חוקרים ממכון ויצמן והטכניון זכו בפרסי בלווטניק

ד"ר מיכל ריבלין ופרופ' ארז ברג ממכון ויצמן למדע יחד עם פרופ'-חבר מורן ברקוביץ' מהטכניון - הם הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2019.

זו השנה השנייה שבה מוענקים הפרסים בישראל למדענים ולמהנדסים עד גיל 42 עבור מחקרים פורצי דרך בשלושה תחומים - מדעי החיים, כימיה, ומדעי הפיזיקה וההנדסה. השנה נבחרו הזוכים מתוך 33 מועמדים משבע אוניברסיטאות בישראל. עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ' אהרן צ'חנובר, חתן פרס נובל וחבר האקדמיה, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים בניו יורק. בוועדה המקצועית אשר בחרה את הזוכים נכללו מדענים ומהנדסים מובילים, בכירי הקהילה המדעית בישראל.

ד"ר ריבלין (40) היא מדענית בכירה במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע. בנימוקי הזכייה נכתב כי "עבודתה פורצת הדרך של ד"ר ריבלין מאירה באור חדש את ההבנה של האופן שבו אנו רואים. המחקר שלה הוביל לשינוי פרדיגמה בהבנת הרשתית, חלק מהעין הרגיש לאור שבו מתחילים כל תהליכי עיבוד המידע הראייתי. עבודתה של ד"ר ריבלין גילתה שתאים ברשתית יכולים לשנות באופן דינאמי את התפקוד שלהם, ולהעביר סוגים שונים של מידע למוח בתגובה לגירויים כגון עוצמת אור או תנועה במרחב".

ד"ר מיכל ריבלין(צילום: מכון ויצמן למדע)

פרופ' ברקוביץ' (36), חבר בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, זוכה להכרה על מחקריו החדשניים בתחום המיקרו-זרימה, התורמים להבנה בסיסית של ההתנהגות הכימית והפיסיקלית של חומרים זורמים בממדים זעירים, וכן להמצאה של טכנולוגיות פורצות דרך בתחום זה. "למחקר הרב-תחומי שלו, המשלב מכניקת זורמים, שדות חשמליים, מעבר חום, תגובות כימיות וביולוגיה, יש פוטנציאל לא רק למזער תהליכים קיימים, אלא גם ליצור יכולות וכלים חדשים אשר אינם אפשריים בממדים גדולים".

פרופ' מורן ברקוביץ'(צילום : Mike Lesnick)

פרופ' ברג (41), חבר במחלקה לפיסיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע, ערך מחקרים תיאורטיים יצירתיים ומשפיעים כדי להשיג תובנות יקרות ערך על חומרים קוונטיים - חומרים שאת התכונות האלקטרוניות שלהם לא ניתן להבין בעזרת מושגים מספרי הלימוד בפיזיקה העכשווית. "הוא פיתח שיטה חישובית ייחודית לחקר תופעה חשובה, הנקראת התנהגות קריטיות קוונטית במתכות, אשר נפוצה בחומרים קוונטיים רבים. לאחרונה, הוא חזה שיטה חדשה בה ניתן להעביר התקנים מוליכי-על בין מצבים טופולוגיים ולא טופולוגיים, בעלת פוטנציאל משמעותי באחסון ובשינוי של מידע קוונטי".

פרופ' ארז ברג (צילום: מכון ויצמן למדע)

יזמות וחדשנות לפתרון אתגרים במערכות הבריאות והרפואה

קורס רב-תחומי ראשון מסוגו בישראל - יזמות וחדשנות לפתרון אתגרים במערכות הבריאות והרפואה - ייפתח החודש באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הקורס הוא פרי שיתוף פעולה בין שלוש הפקולטות: ניהול ע"ש גילפורד גלייזר, הנדסה ומדעי הבריאות. בקורס יעבדו צוותים משולבים של סטודנטיות וסטודנטים להנדסה, לניהול, ולמדעי הבריאות ויפתחו פתרונות טכנולוגיים לאתגרים מרכזיים בבתי החולים ובמערכות הבריאות, בארץ ובעולם.

הקורס מתקיים על רקע אירועי היום הפתוח באוניברסיטה, העומדים בסימן "השראה פוגשת מצוינות" והוא חלק מתוכנית חדשה להוראת והכשרת היזמות, הרואה במפגשים בין סטודנטיות וסטודנטים מפקולטות ודיסציפלינות שונות מפתח ליצירתיות במיזמים. הצוותים יעבדו באופן אינטנסיבי במשך שבוע ויפתחו רעיונות מתקדמים לסטארט-אפים טכנולוגיים. בסוף כל יום יציגו הצוותים בפני צוות שיפוט מתחומי ההנדסה, הבריאות והניהול את ההתקדמות היומית שלהם, וביום האחרון יציגו הצוותים מצגת על המיזם הטכנולוגי שלהם בפני בכירים מעולם הרפואה, האקדמיה, היזמות, ומשקיעים פוטנציאליים.

את הקורס יובילו ד"ר סתו רוזנצוויג, ד"ר יאיר צדקה, פרופ' אמיר שפירא, ד"ר כנרת אורן, דנה גביש פרידמן - מנהלת היזמות באוניברסיטה, ודנה רובין.