שתף קטע נבחר

בני גנץ, אתה מדאיג אותי

אף שמדובר באיש טוב, ההתעסקות המוגברת שלו במו"מ עם הפלסטינים והיעדר יחס שורשי לארץ ישראל, צריכים להטריד כל איש בהתיישבות

 

בני גנץ בראיון עם שלמה ארצי וחנוך דאום (צילום: תומריקו)
בני גנץ בראיון ל"ידיעת אחרונות". מסרים מדאיגים(צילום: תומריקו)

רב-אלוף (מיל') בני גנץ הוא איש טוב, ואני לא כותב את זה כי הוא מי שהעניק לי בזמנו את דרגת הסגן-אלוף. טוב שייכנסו אנשים כמוהו למערכת הפוליטית בישראל וייקחו חלק בהנהגת המדינה. מדובר במי שעמד בראש צה"ל, פיקד על חיילים ואכפת לו ממה שקורה כאן. אבל כמי שעומד בראש מועצה בגוש עציון, וכמי ששותף לבניין הארץ גם בחבלי יהודה ושומרון, דעותיו של בני גנץ צריכות להטריד אותי.

 

 

לאורך הדרך הוא סימן את הנושא הפלסטיני כמרכזי והמיידי שבו יש לטפל, אף שלאורך כל השנים האחרונות, חרף סירובו של אבו מאזן לנהל משא ומתן ולהכיר במדינה יהודית, ישראל מתנהלת לא רע בכלל. הכלכלה צומחת, האבטלה נמוכה, יש פריחה מדינית ועוד.

 

לכן קשה לי לקבל את הקביעה של גנץ, כפי ביטא אותה באפריל האחרון כשנפגש במקסיקו עם חברי הקהילה היהודית, ולפיה: "האתגר שמשפיע באופן מתמשך על כל שאר האתגרים האחרים של ישראל הוא הרשות הפלסטינית". יש לנו אתגרים בוערים יותר - הדיור, המלחמה בתאונות הדרכים, הקשר עם יהדות התפוצות.

 

גם בראיון בסוף השבוע ל"ידיעות אחרונות" רמז גנץ כי הוא רואה בחיוב את מהלך ההתנתקות. מה שמזכיר דברים שאמר בכנס לזכרו של אמנון ליפקין שחק במרכז הבינתחומי, ובהם ציטט מנהיג ערבי שאמר לו כי "מיליוני היהודים והפלסטינים שבאזור לא ייעלמו ועל כן על הצדדים למצוא דרך לחיות יחד". גנץ הוסיף: "אני מסכים איתו בכל מילה".

 

גם אני מאמין בקביעה הזו. הפלסטינים ואנחנו לא ניעלם. ולכן היישוב אפרת הפך דוגמא ליחסי יהודים-ערבים במסגרת שכנות טובה ושיתופי פעולה בבעיות ביטחון, איכות סביבה, תחבורה ועוד. שתי האוכלוסיות מבינות שהפירוד וההפרדה מריעות המצב. ועל רקע זה אני לא יכול שלא לתהות איזה בני גנץ נקבל? כזה שתומך בנסיגות חד-צדדיות דוגמת ההתנתקות? או כזה שמאמין כמוני שניתן לחיות יחד?

 

באותו כנס בבינתחומי קבע גנץ "אני לובש מדים, אבל אין ספק שנושא המשא ומתן עם הפלסטינים חשוב מאוד. אני מניח שימצאו את הדרך להתקדם איתו. גם העולם יצטרך להתערב בסכסוך הזה". האם גנץ מסכים מראש לקבל את תכתיבי העולם להסדר עם הפלסטינים? האם סביר לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות? התנתקות והסכמי אוסלו למרבה הצער לא הביאו את השלום המיוחל.

 

נקודה מטרידה נוספת בראיון של גנץ היא שהכול עבורו "אינטרס ביטחוני". עולם הערכים שלנו לא מורכב רק מאינטרסים ביטחוניים. הוא מחובר לארץ ישראל וסיפורי התנ"ך שלה. ירושלים היא לא סתם עיר. גם חברון ושכם לא. בטוח שלא גוש עציון. גם מגילת העצמאות שאותה מבקש לאמץ גנץ מתחילה בספר הספרים, בצור ישראל ובנביאי ישראל.

 

חשוב שיזכור ויזכיר שחזרנו לארץ ישראל כי כאן הילכו אבותינו, כאן קיימנו אורח חיים יהודי ומכאן הוגלנו בכוח. אני לא מבקש שנתיישב בכל מקום, אבל אני חושש ממי שלא מחובר אל המקומות האלה ושאינו מציין כבר בפתח דבריו את זכותנו על הארץ הזו לצד רצוננו לחיות בשלום. כשאין שורשים עלולה לבוא רוח חזקה, אולי בינלאומית כזאת, ואז אני, או חברים אחרים שלי להתיישבות, עלולים לעוף למקום אחר.

 

במגילת הנטיעה שהקריא שלום קרניאל הי"ד, מראשוני המתיישבים בכפר עציון ב-1944 (הוא נפל בשיירת העשרה בכסלו תש"ח), כתוב: "הגענו הלום כדי לבנות ולנטוע ולהכות שורשים עמוקים בהרי יהודה, כי בנטיעות אלו פתח חדש לגאולתנו ולפדות נפשנו. תלושים היינו בגולה והתלישות הייתה המחלה האיומה של עמנו בניכר. לשורשיות אנו זקוקים, לאחיזה איתנה באדמת המולדת. זאת העבודה שאנו עושים במקום הזה".

 

  • עודד רביבי ראש מועצת אפרת ומחזיק תיק החוץ במועצת יש"ע

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מירי צחי
עודד רביבי
צילום: מירי צחי
מומלצים