שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מה עושים כשהילד מרטיב בלילה?

    הרטבת לילה לא קשורה לבעיה רפואית במרבית המקרים, ואם הילד ממשיך להרטיב אחרי גיל ארבע כדאי לעזור לו לפתור את הבעיה. אילו טיפולים קיימים ועד כמה הם מקדמים את תהליך הגמילה?

    האם הרטבת לילה מעידה על קיום בעיה רפואית? מדוע הרטבת לילה שכיחה יותר אצל בנים? והאם ההרטבה תחלוף גם ללא טיפול? אלו הן רק חלק משאלות שהורים לילד מרטיב שואלים.

     

    מצפים מילד שיפסיק להרטיב באופן טבעי בגיל 4-2 שנים. אולם, רבע מהילדים בני ארבע עדייין מרטיבים; 15% מבני שש, 8% מבני עשר, 5% מבני 12 ו-2% מבני 18 ואילך עדיין מרטיבים.

     

    טעויות של הורים לילדים המרטיבים בלילה:

     

     

    הרטבה נפוצה יותר בקרב בנים, ושיעורם מכלל המרטיבים הוא שני שלישים. הסיבה לכך נעוצה הן בהבדלים האנטומיים בין בנים לבנות. הבדל משמעותי נוסף הוא עומק השינה או ליתר דיוק תגובה לגירוי חיצוני בזמן שינה. יכולת היקיצה של בנות, טובה יותר מזו של בנים. להרטבה יש בסיס תורשתי מובהק - אצל 75% נמצאה הרטבה בעבר אצל אחד ההורים או האחים.

     

    מה הסיבות?

    רק אצל כ-2%-1% מכלל המרטיבים סיבת ההרטבה היא רפואית (בעיות כליתיות, נוירולוגיות ועוד). אצל כ-10%-8% מכלל המרטיבים נמצא בסיס פסיכולוגי להרטבה (בעיות במשפחה, קונפליקט בין הילד להורים, בעיות חברתיות, קשיי הסתגלות ועוד).

     

    הגיעה לטיפולי ילדה בת 11 שחזרה להרטיב (הרטבה שניונית) בעקבות התעללות מינית ממושכת מצד האח של אביה. המצב היה חמור עוד יותר מאחר והמשפחה צידדה בגיס התוקף והאשימה אותה בהרס המשפחה. הסיפור התגלה דרך יועצת בית הספר בעקבות תלונות על שינויים קיצוניים בהתנהגות הילדה וירידה קשה בלימודים. ברור שבמצב זה , היא לא התאימה לטיפול התנהגותי והייתה חייבת לעבור טיפול פסיכותרפויטי מעמיק.

     

    אצל מרבית המרטיבים (כ-90%) לא נמצאה סיבה רפואית או פסיכולוגית וההרטבה מוגדרת אצלם כליקוי בלמידת התאפקות. מדובר בילדים שלא למדו להפעיל את מנגנון הרפלקסים במצב של שינה ובמקום לכווץ את שרירי הסוגר של השלפוחית במצב של לחץ, הם עושים את הפעולה ההפוכה ומרפים את השרירים.

     

    ליקוי בלמידת התאפקות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    ליקוי בלמידת התאפקות(צילום: shutterstock)

    עומק השינה

    97% מההורים מדווחים כי ילדם ישן שינה עמוקה ביותר. הורים מתארים ניסיונות לקחת את ילדם לשירותים בלילה, כמצב של גרירת שק תפוחי אדמה. הילד אינו מרגיש שלוקחים אותו, הוא בבלבול מוחלט ובבוקר אינו זוכר שלקחו אותו.

     

    ילדים מרטיבים, מופנים לעתים לסידרת בדיקות רפואיות (חלקן פולשניות) במטרה לברר את סיבת ההרטבה. כמעט תמיד, תוצאות הבדיקות אינן מצביעות על סיבה רפואית להרטבה והן מיותרות לחלוטין.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    כאשר הילד מרטיב רק בלילה ויבש ביום, סיבת ההרטבה אינה רפואית מאחר והמנגנון האורולוגי ביום הוא אותו מנגנון בו אנחנו משתמשים בלילה.

     

    הסיבה נעוצה בהבדלים בין מנגנון ההתאפקות ההכרתי במוח, בו אנחנו משתמשים בזמן ערות, למנגנון ההתאפקות התת-הכרתי (מנגנון רפלקסים) בו אנחנו משתמשים בזמן שינה. אצל הילד המרטיב, מנגנון הרפלקסים אינו מזהה את הסיגנל שנשלח מהשלפוחית המתמלאת במצב שינה ובמקום לכווץ את שרירי הסוגר ולהתאפק, הוא מרפה את השרירים ומרטיב.

     

    טעויות של הורים

    הגבלת שתייה לפני השינה: מרגילים את השלפוחית לתפקד בלילה עם כמויות נוזלים קטנות.

     

    מעירים את הילד בלילה: האחריות מועברת מהילד להורה, ואין כאן תהליך של למידה.

     

    עונשים: לפני מספר שנים התקשר אליי בחור בשנות העשרים. סיפר לי שבגיל עשר היה במרפאתי עם הוריו. הוריו טענו שהוא מרטיב במתכוון. ואז הוסיף: "אתה השבת להם - אתם לא מבינים שהוא אינו מרטיב במתכוון? הוא אינו מרגיש שזה קורה לו כי הוא במצב של שינה עמוקה. הוא הסובל העיקרי מהבעיה". ואז אמר הבחור: "זאת הפעם הראשונה בחיי שהרגשתי שמישהו מבין אותי". מדהים מה עובר במוחו של ילד שמרגיש שאיש אינו מבין אותו. איזה חוסר אונים הוא חווה.

     

    אין מה להעניש (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אין מה להעניש(צילום: shutterstock)

    האם ההרטבה תחלוף גם ללא טיפול?

    מרבית הילדים יפסיקו להרטיב באופן טבעי ככל שהגיל יתקדם, כתוצאה של הבשלה מאוחרת. יחד עם זאת, אין דרך לנבא אם ומתי, הילד יפסיק להרטיב, ולראיה, מגיל 18 ואילך, עדיין 2% ממשיכים להרטיב.

     

    במסגרת שירות מילואים בצה"ל, ניהלתי מרפאת הרטבה והתוודעתי לתופעה של ההרטבה בגיל מאוחר. לאורך שנות עבודתי, אני מטפל במבוגרים בשנות העשרים והשלושים עם בעיית ההרטבה שלא נפתרה בילדות.

     

    לעתים הפניה היא לקראת נישואים ולפעמים כבר במסגרת חיי הנישואים. מיותר לציין את ההשפעה ההרסנית של ההרטבה על מסגרת חיי הנישואים. לפני כעשור טיפלתי במרפאתי בארה'ב בבחור חרדי בן 27, אב לשבעה ילדים. לאחר שסיים את הטיפול בהצלחה, הביא לטיפול שניים מילדיו המרטיבים (נכון, המרכיב התורשתי בהרטבה הוא מובהק).

     

    כאמור, רוב הילדים נגמלים באופן טבעי בין הגילאים 4-2. כאשר הילד אינו מגלה כל סימני שיפור המתבטאים בצבירת לילות יבשים, מומלץ לשקול פניה לטיפול במסגרת מרפאה מקצועית המתמחה בנושא.

     

    טיפטוף

    תופעת הטיפטוף (DRIBBLING) שכיחה אצל ילדים צעירים בגילאי 8-4. זהו מצב בו הילד מתחיל להרטיב ועוצר את עצמו תוך כדי ההרטבה. התופעה מתרחשת כאשר הילד עסוק בפעילות המחייבת ריכוז (צפייה בטלוויזיה, מחשב וכד').

     

    הוא אינו מזהה את הגירוי הנשלח משלפוחית השתן אל המוח, מרפה את שרירי הסוגר, מתחיל להרטיב ועוצר את עצמו על ידי כיווץ השריר. ניתן לסייע לו בעזרת תרגילים מיוחדים המיועדים לשפר את תחושת ההתמלאות של השלפוחית.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    דרכי טיפול

    טיפול תרופתי

    התרופה המוכרת ביותר לטיפול בהרטבה היא תרופת המינירין. התרופה קיימת מתחילת שנות השמונים. החיסרון העיקרי הוא שעם הפסקת השימוש בתרופה, יש סיכויים גבוהים ביותר לחזרה להרטבה (90%-60%). חיסרון נוסף הוא בתופעות לוואי אפשריות. התרופות חייבות במירשם ובפיקוח של רופא. לא מקובל להתחיל בטיפול תרופתי לפני גיל שבע.

     

    טיפולים אלטרנטיביים

    שיטות כמו הומאופתיה, רפלקסולוגיה, שיאצו, אקופונקטורה, היפנוזה, דיאטות סופחות נוזלים, פרחי באך. טיפולים אלו לא הוכחו כיעילים בטיפול בהרטבה.

     

    פסיכותרפיה

    השיטה מתאימה רק כאשר סיבת ההרטבה היא פסיכולוגית. הטיפול לא יהיה בהרטבה עצמה אלא בגורמים הפסיכולוגיים שהביאו להרטבה. טיפול פסיכותרפי במרטיב שסיבת ההרטבה אינה על רקע נפשי עלולה לגרום לנזק מאחר והטיפול לא יביא לשיפור ותחושת האכזבה והכישלון של המטופל רק תיגבר.

     

    קראו עוד:

    "רוצה שבני שלי יגדל כמו ילד רגיל"

    מחקר: מהו המדד המשפיע על הצלחת ילדים?

    הקשיים הלא מדוברים של הילדים הטובים

     

    טיפול התנהגותי

    נחשב בעולם לשיטת ההתערבות היעילה ביותר. בטיפול עובר הילד תהליך של למידה המיועד להביאו למצב בו ילמד להפעיל את מנגנון ההתאפקות.

     

    בטיפול נעשה שימוש במכשיר הפיפימון המתחיל לצלצל בתחילת ההרטבה. הצלצול אמור להפעיל את מנגנון הרפלקסים וליצור תהליך של למידה. מטרת הטיפול אינה ללמד את הילד להתעורר אלא ללמד אותו להתאפק.

     

    גם כאשר הילד אינו מתעורר, הצלצול פועל על המנגנון התת הכרתי שלו. במהלך הטיפול ניתן למדוד את תגובת הרפלקס בזמן הרטבה ולדעת כיצד הילד מגיב לטיפול.

     

    קיימים שני סוגי מכשירי התניה: הזמזם והפיפימון:

     

    הזמזם: המכשיר מוצמד לגוף הילד באזור אברי המין. חסרונותיו: הוא אינו בטיחותי מאחר שהמגע בין השתן החומצי ללוחית החיישנים עלול לגרום לקורוזיה ולהפרשת חומצה על עור הילד. תזוזת הילד במיטה עלולה לגרום לשפשוף ולגירוי בעור. הילד עשוי לנתקו בשינה או לכסותו בשמיכה ואז הצלצול יעומעם. ילדים רבים מסרבים לישון כאשר חוטים מחוברים לגופם.

     

    הפיפימון: המכשיר מורכב מסדינית חיישנים הממוקמת מתחת לסדין והמחוברת למכשיר הפיפימון הממוקם על כיסא ליד המיטה. המכשיר בטיחותי מכיוון שאין מגע עם גוף הילד. עוצמת הצלצול גבוהה ומאפשרת התניית הרפלקסים. ניתן למדוד בו את תגובת הרפלקס.

     

    הטיפול עם המכשיר משיג גמילה בשיעור 40%-50%. אצל כל שאר המרטיבים, המכשיר בלבד אינו מספק ונדרש להוסיף לטיפול יסודות למידה אחרים לגמילה מוחלטת.

     

    המודל ההתנהגותי המשולב

    מרבית המחקרים בנושא הטיפול בהרטבה הראו כי שילוב טיפול עם מכשיר התנייה ביחד עם אלמנטים למידתיים שונים, הוא הפתרון עם סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר (למעלה מ-90% גמילה). במודל ההתנהגותי המשולב, הטיפול מותאם באופן אישי לנבדק לפי מצבו.

     

    בטיפול נעשה שימוש במכשיר הפיפימון ומשולבים אלמנטים למידתיים נוספים כמו תרגילי התאפקות, תרגול שרירים טבעתיים, תרגילי הרפיה במצבי לחץ והדרכת ההורים.

     

    הטיפול מיועד לגילי 30-4 והוא מניב למעלה מ-90% גמילה בתוך שלושה עד חמישה חודשים.

     

    תרפי - הטיפול המקוון בהרטבה

    מכשיר שפיתחתי, המבוסס על נתונים של למעלה מ-40 אלף מרטיבים. במהלך פיתוח התוכנה, זיהינו וריכזנו את כל התרחישים האפשריים בהם אנחנו פוגשים או עשויים לפגוש במהלך הטיפול בהרטבה.

     

    בנינו את כל הפרופילים האפשריים של מטופל עם בעיית הרטבה, תוך התייחסות לפרמטרים כמו גיל המטופל, תדירות ההרטבה בלילה, יכולת השליטה ביום ועוד.

     

    על סמך התסריטים האפשריים והפרופילים השונים בנינו אלגוריתם. השימוש באלגוריתם מאפשר לתוכנה לתת תגובה דומה לזו של המטפל במרפאה. בסיס התקשורת בין המטופל לתוכנה מתקיים באמצעות "הטבלה הוירטואלית".

     

     

    ההורים מספקים את המידע אודות תגובת הילד לטיפול בטבלה. התוכנה מנתחת את הנתונים והאלגוריתם בוחר את המענה המיטבי למצב. המענה ניתן על ידי סדרת סרטונים הנותנים מענה לכל מצב אפשרי. הילד יקבל מטלות לביצוע שיודגמו ויומחשו ובנוסף יוצגו ניתוחים סטטיסטיים שיאפשרו הבנה טובה יותר של התהליך הטיפולי ושל תגובת הילד לטיפול.

     

    הכותב הוא פסיכותרפיסט, מומחה בטיפול בבעיות הרטבה ומנהל את פורום הרטבת לילה ב-ynet. הקים וניהל את המרפאות לטיפול בהרטבה במרכז שניידר לרפואת ילדים ובבית החולים לניאדו ביחד עם מרפאות בישראל, ארה'ב ואנגליה, ומחבר הספר "יש אני יבש! – המדריך המקיף לגמילה מהרטבת לילה ויום" בהוצאת "ידיעות ספרים"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים