שתף קטע נבחר

תיעוד האסון: רגעי קריסת הסכר בברזיל

רשת טלוויזיה מקומית בברומדיניו שבדרום-מזרח המדינה מפרסמת תיעוד של רגעי קריסת הסכר, שגבתה עד כה את חייהם של לפחות 110 בני אדם ו-238 עדיין מוגדרים כנעדרים

 

 

 

לפחות 110 בני אדם נהרגו ו-238 עדיין נעדרים באסון קריסת הסכר במכרה ברזל בברומדיניו שבדרום-מזרח ברזיל. אתמול (ו') פרסמה רשת טלוויזיה מקומית תיעוד של רגעי קריסת הסכר. התמוטטות הסכר הביאה לכך שהמכרה הוצף בנהר של בוץ ופסולת, שפגע בכמה מאות פועלים.

 

 

רגע קריסת הסכר בברזיל ()
רגע קריסת הסכר בברזיל

פאביו שוורצמן, מנכ"ל חברת "ואלה" אשר מפעילה את המכרה, אמר כי הסכר אשר ממוקם במדינת מינאס ז'ראיס בברזיל יכול להכיל 12 מיליון קוב של נוזלים, וכי יציבותו של הסכר נבדקה לפני כשבועיים ונמצאה תקינה. "אין לי מילים לתאר את הסבל שאני חש", אמר.

 

לפחות 24 אלף בני אדם פונו מבתיהם הסמוכים לעיר ברומדיניו עקב החשש מקריסה של סכר נוסף באזור, כתוצאה מהבוץ והפסולת שזרמו אחרי הקריסה.

 

הרשויות במדינת המחוז מינאס ז'ראיס שבה אירע האסון חסמו את הגישה של חברת "ואלה" לכמיליארד וחצי דולר, והן דורשות מהחברה להציג דו"ח המפרט כיצד בכוונתה לסייע לקורבנות.

 

 

הסיוע של המשלחת הישראלית לברזיל אחרי קריסת הסכר בדרום מזרח ברזיל (צילום: דובר צה
פעולות החילוץ הישראליות בברזיל(צילום: דובר צה"ל)

הסיוע של המשלחת הישראלית לברזיל אחרי קריסת הסכר בדרום מזרח ברזיל (צילום: דובר צה
(צילום: דובר צה"ל)

החיפושים של המשלחת הישראלית אחרי גופות הברזילאים אחרי האסון בברזיל ()

החיפושים של המשלחת הישראלית אחרי גופות הברזילאים אחרי האסון בברזיל ()
 

 

אין זו הפעם הראשונה ש"ואלה" מעורבת באסון כזה. בשנת 2015 קרס סכר אחר של החברה, שהיה משותף לה ולחברת כרייה אוסטרלית, בעיר מריאנה, אף היא במדינת מינאס ז'ראיס. 19 בני אדם נהרגו אז ומאות אנשים נעקרו מבתיהם. האסון ההוא נחשב לאסון הסביבתי הגדול בתולדות ברזיל, והוא הותיר 250 אלף בני אדם ללא מי שתייה. כ-60 מיליון מטר מעוקב של פסולת הציפו אז את הנהרות ובסופו של דבר נשפכו לאוקיינוס האטלנטי. אלפי דגים מתו.

 

ארגונים הפועלים למען איכות הסביבה אמרו כי האסון מדגיש עד כמה חסרות בברזיל תקנות שימנעו אסונות סביבתיים. "'ואלה' הרסו את מריאנה ועכשיו הם הרסו את ברומדיניו", אמרה אזרחית מקומית.

 

בעקבות האסון, שלחה ישראל משלחת בת כ-100 חברים, שהצליחה לאתר כ-20 גופות שנקברו תחת הבוץ שנגרם מסחף הזרימה. הצוותים הישראליים נעו בעיקר במסוקים בשל המרחקים העצומים ופעלו בארבעה מוקדים עיקריים: מסעדה שבה היו 140 סועדים בזמן האסון, אוטובוס שבו היו כ-40 נוסעים, מיניבוס ואכסנייה – שכולם נקברו או התמלאו בעשרות טונות של בוץ.

  

הכוחות הישראליים, שכללו את יחידת החילוץ הארצית של פיקוד העורף, את לוחמי היחידה למשימות תת-מימיות של חיל הים, את אנשי זק"א ואת לוחמי האש מיחידת להבה של מערך הכיבוי, הגיעו לברזיל כ-60 שעות לאחר הקריסה שקברה מאות מקומיים מתחת לנהרות הבוץ שבינתיים התקשה. חברי המשלחת הודו שהסיכוי למצוא ניצולים בחיים היה קלוש עד אפסי מלכתחילה.

  

"לברזיל יש צבא וכוחות חילוץ טובים, זו הכלכלה השביעית בגודלה בעולם. לא מדובר בצבא פרימיטיבי. אנו לומדים מהם פה והם לומדים מאיתנו", סיפר ל-ynet סגן מפקד החטיבה הסדירה וחבר המשלחת, סגן-אלוף שגיא ברוך, שציין כי ישראל היא המדינה היחידה בעולם ששלחה משלחת סיוע. "מעולם לא נתקלנו במשימה מסוג זה של חילוץ לכודים מבוץ. זו התנסות ראשונה שלנו. מראש ידענו שהסיכוי למצוא לכודים בחיים במצב שכזה, בחלוף 24 שעות, הוא קלוש ולאחר מכן הוא פוחת דרמטית".

 


פורסם לראשונה 01/02/2019 21:51

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים