שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    להיות יזם ברצועת עזה
    הם צעירים, שאפתנים ובעלי עסקים שמתגוררים בעזה וחולמים בגדול, למרות שאין חשמל ואי אפשר לצאת לכנסים בחו"ל. מהייטק ועד אומנות – סיפורם של יזמים שרוצים להצליח ולפרוץ את גבולות הרצועה. למרות המגבלות שישראל ומצרים מטילות, הם מבהירים, "אופטימיות היא שם המשחק"

    "האתגר הכי גדול הוא זה שאני מעזה", השיב מוחמד פואד תוך שהוא צוחק צחוק מריר מעברו השני של הקו, אחרי ששאלתי "מה האתגר הכי גדול עבור יזם ברצועה?". פואד הוא בחור צעיר, בן 21, עדיין לומד הנדסת תוכנה וכבר הקים לעצמו חברת סטארטאפ שעוסקת בפיתוח ומקסום יכולות של חברות תוך הטמעה של מערכות מתקדמות כדי שיעמדו ביעדים מוגדרים.

     

    "במהלך השנה הקרובה הצבנו לעצמנו יעד להגדיל את הפעילות שלנו אבל לפי שעה אנחנו פועלים מול חברות ועסקים ברצועת עזה בלבד. אין לנו ברירה, זה עסק שמחייב יחסי אמון בינינו לבין הלקוח". היעד שפואד הציב לעצמו הוא להרחיב את הפעילות של החברה שלו לרמאללה ולעמאן.

     

    סומה אל-נחאל   (צילום: אסמאא' חלידי, גישה)
    סומה אל-נחאל, יזמית ברצועת עזה (צילום: אסמאא' חלידי, גישה)

    הוא אפילו יצא לשם בקיץ האחרון. "לא התעסקתי בנסיעה הזאת אפילו רגע אחד בנושא המיזם שלי", אמר פואד. הוא יצא מתחומי הרצועה רק בזכות תוכנית של הקונסוליה האמריקנית בירושלים להעצמה של צעירים פלסטינים נבחרים. בשלב הנוכחי כיזם צעיר שמחפש להרחיב את העסק שלו – הוא אינו עומד בקריטריונים הישראליים ליציאה מעזה.

     

    בימים האחרונים קיים ynet שיחות עם יזמים פלסטינים צעירים מתחומים שונים. הם אינם מכירים אחד את השני אבל למרבה ההפתעה החלומות שלהם, כמו גם האתגרים, היו דומים מאוד. אחרי הכול, הם מנסים להגשים את השאיפות הגדולות שלהם באחד המקומות הכי קשים עבור מי שמנסה לחלום בגדול – ברצועת עזה.


    סומה אל-נחאל בכלל למדה תקשורת, אבל מגיל צעיר היא ציירה ונמשכה לאומנות. האבטלה הגואה ברצועת עזה וסיכוייה הנמוכים להתקבל לעבודה בתחום, הובילו אותה לשוב לאהבה הראשונה שלה. היא קיבלה מימון מארגון בינלאומי והקימה בשנת 2013 עסק משלה. סומה מכינה תכשיטים, כרטיסי ברכה מושקעים ויומנים לתלמידי בית ספר. היא ציינה שההתחלה נראתה מבטיחה וההזמנות זרמו מעבר למה שציפתה.

    סומה אל-נחאל   (צילום: אסמאא' חלידי, גישה)
    (צילום: אסמאא' חלידי, גישה)
      

    סומה סיפרה כי השינוי לרעה חל בשנת 2017 עם החרפת המשבר הכלכלי ברצועת עזה כתוצאה מהסנקציות שהטיל אבו מאזן על הרצועה, והוביל לירידה בכוח הקנייה. "לרוב עסק מוצלח גדל עם הזמן, אבל בעזה קורה ההיפך. זה לא משנה אם אנשים אוהבים את המוצרים שלך, אם אין כסף, צריך לצמצם את היקף הייצור והרבה פעמים לסגור את העסק".

     

    אם בהתחלה העסק של אל-נחאל הכניס לה 1,000 שקל בחודש, הרי שהיום ההכנסה החודשית עומדת על 300 שקל במקרה הטוב. "אומנות זה דבר חשוב אבל זה לא מוצר צריכה בסיסי בימים שבהם עיקר הדאגה של אנשים היא איך הם יאכילו את בני המשפחה שלהם".

     

    כל היזמים שהתראיינו לכתבה הביעו את רצונם לגדול מבחינה עסקית ולהוציא את המיזמים אל מחוץ לגבולות עזה, אלא שזה גם השלב שבו הם נתקלים בחסמים שגורמים לחלקם לוותר. מצד אחד יש את מעבר רפיח לסיני שאמנם נפתח לתנועה יומית - אך כמות היוצאים והנכנסים בו מוגבלת מאוד על ידי השלטונות. מצד שני יש את מעבר ארז, שהתנועה בו כפופה לקריטריונים שמרבית היזמים, שנמצאים בתחילת דרכם, אינם עומדים בהם.

     

    חנאן חשאן (צילום: אסמאא' חלידי, גישה)
    חנאן חשאן, יזמית הייטק(צילום: אסמאא' חלידי, גישה)

    לחנאן חשאן, יזמית הייטק מהרצועה, יש מטרה לשלב בין השיווק הדיגיטלי שהיא מתמחה בו לבין העצמה נשית, בכל הקשור לטכנולוגיות מידע. לכן מעבר לעבודה שלה, חשאן מדריכה נשים צעירות עם פוטנציאל גבוה להצלחה בתחום העיסוק שלה – שיווק דיגיטלי.

     

    מעבר לכך, חשאן בעלת חברה שמנסה וגם מצליחה לפתוח צוהר לעולם אך, לדבריה, הדרך לא פשוטה כלל: "אנחנו פועלים מול חברות אמריקניות אלא שלעשות דבר פשוט לכאורה כמו העברת כספים מארה"ב לעזה הופך לעניין מסובך. ישנן מגבלות גדולות בכל הנוגע לכסף שנכנס לרצועה בשל המצב הגיאו-פוליטי ולכן אנחנו צריכים לבצע את ההעברה דרך מדינה שלישית".

     

    ובכלל, חשאן מספרת בפתיחות שגם העובדה שהחברה יושבת בעזה לא מסייעת לפתוח דלתות בעולם: "אנשים מחו"ל מתקשים לבטוח בנו כחברה בגלל שאנחנו בעזה. הם גם חוששים שקשר עסקי איתנו עשוי ליצור עבורם בעיות מול הממשלות שלהם. מבחינתם ביזנס עם עזה - זה לקחת סיכון משמעותי".

    חנאן חשאן (צילום: אסמאא' חלידי, גישה)
    חנאן חשאן(צילום: אסמאא' חלידי, גישה)
     

    מעטים יודעים שבעזה ישנן כמה חממות טכנולוגיות שבהן יושבות חברות סטארטאפ שמנסות לפרוץ ולעשות את הדבר הבא. פאטמה עאשור היא מנהלת פרויקטים בחממה הפלסטינית לטכנולוגיות מידע ותקשורת. היא נושאת בתפקיד למרות גילה הצעיר יחסית - 25. רוב השירותים שמציעים המיזמים והפרויקטים תחת ניהולה של עאשור, נמכרים לחברות מחוץ לרצועה.

     

    אחת הבעיות העיקריות שעומדות בפני מיזמים צעירים היא הקושי להגיע לכנסים, הכשרות ותערוכות מקצועיות שמתקיימות ברחבי העולם. "השתתפות בכנסים בינלאומיים ופגישות עם לקוחות פוטנציאלים זה דבר קריטי עבורנו כדי לשפר את היכולת שלנו לשווק את השירותים שאנחנו מציעים", מספרת עאשור. "בכל שנה אנחנו משתתפים שירותים טכנולוגיים גדול שמתקיים בדובאי, אלא שהשנה לא הצלחנו לקבל היתרי יציאה מישראל וגם לא הצלחנו לצאת ממעבר רפיח. לכן ביקשנו מלקוחות שלנו בסעודיה לייצג אותנו".

     

    עאשור אומרת כי חברות ההייטק הפלסטיניות בעזה מתאימות את עצמן למציאות בשל מגבלות הסחר. לפיכך, לדוגמה, רוב החברות פועלות בתחום התוכנה ולא החומרה. לחברות הללו יש אתגר נוסף שעבור ישראלים הוא מובן מאליו, וזה אספקת חשמל סדירה. העובדה שבעזה החשמל זורם בממוצע במשך שמונה שעות ביממה אילצו את החממה לשכור משרדים במבנה שמספק חשמל לאורך כל שעות היממה באמצעות גנרטור.

     

    "דמי השכירות גבוהים אבל אין לנו ברירה", אמרה עאשור, וגם חשאן, המשווקת הדיגיטלית, מעידה על בעיה דומה: "בגלל שהאינטרנט הוא מצרך קריטי לעבודה שלנו, נאלצנו לשכור משרד בבניין של חממה טכנולוגית שבה מובטחת לנו אספקת חשמל רציפה. אמנם העלויות גבוהות אבל החלטנו שאנחנו צריכים מקום מסודר שיספק לנו את התנאים האידיאליים לעבודה שלנו". אך לא כל היזמים הצעירים בעזה יכולים להרשות לעצמם להשכיר חלל בבניין כזה בשל עלויות הגבוהות.

    פאטמה עאשור (צילום: אסמאא' חלידי)
    פאטמה עאשור(צילום: אסמאא' חלידי)
     

    המיזמים בעזה אינם מסתכמים רק בהייטק. לפאוזיה אל-כורד מרפיח היה חלום לקחת את אהבתה לקונדיטוריה ולהפוך אותה למקצוע. אז היא פתחה חנות קטנה לעוגות ועוגיות מתוצרת עצמית והחנות הפכה למפעל קטן שכיום משווק את תוצרתו לחנויות בכל רחבי רצועת עזה.

     

    אל-כורד סיפרה: "אין ספק שהמשבר הכלכלי בעזה בשנה וחצי האחרונות הפחית את כוח הקנייה והדבר ניכר במכירות שלנו". האמירה המפורסמת של מארי אנטואנט 'אם אין לחם – שיאכלו עוגות' אינה תקפה, כך מתברר, ברצועת עזה. "אנשים עוברים מול החנות שלנו, מסתכלים אבל בסוף לא קונים כי הם צריכים לספק אוכל בסיסי למשפחות שלהם, וזה חשוב יותר עבורם", היא מספרת.

     

    "אבל במקביל אנחנו מאוד רוצים להרחיב את השיווק של המוצרים שלנו לגדה המערבית ולשם כך כבר התחלנו בתהליך שאני מקווה שיסתיים בהצלחה", היא אומרת, ומבהירה לאורך כל השיחה כי היא פועלת להמשך פיתוח מיזם הקונדיטוריה שלה ושומרת תמיד על אופטימיות על אף תנאי הפתיחה הקשים.

    סומה אל-נחאל   (צילום: אסמאא' חלידי, גישה)
    סומה אל-נחאל (צילום: אסמאא' חלידי, גישה)
     

    ובכלל, למרות האתגרים הרבים, כל המרואיינים הבהירו כי אופטימיות היא שם המשחק עבורם – דבר שאולי מסביר את עצם היותם יזמים. "ודאי שאני אופטימית", מבהירה חנאן, "אין שום סיבה בעולם שהסטראטאפ ניישן הישראלי לא יגיע גם לעזה. אם כל הצעירים, ללא הבדל דת, לאום או מיקום גיאוגרפי, ישלבו ידיים יחד – העולם יהיה מקום טוב יותר ומפותח יותר עבור כולם. אם יש לנו פיתוח טכנולוגי של אינטליגנציה מלאכותית ויש חברה בישראל שמתעסקת בזה – אז למה שלא נשלב ידיים בנושא למען האינטרס של שני הצדדים"?

     

    מארגון זכויות האדם ''גישה'' המפרסם דו"ח שמציג את המכשולים העומדים בפני עסקים קטנים ברצועת עזה נמסר בתגובה: "בעלות ובעלי עסקים קטנים בעזה אינם יכולים להתפתח ללא נגישות לשווקים המידיים שלהם בגדה המערבית ובישראל. הרוב המכריע של הנשים והגברים שמשתתפים בשוק העבודה בעזה אינו נכלל בקריטריונים השרירותיים שקבעה ישראל לתנועה דרך מעבר ארז".

     

    עוד נמסר כי "ישראל גם אוסרת על משלוחי דואר מסחרי מעזה ולא מאפשרת הוצאת סחורה מהרצועה בהיקפים קטנים. משליטתה בתנועה ביבשה, באוויר ובים, ישראל מחויבת לאפשר לאנשי מקצוע תושבי עזה לנוע מהרצועה ואליה בכפוף רק לבדיקות ביטחוניות פרטניות, כדי שיוכלו לממש את שאיפותיהם המקצועיות והאישיות, להגדיל את עסקיהם ואת מעגל המתפרנסים מהם ולהשתתף בהנעת הכלכלה המקומית".

     

    מיחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה: "בעלי ובעלות מפעלים מוזמנים להוציא את תוצרתם דרך מעבר כרם שלום בכפוף לבידוק ביטחוני. כיום מתאפשרת הוצאת ריהוט, מוצרי טקטסיל, פורמייקה ותוצרת חקלאית מוגדרת, בעיקר משיקולי איכות התוצר והגנת הצומח. אנו מעודדים יזמים לפנות במטרה לקדם יצוא מהרצועה לחו"ל בכל תחום, וכל בקשה כזו נבחנת מול שיקולים ביטחוניים ומקצועיים. ישראל אף אישרה הוצאת מתקני שעשועים ודלתות ברזל ליו"ש, אך עד היום לא התקבלה כל פניה של איש עסקים לקידום הנושא".

     

    לפנייה לכתב/ת
    צילום: אסמאא' חלידי
    יזמים מרצועת עזה
    צילום: אסמאא' חלידי
    מומלצים