שתף קטע נבחר

דירה להכיר

תנועה רעיונית משלבת בין הפרטיות החשובה לכולנו, לבין חיי קהילה שיתופיים ותוססים. שכונת "בצוותא" בחריש מיישמת את זה

קו־ליבינג, (Co-Living) היא תנועה רעיונית שמחברת אדריכלות, תכנון ערים, קיימות חברתית וקיימות עירונית - המציעה חיי קהילה מסוג חדש. זהו מודל נדל"ני חדשני העונה על צרכים רבים שתואמים הן את התפיסה המודרנית של צורות מגורים חדשות בעידן מנוכר ואורבני, והן התמודדות רצינית ופרקטית עם מחירי הדיור ויוקר המחייה - שני הנושאים הבוערים ביותר אשר מעסיקים כל אזרח בישראל.

 

"לפני 250 שנה אנשים פשוט נולדו, חיו ומתו בתוך קהילות, לא היה משהו אחר", אומר הסוציולוג ד"ר שי בן יוסף. "המדינה כפי שאנחנו מכירים אותה לא באמת הייתה קיימת. כל קהילה כמבנה חברתי הייתה המבנה האורגני הבסיסי. מרגע שנוצרה חברת ההמונים נותרה השאלה 'מה קורה לקהילה?'. מאמצע שנות ה־60 אנשים כבר מתארגנים סביב עניין משותף ולא על בסיס אזור גיאוגרפי".

 

המודל הזה נולד במדינות סקנדינביה בשנות ה־70 וה־80, כשקבוצות תושבים חברו יחד, רכשו וניהלו נכסי נדל"ן למגורים בגוון שיתופי וקהילתי. על בסיס זה התפתחה שיטה חדשה יותר, הנשענת על רציונל שלפיו 90% מהזמן אנשים משתמשים רק ב־40% משטח דירתם.

 

שפיר (צילום: shutterstock)
קו-ליבינג: מודל סקנדינבי שהחל בשנות ה-70 (צילום: shutterstock)

 

בעולם קיימים מספר מודלים לתפיסת הדיור השיתופית, כמו אכלוס של בניינים גדולים שמוקדשים ליחידות דיור קטנטנות עם מתקנים שיתופיים בתוך הבניין (למשל פרויקט הקולקטיב בלונדון, פרויקט אוֹלי בניו יורק ו WeLive-בסיאטל). דוגמה נוספת היא פרויקט Oldoak במערב לונדון, הכולל 10 קומות המאכלסות 546 דיירים המקבלים פחות מרחב בדירה הפרטית, אבל הרבה יותר מרחב שיתופי שכולל סלון ושטחי לאונג', חדר אוכל ומטבח משותפים, חדר כביסה, בית קפה ומסעדה, חדר משחקים, ספרייה, גינה, ספא, חדר כושר, חדר קולנוע, גינת גג, מרחבי עבודה ועוד. מודלים הכוללים יחידות דיור מוקטנות מציעים גם שירותי ניקיון, ריהוט ואבזור עד רמת הסכו"ם.

 

גם חברת איקאה בחנה באחרונה בסקר את תפיסת הקו־ליבינג ומצאה כי אנשים לא רוצים לחיות בגורדי שחקים, אלא מעדיפים קבוצות קטנות של דיירים וחיים משותפים, כל אחד בחדר שינה פרטי ושירותים פרטיים, אבל עם מתקנים משותפים בתוך ומסביב לבניין, לאורך הרחוב, בשכונה, ועם תחבורה ציבורית מצוינת. במחקר שפורסם השנה בבריטניה על ידי חברת הביטוח RSA, צוין כי "קו־ליבינג מציע אפשרויות חדשות, קהילה גדולה יותר, גמישות ותמיכה בקשישים עצמאיים ומהווה פיתרון לבדידות".

 

שפיר (צילום: shutterstock)
טרנד הולך וגובר: צמצום המרחב הפרטי לטובת הציבורי(צילום: shutterstock)

 

בישראל ניתן למצוא בימים אלו פרויקט דיור שיתופי שכזה, ראשון מסוגו בארץ: שכונת "בצוותא" שתיבנה בעיר חריש ותהווה למעשה השכונה השיתופית הראשונה בישראל. השכונה תהיה גם הראשונה שתתוכנן ותיבנה ע"י יזם אחד בלבד, חברת "שפיר הנדסה". "בצוותא" תכלול 86 בניינים ו־1522 יחידות דיור הנעות בין שלושה לחמישה חדרים. השכונה תאוכלס רק לאחר סיום בניית כל השטחים הציבוריים והתשתיות.

 

"בצוותא" לא תהיה עוד שכונה, אלא תשתמש בתפיסות המגורים החדשות המעודדות ומאפשרות לתושביה לבנות יחד קהילה איכותית. כמו בבריטינה, גם בחריש, הרעיון נולד לאחר תחקיר שנעשה בהשתתפות משפחות צעירות, שנתבקשו לתאר מה חסר להן בחוויית המגורים הנוכחית ומה יכולה להיות חווית מגורים אידיאלית עבורן. בסקר נמצא שרוב המשפחות, ובעיקר הצעירות, שואפות לחיות בשכונה שיוצרת תחושה של ערבות הדדית, שותפות ואינטימיות.

 

כדי להגשים באופן מלא את רצון התושבים, יוקמו בשכונה מגוון אזורים ומרכזים שיענו על צרכים אלו: יוקם מרכז מצוינות לילדי השכונה הכולל שיעורי העשרה, חוגים, פעילויות, סדנאות, שטחי לימוד משותפים ושירותי חינוך מעבר לשעות המערכת הבית ספרית. כמו כן, תוקם "החנות השיתופית של בצוותא" - חנות שבה יוכלו תושבי השכונה להחליף מוצרים ולהעמיד לרשות השכנים כלי עבודה, גינון, ספרי קריאה ולמידה, ציוד ספורט, קמפינג ועוד. אתגר נוסף הוא הקמת חלל שיתופי לאירועים משפחתיים שיתאים לימי הולדת, בר מצוות ואירועים קהילתיים שיעמוד לרשות תושבי השכונה החדשה. לא רק חללים ומבנים יוקמו בשכונה החדשה, אלא גם גינות אורגניות קהילתיות, בהן יעמדו לרשות הדיירים ערוגות משפחתיות, כלי גינון, אמצעי השקיה ומחסן שיתופי שיופעל בכל ימות השנה על ידי תושבי השכונה. הגינות יתנו מענה לא רק בריאותי ואקולוגי, אלא גם יהוו חוויה קהילתית משותפת שתחבר בין השכנים, הילדים ותושבי השכונה.

 

שפיר (באדיבות שפיר)
"צוותא" - מרכזי מצוינות הכוללים העשרה, חוגים, פעילויות ועוד(באדיבות שפיר)

בהרצאה שערכה האדריכלית גרייס קים על במתTED , היא הסבירה כי "בדידות היא לא פרמטר שקשור בהיותכם לבד, אלא בכמה אתם מחוברים וקשורים לאנשים שסביבכם. בדידות קשורה גם לסביבת המגורים שלכם. כשאתם מנופפים לשלום לשכן, כמה פעמים יצא לכם לשאול את עצמכם בראש 'איך אמרנו שקוראים לו?'. כמה פעמים יצא לכם להנהן למישהו לשלום במעלית והוא בתגובה משך את האוזנייה מהאוזן או הרים את הראש מהמסך ושאל 'אמרת משהו?'".

 

אין ספק כי המעבר למודלים ארכיטקטונים חדשים, כדוגמת הקו־ליבינג והשכונות השיתופיות, מציע מענה לתחושת הניכור והבדידות העירוניים. מודלים אלו טומנים בחובם פוטנציאל עצום שיקרב את התושבים זה לזה וייצור חיי קהילה תוססים ומשגשגים, אך בד בבד ישמר את תחושת הפרטיות שחשובה לנו בעידן המודרני.

 

לפרטים נוספים על השכונה השיתופית בצוותא >>

 

 

 

 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות שפיר
מענה לתחושת הניכור העירונית - מודל הקו ליבינג
באדיבות שפיר
מומלצים