שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    חשיפת ביקורת האלופים: "אין 'מטרות תסכול' בחיל האוויר"

    מפקד זרוע היבשה בצוק איתן, אלוף במיל' גיא צור, הגיב לחשיפת ynet בנוגע לביקורות הפנימיות הקשות של שני אלופים מכהנים: "כשיש חוסר אמון בקרב מקבלי ההחלטות בצבא היבשה, אז גם צבא היבשה לא מאמין בעצמו". אלוף במיל' ידלין: "בצוק איתן תקפו מטרות איכות והפעילו כוחות יבשה מאוחר מדי"

    "אין 'מטרות תסכול' בחיל האוויר - יש מקום לביקורת על ההתנהלות בצוק איתן": דבריהם המהדהדים של אלוף יאיר גולן, ששימש בשנים האחרונות כסגן הרמטכ"ל, ושל אלוף נוסף שמכהן בתפקיד בכיר במטכ"ל, שנחשפו אמש (שבת) ב-ynet, חידשו את הוויכוח במערכת הביטחון בסוגיית מוכנות צבא היבשה למלחמה, והחשש של מקבלי ההחלטות לשלוח לשטח אויב את יחידות השדה.

     

    "כשיש חוסר אמון של מקבלי ההחלטות ביכולת של צבא היבשה, אז גם צבא היבשה לא מאמין בעצמו", אמר אלוף במיל' גיא צור, ששימש כמפקד זרוע היבשה בצוק איתן. "אם מסתכלים קדימה אז ברור שחייבים, לפי איך שאנו מבינים שתיראה המלחמה הבאה בלבנון, לחזק את האמון של מקבלי ההחלטות בצבא היבשה להכריע את האויב ואת אמון המפקדים ביכולתם להכריע ולעשות את המשימה".

    יאיר גולן (צילום: יאיר שגיא)
    אלוף במיל' יאיר גולן(צילום: יאיר שגיא)

     גיא צור (צילום: צביקה טישלר)
    אלוף במיל' גיא צור(צילום: צביקה טישלר)

    עם כניסת צור לתפקידו ב-2013, תקציב זרוע היבשה הסתכם ב-4.8 מיליארד שקלים, וכעבור כשנה, לאחר מבצע צוק איתן בעזה, התקציב כמעט הכפיל עצמו ל-7.2 מיליארד שקלים, ללא קשר לתוספות נוספות שהגיעו כתוצאה מהאיחוד בין זרוע היבשה לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.

     

    לדברי צור, "כדי להאמין בכוחות היבשה, מקבלי ההחלטות צריכים להכיר את הכשירות של זרוע היבשה, לוודא שהיא בכשירות גבוהה ולהשקיע בה את המשאבים הנכונים. צה"ל עובד על זה מאוד קשה מאז 2014 והתוצאה של זה היא שהצבא מתאמן היום הרבה יותר, תקציב היבשה הוכפל והצבא הרבה יותר כשיר מאשר שהיה לקראת צוק איתן ובוודאי שלפני מלחמת לבנון השנייה. יש לצבא היבשה עוד הרבה לאן ללכת. איזנקוט עשה מפנה מאוד גדול בכך שהוא שידר שצבא היבשה הוא השפיץ הראשון שיופעל, והוא הכרחי, מה שלא קרה בסבבים של השנים האחרונות".

      ()

    צור מציג משוואה מעגלית מסוכנת, שלפיה ככל שחולפות השנים שבהן צבא היבשה לא מופעל, כך נפגעת יכולתו, בדומה לתמרור האזהרה שהציב אלוף גולן ועמיתו למטכ"ל: "העתיד נראה הרבה יותר חד וקשוח מהסבבים האחרונים. אורך המלחמה יגדיל באופן גדול את כמות הנפגעים בעורף האזרחי, לפי יכולות החימוש של חיזבאללה, ולכן רק הכנסה של צבא היבשה מהרגע הראשון, כולל היכולות הנפלאות של חיל האוויר במקביל, יביאו לזמן המינימלי שנכריע ופה אני גם בספק: האם מקבלי ההחלטות מבינים מספיק ומכירים מספיק ויודעים להביא אותנו למקום הזה. המגמה שאיזנקוט פיתח היא נכונה, אבל אנחנו עדיין לא שם. אין ספק שהדרג המדיני והצבאי יחד מקבלים החלטות קרדינליות כאלה ולכן האימון צריך להיות של שניהם".

     

    אלוף צור, שגדל במערך השריון וכמפקד בשתי מלחמות לבנון, הזכיר: "בפעם האחרונה שהפעלנו צבא ממש, 'לכו לעבוד' מה שנקרא, זה היה ב-82'. הייתי אז מפקד מחלקה וכשפרשתי מתפקיד אלוף אחרי 36 שנים בצבא, תחשוב כמה מפקדים שהיום הם בליבת העשייה המבצעית, במרכז קבלת ההחלטות הטקטי ובמרכז ההשפעה על התוצאה, לא ראו צבא שמופעל באמת, של מהלך קרקעי של צבא יבשה שהולך להכריע. ככל שנתרחק עם הניסיון - כך האמון יתרחק, ולכן אנו כאן באתגר מנהיגותי".

     

    "מפקדים אמרו שהם מרגישים כמו מג"ב" 

    צור נזכר שרק לפני כמה שנים, כאשר צה"ל דילל את אימוניו בשל משבר תקציבי, "מפקדים למטה אמרו לנו שהם מרגישים כמו מג"ב. הדבר הזה הוא הדדי והדרג למטה חייב להרגיש שהוא השפיץ והאגרוף הראשון שיופעל. אין לנו ברירה. לא יהיו כבר מלחמות ברירה שתלויות בהחלטה של כמה זמן אלא בהבנה שהסבב הבא בלבנון יהיה כזה שצפוי לנו עתיד מבהיל אם לא נפעיל מיד את צבא היבשה".

     

    באשר לטענות גולן לגבי מבצע צוק איתן, מבהיר צור כי הדברים הם אחרת: "בעזה אתה יודע שמהלך צבאי הוא הבעיטה הראשונה למהלך מדיני, אבל אנו מבינים שאם אין בכוונתנו לכבוש את הרצועה אז המצב יחזור לקדמותו, ואם אנו לא רוצים לעשות שינוי בסיסי ומהותי ביחסינו עם עזה אז כל מה שנעשה צבאית יהיה זמני, ויחזיר אותנו לאותו מצב כעבור כמה חודשים או שנים בודדות, אלא אם כן זה כיבוש הרצועה.

     

    "לכן, הדילמות לגבי עזה היו יותר קשות. היבשה נוגסת תמיד תקציב גדול מאוד ואז הפיתוי לקצץ ממנה הוא גדול כאשר הצבא נכנס למצוקה, אבל התוצאה של כך היא היא הרת אסון כי היבשה מאבדת יכולות מהר מאוד - אנשים ואמצעים מתחלפים ולכן הסוד הוא התמדה: תמיד לוודא שכולם מתאמנים באופן נרחב, גם מעט על חשבון לחיל האוויר או רכש של אמל"ח".

      ()
    מתוך מסמך האלופים

      ()

      ()

    גולן על ה"תהליכים" בערב יום השואה    (צילום: עידו ארז)

    גולן על ה"תהליכים" בערב יום השואה    (צילום: עידו ארז)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מהצד הכחול של המשוואה - ראש אמ"ן לשעבר, אלוף במיל' עמוס ידלין שגדל בחיל האוויר, סבור כי יש להפריד בין הנושאים שהוצפו בביקורת של שני האלופים: ההתנהלות בצוק איתן, מוכנות צבא היבשה והתמרון הקרקעי. "לא סתם לא מתמרנים - השאלה היא מהי תכלית התמרון, עומקו ומחירו, גם מול ציפיות הציבור", מבהיר ידלין שמכהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. "אני לא מקבל את הטענה שהתמרון הקרקעי יעצור את ירי הטילים. עד לאן יתמרנו? עד לביירות? עד לצפון לבנון? למערב עיראק? גם בעזה ייכנסו חיילים לכל חצר בית שממנה משוגרות רקטות?"

     

    ידלין גורס, לאור הטענות של נציב הקבילות אלוף במיל' יצחק בריק בנושא, כי "כיום צבא היבשה מוכן הרבה יותר טוב, מבחינת אימונים, מלאים, תחמושת ואישור תכניות מבצעיות, ביחס לשנים עברו. יחד עם זאת, השאלה היא האם עם צבא כזה אתה מוכן לתמרן? באיזו תכלית אסטרטגית? ולא בשאלות אמוציונאליות".

    אלוף במיל' ידלין (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    אלוף במיל' ידלין(צילום: מוטי קמחי)

    באשר לצוק איתן, ידלין חוזר על הביקורת שהשמיע לגבי תפקוד הצבא: "רק בשבוע השביעי תקפו מטרות איכותיות באמת כמו בניינים גבוהים ומפקדי חטיבות של חמאס, במקום שיעשו זאת בתחילת המבצע. גם כוחות היבשה הופעלו מאוחר ולא באופן תחבולני. הדבר היחיד שאני מקבל מדברי גולן הוא שלא בוצעו תחקירים משמעותיים אבל הרי גולן בעצמו מונה לאחר מכן לתפקיד סגן הרמטכ"ל. צוק איתן לא היה מבצע שיש להתגאות בו, וכיוון שלוקחים אותו כיום להקשר הפוליטי, יש לזכור מי היה אז ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל".

     

    בנוגע לטענת גולן, שלפיה חיל האוויר ירה 1,200 חימושים מדויקים במבצע צוק איתן לעבר מטרות ריקות בעלות של מאות מיליוני שקלים כדי להפיג תסכול של 52 ימי מלחמה, אמר ידלין: "אין דבר כזה 'מטרות תסכול'. ייתכן שיש מטרות טובות או פחות טובות, וגם את סוגיית 'הקש בגג' כדאי בכלל לבחון מחדש".

     

    בצה"ל הבהירו כי הציטוטים המיוחסים לגולן לא עוסקים במוכנות כוחות היבשה אלא בתפיסת ההכרעה והפעלת התמרון, זאת בניגוד לויכוח שיש עם האלוף במיל' בריק על רמת מוכנות צבא היבשה למלחמה. לגולן היו אמירות נוספות באותה השיחה, שהיו חיוביות לגבי מוכנות צבא היבשה למלחמה. עוד הדגישו בצבא כי תפיסת גולן לגבי סוגיות המודיעין והאש הוצגה תמיד, וכי כל מטרה שהותקפה בצוק איתן הייתה מודיעינית, גם אם חלק מהמטרות שהותקפו לא היו מאוישות.


    פורסם לראשונה 02/02/2019 23:34

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים