שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המסע שמכה שורשים באתיופיה
    בזכות פרויקט מיוחד ונוגע ללב מטעם נשות הדסה, צעירים יוצאי אתיופיה שלומדים בכפר הנוער "הדסה נעורים" חוזרים לשורשים במסע מיוחד לעבר ההיסטוריה, מה שגורם להם בפעם הראשונה להרגיש שייכים. "המסע הוא לא רק להכיר שורשים, אלא גם ללמוד על הקשיים שהם עברו", אומרת אנדי קרון, חברת ארגון נשות הדסה, שיזמה ומימנה את הפרויקט

    בשיתוף ארגון נשות הדסה

     

    מדינת ישראל מורכבת מערב רב של תרבויות וארצות מוצא שכל אחת מהן מביאה עמה את הניחוח המיוחד שלה ואת התבלין הייחודי המרכיב את הזהות הישראלית הקולקטיבית. כעת, בזכות פרויקט מיוחד ונוגע ללב מטעם "נשות הדסה", חוזרים הצעירים לשורשים במסע מיוחד לעבר ההיסטוריה, מה שגורם להם בפעם הראשונה להרגיש שייכים. הרעיון העומד מאחורי המסע הוא חיזוק ההכרות והקשר של משתתפי הפרויקט עם עברם ועם תרבותם כדי להעמיק ולבנות את הזהות הישראלית שלהם.

     

    . (צילום: אנדי קרון )
    "ברגע שהגענו לשם והתחלנו לראות ולחוות, משהו השתחרר והתחלתי להרגיש שייכת". (צילום: אנדי קרון )

      

    להכיר את התרבות עליה גדלו ההורים

    באופן דומה למסעות לפולין, בהם בני נוער מכל חלקי החברה הישראלית לומדים על הפרק הקשה בהיסטוריה של העם היהודי, יוצאים ילדי הדסה נעורים למסע השורשים באתיופיה, ללמוד על פרק פחות מדובר בהיסטוריה שלנו: העלייה מאתיופיה. בין תחנות המסע: סיור באדיס אבבה, בנילוס הכחול - הר בהרדר, ביקור בכפר השיתופי אווראמבה ונסיעה לגונדר, עיר הבירה הישנה, סיור בכפרים יהודים ולהרי סמייאן, שם שלטה הממלכה היהודית של ממלכת הגדעונים.

     

    "לא ידעתי כלום על החיים באתיופיה" מספרת עדן ארגאו, שהשתתפה במסע בפעם הראשונה בשנה שעברה במסגרת הלימודים בכפר הנוער "הדסה נעורים". אמה עלתה לארץ בגיל 9, כך שגם היא לא זוכרת הרבה ובכלל, זה לא נושא שדובר הרבה בבית וארגאו גם מעולם לא שאלה עליו.

     

    הקבוצה בשיט על הנילוס הכחול.  (צילום: אנדי קרון )
    הקבוצה בשיט על הנילוס הכחול. (צילום: אנדי קרון )

     

    "ברגע שהגענו לשם והתחלנו לראות ולחוות, משהו השתחרר והתחלתי להרגיש שייכת. דיברתי עם אמא שלי כל יום, סיפרתי לה מה עובר עלינו והחוויות שלי הזכירו לה דברים שהיא בעצמה כבר הספיקה לשכוח. היא נזכרה איך הייתה לה חוות פרות בילדות, איך היא הייתה רועה את הצאן ופתאום היא אמרה שגם לה מתחשק לטוס לבקר. אמא שלי לא הייתה באתיופיה 30 שנה ופתאום מתחשק לה לחזור. זאת הפעם הראשונה שהבנתי מה ההורים שלי וסבא וסבתא שלי עברו כדי להגיע לארץ ולהעניק לי עתיד. אני יכולה להגיד שהיום אני מרגישה שייכת לעדה שלי, לפני כן לא התעניינתי, לא ידעתי, לא שאלתי אפילו והיום אני מרגישה מאה אחוז שייכת".

     

    הזדמנות ללמידה אחרת

    כפר הנוער "הדסה נעורים" בה עדן למדה כולל פנימייה, בית ספר ומכללה טכנולוגיים. בכפר מתחנכים כ-450 תלמידים בכיתות ט'-יד'. המגיעים מבחירה על מנת לקבל הזדמנות ללמידה אחרת, מאפשרת ותומכת. בכפר מתקיימת תכניות בתחום האוטוטק (רכב), מדעי הסביבה, ניהול עסקי, רובוטיקה לרבות פרויקט First ובקרוב גם תכנית בבגרות חינוך גופני בהתמחות אתלטיקה וגלישת גלים. בכפר מתחנכים חניכים ממגוון הקשת הישראלית - 25% בני העדה האתיופית, 30% יוצאי אוקראינה ורוסיה במסגרת תוכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים), היתר מגיעים ממספר רב של ישובים ברחבי הארץ. כיום מנוהל הכפר כעמותה עצמאית ללא כוונות רווח, בבעלות משותפת של ארגון נשות הדסה והסוכנות היהודית. חלק מהפרויקטים המרגשים שמתרחשים במסגרת הכפר הוא כאמור, מסע השורשים.

     

    המסע לוקח את בני הנוער "במנהרת הזמן" אל מסע מרגש ומיוחד אל עברה הרחוק והקרוב של יהדות אתיופיה, לשמוע לחוש את פעימות לבה של יהדות אתיופיה שנשמרה בתנאים בלתי אפשריים במשך אלפי שנים. המסע עוקב אחרי סיפורה הציוני של קהילת ביתא ישראל ומעניק לצעירים מקור לגאווה בשורשים שלהם, בעזרתו הם מתמודדים עם האתגרים שמגיעים לפתחם.

     

    מכירים את התרבות המקומית (צילום: אנדי קרון )
    מכירים את התרבות המקומית(צילום: אנדי קרון )

     

    במסגרת הסיורים עוברים הצעירים באתרים מרכזיים המספרים את תולדותיה של היהדות באתיופיה כמו בתי כנסת, בתי קברות, כפרים וכדומה. לדברי אנדי קרון, חברת ארגון נשות הדסה, אשר יזמה ומימנה את הפרויקט ומשתתפת במסע עצמו, "המסע הוא לא רק להכיר שורשים, אלא גם ללמוד על הקשיים שהם עברו, על הוויתורים שהם היו צריכים לעשות כדי לקבל את ההזדמנות לעלות לארץ".

     

    קרון היא קרטוגרפית במקצועה ופילנתרופית יהודייה שחיה עם בעלה בלוס אלמוס שבניו-מקסיקו. בשנים האחרונות החלה קרון להתנדב בפנימיית הדסה נעורים ומדי שנה היא ובעלה מבלים שם כ-3 חודשים ומלמדים אנגלית את התלמידים. זאת, בנוסף לפעילות פילנתרופית לפיתוח הפנימייה.

     

    מתחברים להיסטוריה של הקהילות באתיופיה.  (צילום: אנדי קרון )
    מתחברים להיסטוריה של הקהילות באתיופיה. (צילום: אנדי קרון )

     

    מסע - לא רק לעולים מאתיופיה

    והנה פרט אחד מעניין: חברי המשלחת לא כוללים צעירים בני העדה האתיופית בלבד וביניהם גם יוצאי ברית המועצות לשעבר. איך הם הגיבו למסע לאתיופיה? "אפשר היה לראות אצל כל המטיילים, שהם מבינים שמדובר כאן ביהודים וביהדות" מספר קובי תדלה, מדריך המסע.

     

    "זו הפעם הראשונה שהם לומדים מה העדה עברה על מנת להגיע ארצה ולשמר את היהדות שלה. מה שהיה מעניין הוא שגם יוצאי חבר העמים ושאר המטיילים פתאום הבינו שלא מדובר בסיפור שונה כל כך משלהם, שאין הרבה שוני בשימור היהדות. הם התחברו באותה מידה על אף שמדובר בהיסטוריה 'לא שלהם'. אני חושב שאנחנו מוציאים נערים בין אם יוצאי העדה ובן אם לאו, מחוזקים יותר, עם פחות ספקות לגבי הזהות שלהם, כאלה שיכולים כעת לעמוד מול החברה בגאון ולהיות גאים ביהדותם. מצד שני, זכינו גם לשגרירים חדשים שיכולים כעת להבין את הסיפור המופלא של יוצאי העדה ולספר אותו לאחרים".

     

    חוזרים לשורשים (צילום: אנדי קרון )
    חוזרים לשורשים(צילום: אנדי קרון )

     

    קרון מציינת ששפת הגוף של המטיילים לא הותירה מקום לספק. היא מספרת שכולם היו מחוברים מאוד ושמדובר במסע רגשי וחיובי עבור כולם. "ראו שכולם עוברים חוויה משמעותית ללא יוצא דופן. כולם הצליחו להבין בפעם הראשונה חלק מההיסטוריה של העם היהודי, חלק עליו לא לומדים בשיעורי הסטוריה".

     

    תדלה מסכים ומעיד שבמסגרת הליווי שלו, הוא רואה שהם מגיעים מלאי תהיות לגבי זהותם, הם לא תמיד יודעים מה ההורים שלהם עברו וזה נושא שלא מדובר בבתים. הם לא תמיד בטוחים שהם יהודים, ישראלים, כמו כולם. "חלקם עלו בגיל מאוד קטן וחלקם נולדו בארץ ואני רואה אותם עוברים תהליך מדהים של מודעות והבנה של מה ההורים שלהם עברו על מנת לעלות ארצה. בהתחלה הם מזועזעים, אחר כך הם מתמלאים הערכה כלפי ההורים וכן, אם היו להם תהיות לגבי טיב יהדותם הם מבינים בפעם הראשונה שהם יהודים בדיוק כמו כולם, הם רואים את השורשים שלהם ומתמלאים אמונה. מדובר בחוויה מעצימה".

     

    "המשלחת לאתיופיה היא עוד דוגמא לחיזוק החזון הציוני וחיבורו לימינו אנו" מוסיפה אלן הרשקין, הנשיאה העולמית של ארגון נשות הדסה. "במסע מתחזקת ההבנה של החניכים את אתגרי העלייה איתם התמודדו הדורות שלפניהם, וההערכה שלהם לשורשים היהודיים של המשפחה מתחזקת. העלייה האתיופית היא חלק חשוב בפסיפס שהוא הסיפור הישראלי, וללמוד אותה לעומק מחברת את כולנו למדינת ישראל".

     

    בשיתוף ארגון נשות הדסה

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים