שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "חוקרים פרטיים": קנאביס ותחושת שייכות
    ממחקר שערכתי עולה כי חשיפה למסרים בתקשורת בנוגע לקנאביס רפואי גורמת לאנשים לחשוב כי שימוש בקנאביס הוא פחות מזיק ולהגברת התמיכה בלגליזציה של צריכת קנאביס בשעות הפנאי

     

    קנאביס רפואי (צילום: EPA)
    קנאביס רפואי(צילום: EPA)

     

    כמי שגדלה בנורבגיה, במשפחה היהודית היחידה בשכונה, במדינה שבה חיים רק 2,000 יהודים, הורגלתי להסתכל על הדברים מנקודת מבט חיצונית, כ"אאוטסיידרית". למרות שהרגשתי שייכות עמוקה ומלאה לנורבגיה ולתרבות הנורבגית, חוויתי גם מרחק חברתי מחבריי הנורבגיים.

     

    חוקרים פרטיים - לכתבות הקודמות 

     

    הרקע ממנו אני באה והתחושות שחוויתי בילדותי, הובילו אותי לעסוק בסוציולוגיה - חקר חיי החברה של האדם והאופן שבו החברה משפיעה על דרך החשיבה שלנו. לדוגמה, אנחנו עשויים לחשוב שנישואים הינם התולדה של תחושתאהבה פרטית ואישית. עם זאת, מנקודת מבט סוציולוגית, גורמים כמו גיל, מין, דת ותרבות הם אלו המכוונים אותנו בבחירת בני ובנות הזוג. הזווית הסוציולוגית חשופה לכולם וכולם יכולים ללמוד לזהות אותה. אך תחושת זרות מאפשרת להבחין באופן ברור יותר כיצד החברה מעצבת את חיינו האישיים.

     

    במהלך הדוקטורט חקרתי את השימוש בחומרים שונים. בסיס זה הוא שסיפק לי את ההזדמנות לחקור חומר מסוים מנקודת מבט סוציולוגית. חומר זה היה קנאביס, ומאותו רגע המשכתי להיות מרותקת למחקר על אודותיו. ישראל, בדומה למדינות רבות אחרות, חוותה לאחרונה שינוי דרמטי מבחינת רגולציה ונגישות לקנאביס. מ"אויב הציבור", מולו התנהלה מלחמה מרה, הפך הקנאביס למקובל יותר. חוקרים, מקבלי החלטות ובעלי השפעה נוספים בחברה בוחנים את השפעתו החיובית ויתרונותיו הרפואיים של הצמח. כל זאת גרם לפתיחתו של שדה מחקרי מרתק, מתוכו עולות שאלות מחקר חדשניות. במקום להסתכל רק על הנזקים האפשריים בעקבות שימוש בקנאביס, מדענים בוחנים כעת גם את היתרונות של השימוש בו.

     

    ד
    ד"ר שרון שניטמן

     

    בעקבות שיתופי פעולה עם עמיתים מתחומי האפידמיולוגיה, תקשורת, ביולוגיה, פסיכולוגיה ורפואה, ניתנה לי הזכות לחקור כיצד אנשים משתמשים בקנאביס על מנת להקל על כאב פיזי ופסיכולוגי. שאלתי משתמשים על אודות אופן השימוש שלהם בקנאביס ובדקתי את הקשר עם יכולת קוגניטיבית, מצב הרוח, כאב פיזי ודפוסי שינה. דוגמה לאחד ממחקריי קשורה לעובדה שבמשך עשרות שנים נבדקה ההשפעה של קנאביס על בריאות המוח. מחקרים אלו נעשו לרוב בקרב אנשים צעירים אשרצרכו קנאביס בשעות הפנאי. מחקרים אלו הראו את ההשפעות השליליות של הצמח. לעומת זאת, בעקבות הלגליזציה של הקנאביס הרפואי, ישנם אנשים רבים שהחלו בצריכת קנאביס בעשור השישי והשביעי לחייהם. סביר לחשוב כי לשימוש בקנאביס בגילאים אלו השפעה שונה מאוד על בריאות המוח לעומת גילאים צעירים יותר. זוהי רק דוגמה אחת לתחום המחקר אותו אני מפתחת.

     

    מחקריי בוחנים את השפעתם של מדיניות חדשה ומחקרים חדשים בתחום הקנאביס הרפואי על העמדות החברתיות והשימוש בקנאביס בקרב האוכלוסייה הכללית. כתוצאה מההתפתחויות בתחום הלגליזציה של קנאביס רפואי בישראל (ובמקומות אחרים)הוסתה תשומת הלב של אמצעי התקשורת לתכונות הריפוי האפשריות הטמונות בקנאביס. זאת, לאחר שנים שבהן המדיה עסקה באופן נחרץ יותר בהשפעותיו השליליות. בהקשר זה ישנן שאלות פתוחות רבות, למשל - האם המסרים בתקשורת על אודות ההשפעה החיובית והמרפאה של קנאביס משפיעה על עמדות האוכלוסייה לגבי שימוש בקנאביס בשעות הפנאי? ממחקר שערכתי עולה כי חשיפה למסרים בתקשורת בנוגע לקנאביס רפואי גורמת לאנשים לחשוב כי שימוש בקנאביס הוא פחות מזיק ולהגברת התמיכה בלגליזציה של צריכת קנאביס בשעות הפנאי. במילים אחרות, לגליזציה של קנאביס רפואי קשורה במספר דרכים עקיפות, לשימוש בקנאביס בשעות הפנאי.

     

    כעת,כשקנאביס איננו עוד "אאוטסיידר" אמיתי, אני מקווה לתרום לידע שיהווה בסיס להמלצות עבור קביעת מדיניות קנאביס טובה יותר. מדיניות שכזו מגינה, מצד אחד, על הציבור מפני הנזק האפשרי הכרוך בשימוש בקנאביס ומצד שני, מאפשרת את השימוש בצמח לטובת אנשים שעשויים להיות זקוקים לו.

     

    ד"ר שרון שניטמן, Ph.D.

    בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה.

    http://lecturers.haifa.ac.il/en/hw/sshnitman/Pages/default.aspx #

     

    חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית".  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים