני מתרגש כי אמרו עלינו שאנחנו קהילה אלימה והוכחנו הערב את האחדות של הקהילה שלנו. אני רואה המון אזרחים שאינם יוצאי אתיופהי. לא באנו לכאן היום בשביל פיקניק או כדי לחגוג, אלא להביע כאב על האלימות המשטרתית כלפי הילדים שלנו. כי יש שיא באלימות המשטרתית. אנחנו לא מעלים לפה פוליטיקאים כי זה היום של הציבור. יש רשימה של שמות של ילדים שלנו שבאו במגע עם שוטרים ומצאו את מותם - יוסף סלמסה, גם אני, גם אתה, כולנו יוסף סלמסה. אנחנו דורשים ועדה ממשלתית שתחקור. מדינת ישראל הודתה שהיא נכשלה בקליטה שלנו".

עצרת המחאה בכיכר רבין נגד אלימות המשטרה(צילום: מוטי קמחי )

(צילום: מוטי קמחי )

(צילום: מוטי קמחי )

(צילום: מוטי קמחי )

אביו של יוסף סלמסה התייפח על הבמה: "קשה לי לדבר, סבלתי המון שנים. להורים של יהודה אני אומר - הילדים שלנו הם החיים שלנו, הדם שלנו. איך דבר כזה קורה במדינה שלנו? איך רומסים אותנו השוטרים האלה? אנחנו לא בני אדם?".

אחותו של יוסף סלמסה: "אני לא צריכה שיודו לי שאני כאן, המאבק באלימות המשטרתית נמשך שנים והכתובת הייתה על הקיר. אם התיק של יוסף סלמסה לא היה נסגר, יכולנו למנוע לא רק את המקרה של יהודה. אני פה כי הדם של יוסף מדמם. החיים של הקהילה האתיופית פחות שווים? אני לא צריכה לעשות פרסה כי אני רואה שוטר".

דרבה, אחיו  של דמאס פיקדה: "אח שלי בצבא אז הוא לא היה יכול להגיע, אבל הוא רואה את הכאב שלכם. הכוח שלנו הוא באחדות. דמאס הוכה על ידי שוטרים וניצל בנס, אבל יש כאלה שלא ניצלו כי לא הייתה מצלמה".

 קוני, פעיל חברתי, אמר בעצרת: "אתמול בערב שוחחתי עם אמא שלי. היא שאלה אותי 'מה יהיה, לאן הבאנו אתכם'. כשמפכ"ל משטרת ישראל אומר שזה טבעי לחשוד באח שלי אז מה הפלא שיורים. הפכנו להיות שקופים במדינה שלנו. איבדנו אימהות ואחים בדרך לכאן ובמקום להרגיש חלק מישראל אנחנו מרגישים נספח של החברה הישראלית. ב-2018 נפתחו 570 תיקים וזה אחרי המחאה ב-2015 , אחרי שהמשטרה אמרה שתלמד את התרבות של הקהילה. אני לא צריך שתלמדו את התרבות שלי, אני לא קוף.

 "לפני שיצאתי מהבית הסתכלתי על העיניים של הילדים שלי ואמרתי להם שאבא יוצא להילחם", הוסיף קוני. "ולכם אני אומר שזו רק ההתחלה. המצב רק החמיר מ-2015. לא עשינו כלום. קם דור חדש, הדור שלי, שלא מפחד, מסתכל לכולם בלבן של העיניים. אני כבר לא מבקש, באתי לקחת".

עקב ההפגנה נחסמו כבישים ורחובות רבים בתל אביב, והחלו פקקי ענק בכל אזור גוש דן. רק כשלוש שעות לאחר תחילת המחאה במקום נפתח לתנועה איילון צפון. איילון דרום עדיין חסום. בשל ההפגנה נרשמים עומסים משמעותיים בכל תחנות הרכבת בתל אביב. בנוסף נרשמים תורים ארוכים בכניסה.

במוקדים השונים המפגינים קראו קריאות באמהרית ובעברית. המפגינה גניה סיפרה על יהודה ביאדגה, שנורה למוות על ידי שוטר בבת-ים, ירי שהוביל למעשה לחידוש המחאה: "יהודה הוא הבן של כולנו. כששוטר מרשה לעצמו להרוג צעיר אתיופי הוא אומר שהדם שלו שווה פחות. הרוב בהפגנה הם יוצאי אתיופיה וזה כואב. כולם היו צריכים להיות פה היום".

"באתיופיה שנים ניסו לשבור אותנו ולהמיר את דתנו. בחיים לא נכנענו וגם פה אנחנו לא ניכנע", אמר המפגין דוד צוגה. קוני אמגדה: "המציאות התפוצצה לי שוב בפנים אחרי המחאה ב-2015. חשבנו שארבע שנים יקרבו אותנו לחברה הישראלית אבל מסתבר שלא. אנחנו עדיין נספח של החברה הישראלית ולא חלק ממנה".

המחאה של יוצאי אתיופיה, היום בתל אביב(צילום: רויטרס)

(צילום: רויטרס)

(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: שאול גולן)

אחת המפגינות נגד אלימות המשטרה(צילום: מוטי קמחי)

שחר מולה, ממארגני ההפגנה: "אנחנו לא שונים מאף אזרח בישראל. המשטרה הפכה אותנו לאלימים ולפושעים אבל לא ניתן שיפגעו בילדים שלנו. אנחנו נלחמים נגד אלימות שפוגעת בילדים שלנו. יש כאן אמהות שבאו להיות כאן כדי לשמור על הילדים שלנו, אנחנו לא צריכים עוד אמהות בוכות או משפחות שכולות. אנחנו לא רוצים דם ובאנו כדי שלא יהיה עוד דם. לא דורשים דם מול דם. זאת מלחמה על הקיום שלנו ואנחנו נילחם". דקלה טנושי, יוצאת אתיופיה (25): "אם מרביצים לילדים שלנו, אף אחד לא יגיע היום לילדים שלו. אנחנו שחורים אבל לא נהיה יותר כבשה שחורה של המדינה הזאת".

מכוניות נוסעות נגד כיוון התנועה בשל חסימת הכביש(צילום: גיל ברמן)

(צילום: נועם חסון)

עומסים בכניסה לתחנת הרכבת ליד עזריאלי

סיסר פאנטה: "אנחנו רוצים להגיד למשטרת ישראל: אין לכם זכות לגעת בנו. אנחנו התאחדנו לא כי רצינו, אלא כי חייבתם אותנו. אנחנו חוסמים את איילון לא כי רצינו, אלא כי חייבתם אותנו. אתם עם הנשקים, אתם עם הטייזר". מפגין נוסף, קוני אמגדה: "המציאות התפוצצה לי שוב בפנים אחרי המחאה ב-2015. חשבנו שארבע שנים יקרבו אותנו לחברה הישראלית, אבל מסתבר שלא, אנחנו עדיין נספח של החברה הישראלית ולא חלק ממנה".

אחד המארגנים, דאסלי טקלה: "אנחנו מתמודדים עם ארגון, משטרת ישראל, שמתנהל כמו ארגון פשע. הם לא מבינים עם מי יש להם מאבק. זה היה שוטר רוצח, מאלימות הם עברו לרצח. רצחו כבר עשרה. אנחנו לוחמים ויש לנו קהילה לוחמת. מדינת ישראל והממשלה מפרשת את הנימוס שלנו כפחד, אבל זאת העוצמה שלנו. עשו מביאדגה אחרון הרוצחים. אנחנו נילחם והמחאה הזאת לא תהיה האחרונה".

הפגנת יוצאי אתיופיה יוצרת כאמור עומסים כבדים בכל גוש דן. עומסי תנועה כבדים נרשמים בכל הכבישים המובילים לאיילון, ובהם כביש 1 ממחלף לוד למחלף בן שמן, כביש 2 לכיוון צפון מחוף השרון ועד יקום, כביש 2 לדרום ממחלף הסירה ועד מחלף גלילות. כביש 4 לצפון ממחלף גן רווה עד מחלף גבעת שמואל, ולכיוון דרום ממחלף מורשה ועד מחלף אלוף שדה. כביש 5 עמוס לכיוון מזרח מגלילות ועד מחלף תקווה, וכביש 471 עמוס מערבה מגת רימון ועד מחלף בר אילן.