שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    שני עמים, קונפדרציה אחת

    מתנחלים, פלסטינים ויהודים אמריקאים דנו השבוע בניו יורק על קונפדרציה אחת לעם לישראל ולפלסטינים

    "טבעם של רעיונות נכונים הוא, שהם צצים שוב ושוב", אמר אורי אבנרי ז"ל בנוגע לרעיון הקונפדרציה שחזר ועלה בשנים האחרונות בין ישראל לפלסטין. "אלו רעיונות שמקדימים את זמנם, נעלמים, וחוזר חלילה, עד שמגיע הרגע ההיסטורי הנכון והם מתגשמים. כמו הרעיון של איחוד אירופה, מאה שנה אחרי שהגו אותו לראשונה".

     

    השבוע הרעיון הזה של קונפדרציה אחת לפלסטינים ולישראלים עלה בכנס מיוחד בו התגודדו 200 מקומיים כדי לשמוע את הנציגים הישראלים והפלסטינים שהגיעו כדי לדבר על זה, כדי להפיץ את הבשורה וכדי לגייס תמיכה וממון.

     

    עד לאחרונה דובר גם על קונפדרציה בין ירדן והפלסטינים אבל ירדן דחתה את הרעיון על הסף. "הרעיון של פדרציה או קונפדרציה של שתי מדינות עולה

    שוב ושוב מפני שהוא נכון", אמר בעבר אבנרי. "הוא משלב את שני היסודות של השלום: את השאיפה של שני העמים לעצמאות לאומית, כל עם במדינה משלו, ואת אהבת שני העמים לארץ כולה. לכן אין תחליף לפתרון זה. הרעיון השלילי של "הפרדה" בין שני העמים לא יצלח", אמר, "וגם לא הרעיון האוטופי של חיי שני העמים במדינה אחת. במדינה כזאת תשרור מלחמת־אזרחים מתמדת, מיומה הראשון עד יומה האחרון."

     

    יוזמת "שתי מדינות, מולדת אחת" נולדה מסדרה של מפגשים שבה החלו העיתונאי הישראלי מירון רפופורט והפעיל הפוליטי הפלסטיני עאוני אל משני בשנת 2012. מירון רפופורט, יליד תל אביב, הוא עיתונאי ישראלי ותיק. עאוני אל משני, יליד מחנה הפליטים דהיישה בבית לחם, הוא פעיל פוליטי בפתח', בוגר אוניברסיטת בית לחם ובעל טורים בעיתונות הפלסטינית. מאז שנפגשו, ערכו עוד ועוד פגישות אליהן הצטרפו שורה של פעילים ישראלים ופלסטינים שגיבשו בשנים האחרונות מסמך העקרונות. "אנחנו רואים את עצמנו כתנועה אחת משותפת, המחולקת לשתי זרועות נפרדות, אחת ישראלית ואחת פלסטינית, ביחד ולחוד."

     

    - ()
    צילומים: גילי גץ

     

    "אנחנו מציעים מתווה של קונפדרציה, ששתי המדינות יהיו חברות בה, ויבטיח חופש תנועה, ובהדרגה גם חופש מגורים לכולם, פלסטינים וישראלים, בכל רחבי הארץ" הסביר רפפורט. "שגם היהודים וגם הפלסטינים רואים בה מולדת. אנחנו מאמינים שהפתרון הזה יותר קרוב למציאות שנוצרה כאן לא רק מאז 1967, אלא מאז 1948 ואולי אפילו מאז התחלת ההתיישבות הציונית בסוף המאה ה–19. אבל הוא מעמיד את המציאות הזאת על עקרונות יותר שוויונים וצודקים. הפתרון שלנו לא נובע מייאוש", אמר, "להיפך. הוא נובע מתקווה ומאמונה, ששותפות בין שני העמים היא לא מציאות שצריך לברוח ממנה, אלא לקבל אותה, להפנים אותה, להפוך אותה למקור של כוח ולחנך לאורה את שני העמים. אסור לתת לייאוש או לפחד להדריך אותנו."

     

    גיל רעי, פעילה וחברת ועד מנהל בתנועה. היא הגיעה למפגש בניו יורק ולמפגש נוסף בבוסטון בתקווה להציג מציאות אחרת ואופטימית יותר בנוגע לסכסוך הדמים הישראלי פלסטיני. "לתנועה הגעתי לפני הרבה מאוד שנים", היא מספרת לנו. "לאורך השנים מצאתי שאין פתרון שאני יכולה לתמוך בו בכל הנוגע לסכסוך. בשתי מדינות יש חוסר קוהרנטיות, הפרדה. אני בעד זכויות אדם, אבל לחשוב שאפשר לפנות מתנחלים מהבית שלהם כחלק מהדרך לשלום? משהו בדבר הזה לא התיישב לי טוב. כשתנועת ארץ לכולם קמה, הגעת לכנס שערכו בירושלים והבנתי שהרעיון מתיישב עם החזון שלי והערכים שלי. הוא מותאם לחיים שלי בירושלים, שהיא מרחב משותף. בשנתיים הראשונות של התנועה עסקנו בגיבוש של עקרונות התנועה, יהודים ישראלים וערבים ישראלים וגם פלסטינים שעסקו בעקרונות שעליהם אנחנו מסכימים. לפני 4 שנים התחלנו לעבוד בלהסביר את הפרדיגמה בחוגי בית, כנסים, חשיפה תקשורתית בישראל, שיחות עם דיפלומטים ופוליטיקאים רבים שנמצאים בדיאלוג עם הדבר הזה גם אם זה לא פומבי."

     

    - ()

    - ()

     

    נציגי התנועה מבינים שמדובר בתהליך ארוך שנים שדורש שינוי מחשבתי עמוק בקרב שני עמים שמנהלים סכסוך כואב ומדמם כבר עשרות שנים. אבל בינתיים, הם רוצים להפיץ את הבשורה, להצמיח ניצנים של הבנה והיכרות עם הרעיון. אחרי שבשנה שעברה הגיעו להציג את הרעיון באוניברסיטת 'בראון', נפגשו עם הרב מטלון שעומד בראש קהילת בני ישורון האפר ווסט. "הרב", מספרת גיל, "הציע שנבוא לבקר ולדבר עם הקהילה. ביחד איתו ועם תנועת רוטס, שמחברת בין פלסטינים ומתנחלים בנינו יום עיון בבני ישורון ובו, השבוע, דיברנו מול מאות האנשים שהגיעו על הפעילות שלנו".

     

     

    גילי גץ מבכירי ג'יי סטריט בניו יורק, הגיע למפגש ותיאר: "רבי מטלון הוא אחד האנשים הבודדים שיכולים ליזום מפגש כזה. הציגו את הרעיון באופן מאוד ברור. קונפדרציה במקום שתי מדינות. זה כולל פלסטינים בתוך הקו הירוק בגדה ומתנחלים בשטחים. אין יוזמת שלום כזו שכוללת את כולם והסיבה שזה יכול לקרות זה כי הם מכירים בזיקה של כולם לארץ. פתרון שני עמים בשתי מדינות הוא חלוקה, אבל כאן איש לא צריך לוותר. גיל הסבירה שהיא נגד מדינה דו לאומית וכאן יש הבטחה לרוב יהודי בארץ. הגבולות פתוחים לשתי מדינות ריבוניות אבל אתה רשאי להצביע רק במדינה אחת", מסביר גילי ומתעקש שהוא עדיין בעד פתרון שתי מדינות. "אין להם את כל התשובות וזה תהליך של גיבוש. זו לא מפלגה פוליטית, והסיבה שהם לא מנותקים מהמציאות זה שהם עושים את זה בשטחים, לא בתל אביב. מי שתומך בזה נמצא בכל מקום. הם אמרו שאם זה לא יילך, זה יגמר במדינה דו לאומית, אליה רובנו מתנגדים. ישראלים הרבה יותר חזקים ולכן זה יהפוך את זה לאפרטהייד בשם אחר. היוזמה נסמכת על זה ששתי המדינות יהיו דמוקרטיות, עובדה שבדיון העלו בה לא מעט ספקות."

     

     

    אחד ממוקדי העניין במפגש היה החיבור שעושה ארגון "רוטס". "זוהי יוזמה של אלי אבו עוואד שמפגיש בין פלסטינים בגדה למתנחלים, הכי רארד קור והוא מצליח . הם טוענים שלכל נרטיב יש מקום, הם רק מנסים להבין אחד את השני. לא לאכול חומוס, אלא לדבר על החוויה של כל אחד מהם. האחיין שלו שאדי אבו עוואד הגיע למפגש וסיפר שזו הדרך היחידה שלהם במציאות שלהם, כך גם סיפר חנן, נציג המתנחלים שהגיע למשפגש בבני ישורון. "זו הזדמנות לדבר אחד עם השני. במציאות שלהם זו בגידה אבל הם הסבירו שברגע שהבינו שהבעיה היא לא האנשים אלא הכיבוש הם הבינו שחייבים לייצר שיח. השיחות האלו מובילות לחיבור, לתכניות משותפות של ערבים ויהודים והתכנית מתרכזת במגע האנושי במגע בין אדם לאדם ולהכיר בזה שלאיש את את האמת כולה וכולם סובלים ומדממים."

     

    גילי התרשם מנקודל המבט של מתנחל בארץ ישראל שחושב אחרת: "חנן אמר שהעבודה שלהם זה לקבל אנשים כמו שהם, לתת להם להחליט מי הם ומה חשוב להם. להבין מה כואב להם והמגע האנושי הזה עושה המון הבדל. במקום בו כולם שווים, מכבדים את כולם ומתנחלים פוגשים פלסטינים כבני אדם. אין להם פוליטיקה, אבל הם מבינים שלדבר זה לא מספיק. בפתרון כזה אפשר לדבר על שלום כי איש לא מוותר על דבר. זו תשתית שהם מתחילים לבנות. זה לא יקרה מחר לכן כרגע הם כאן, מנסים לגייס את התמיכה של היהודים בארה"ב."

     

    בדיון עלו גם שאלות קשות. דיוויד הלפרן הגיע כדי לאתגר את הרעיון ושאל שאלות קשות, בעיקר בכל הנוגע לביטחון. "הפתרון הוא שיתוף פעולה בין שתי המדינות על הגבולות החיצוניים של המרחב ובניה של מערך שיאפשר חופש תנועה בין ישראל לפלסטין. כמובן שיש להביא קבוצות חמושות לוותר על הנשק שלהן, כמו שזה קרה בצפון אירלנד. אנחנו מביאים רעיון, לא פתרון. אמרתי" מספרת גיל, "אתם צודקים, זה לא רעיון חדש אלא מסגרת חדשה. זה סכסוך מדמם. אני מאמינה ברוח האדם. אם אנחנו נבין איזה מחיר אנחנו משלמים על הסכסוך הזה, אנחנו נצליח למצוא את הדרך לפתור אותו. "

     

    גץ אמנם לא הסכים עם הרעיון, אבל יצא אופטימי, "כל אקטיביזם בין יהודים ופלסטינים עושה אותי אופטימי", טען. רעי סיכמה גם היא בנימה מרוממת: "אין לנו את הפריבילגיה לא להיות אופטימים ואני לא מוותרת על האמונה שלי בבני אדם ובזה שיכול להיות יותר טוב."

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים