שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תשני את עצמך - רק אם זה מה שאת באמת רוצה
    ככל שנעשה יותר עבודה עם עצמנו, כך יהיה לנו פחות אכפת מה אחרים חושבים ונפעל לעשות שינוי מתוך רצון אמיתי ולא בשביל לרצות מישהו אחר

    "מרוב שאת מדברת על הגיל שלך, שכחתי בת כמה אני", אמרה לי אחותי וקימטה את מצחה בהרהור. ניסיתי לקמט את שלי ונזכרתי שעשיתי בוטוקס. זה הצחיק אותי והעליתי צילום לסטורי, בו שאלתי את העוקבים שלי אם הם חושבים שאני צריכה לעשות ניתוח עפעפיים בואכה גיל חמישים. כמעט מחצית מהתשובות היו בעד.

     

    בתור חובבת אותנטיות ונטע ברזילי מיד אמרתי לעצמי "באסה סבבה", כי מי ששואלת שאלה כזאת ישירה שתצפה לתשובה אמיתית (ותשיג דחוף מספר של פלסטיקאי), אבל תהיתי מה זה אומר עלינו ועל המרדף הלא אנושי לשלמות שאינה קיימת. למה אנחנו מרגישות דחף לתקן ולשפץ? למה אי אפשר לקבל את היופי שבטבע על כל גווניו? ומה רע בשכבת עור שנופלת על העיניים ומסתירה אנשים לא רצויים?...

     

    האמת היכתה בי בפרצוף. הבנתי שאני יכולה לצעוק עד מחרתיים שגופי הוא ברשותי ושזה נפלא שאני מקבלת את עצמי באהבה (או לפחות בהבנה שזה מה יש ועם זה ננצח), אבל כל עוד אנחנו חיים בתרבות אינסטנט, נמשיך להשתעבד לטשטוש סימני הגיל.

     

    תתחילי בלאהוב את עצמך ולקבל את עצמך (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    תתחילי בלאהוב את עצמך ולקבל את עצמך(צילום: shutterstock)

     

    קראו עוד:

    10 שנים עברו והן היו אתגר

    אמא (גרושה) מספיק טובה

    15 השלבים שיובילו אותך לפרק ב' מוצלח

     

     

    יותר נוח לשתף את הגלוי לעין במקום לפשפש במרתפי הנפש

    הלוואי שהייתי דמות נעלה משכמה ומעלה, ששמה פס על חומריות ומקדשת אך ורק את הנפש, אבל אני מתיישבת במספרה עוד לפני שנתתי לשורש הלבן צ'אנס לנבוט, אני מקפידה שהציפורניים שלי יהיו מלוקקות באדום גרושות והארבע-ראשי שלי מתכווץ בסקווטים שהמציא השטן. למרבה המזל, עם כל שנה שעוברת אני לומדת לאהוב גם דברים שאני שונאת. אני מביטה במראה ואומרת "תגידי תודה על מה שיש כרגע, כי עוד 4 שנים זה יהיה מחזה פחות יפה"...

     

    השבוע נפגשתי עם שתי מנכ"ליות בכירות במשק, פנים מוכרות במגזינים כלכליים נחשבים, ובטרם יבשה נשיקת הליפסטיק על הלחי כבר דיברנו על הארכיטקט הגרוע שתכנן את הצוואר. שתיהן הודיעו שלא עשו כלום, ולפחות אחת מהן שיקרה. אנחנו יכולות להיות משפיעניות בקנה מידה מרשים, ועדיין הדבר הראשון שנדבר עליו (או נסקור, מלמעלה למטה ובחזרה) זה המראה החיצוני.

     

    אולי אנחנו עושות זאת בגלל שיותר נוח לשתף את הגלוי לעין במקום לפשפש במרתפי הנפש. רק את יודעת כמה את מושקעת בפנימיות, כמה פילינג היית צריכה לעשות על מנת לקלף צלקות נטישה, כמה זריקות מוטיבציה קיבלת לטשטוש כאב-לב ובאיזה מכחול צבעת את הנשמה במקום האפלה שאיימה לעתים להחשיך אותה.

     

    ככל שנעשה יותר עבודה עם עצמנו, כך יהיה לנו פחות אכפת מה אחרים חושבים ונפעל לעשות שינוי מתוך רצון אמיתי ולא בשביל לרצות מישהו אחר.

     

    זה בסדר לרצות להיראות טוב בעיני הסביבה, אבל מגוחך להתכחש לשנה שנולדנו בה. אחד המשפטים האהובים עליי אומר: "עכשיו את הכי זקנה ממה שהיית כל חייך והכי צעירה ממה שתהיי". איזה כיף שחוכמת החיים מתווספת לקמטי הגיל ויש עוד כל כך הרבה דברים לשטוף בהם את העיניים.

     

    בפעם הבאה שמישהי תשאל אתכן אם היא צריכה לעשות מתיחת עפעפיים, או להתגרש, או לעשות דיאטה, או לקנות לעצמה ג'יפ ליומולדת 50, תענו לה: "רק אם זה באמת, אבל באמת, מה שאת רוצה".

     

    סופ"ש נעים,

     

    גאיה קורן, מחברת הספר "אני מלכה גרושה באושר",   מרצה על אהבה ועיתונאית בידיעות אחרונות.  

     

    * הטור בדרך אל האושר מיועד לנשים (והכל נכון גם כשזה הפוך)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים