כששקד אומרת שמרנות, למה היא מתכוונת?

שרת המשפטים מתיימרת לייבא "תפיסה שמרנית" אמריקנית ולעשות העתק-הדבק לישראליות. איך זה מתיישב עם ציונות? פמיניזם? יהדות? בעיה

ליאורה ענת-שפירפורסם: 08.02.19 , 08:56

(צילום: מאיר אוחיון)

בשנים האחרונות למדנו לגלגל על הלשון את המושג "שופט שמרן" או "תפיסה שמרנית", בעיקר בעקבות מחלוקות ששרת המשפטים איילת שקד הכניסה לשיח, בגיבוי כלי תקשורת כמו אתר מידה ומוסדות דוגמת מכון קהלת, קרן תקווה וגופים הנושאים את דגל השמרנות. אולם בעוד שליברליות היא מושג שגור בארץ - גם אם אינו מקובל על כל החוגים - הרי שלשמרנות אין מסורת ישראלית דומה. לכן טוב יעשו עיתונאים, במיוחד בימי בחירות אלה, אם בפעם הבאה שהמונח ייזרק לאוויר יעצרו את הריאיון וישאלו בנימוס: אנא, התכבדו והגדירו לנו מהי שמרנות.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

לכאורה מדובר בייבוא ישיר מארה"ב, שם שמרנות הולכת יד ביד עם הרפובליקנים וליברליות משויכת לדמוקרטים. אולם לא כל דבר אפשר לייבא מארה"ב לישראל בפעולה פשוטה של העתק-הדבק. ראשית, למרות הנטייה לחשוב שמדובר בניגודים, השמרנות האמריקנית והליברליזם נעים על אותה סקלה. יש ליברליזם שמרני, ליברטריאני, ויש את הליברליזם שאפשר לקרוא לו הומניסטי או פרוגרסיבי. בשני המקרים מדובר בתומכי שלטון דמוקרטי, אפילו פלורליסטי, ובשום אופן לא מדובר בחסידי שלטון דתי.

לכן, השמרנות בארה"ב על שורשיה הנוצריים-קפיטליסטיים, לא יכולה להיות מתורגמת אחד לאחד לימין היהודי-דתי בארץ, שמוצא עצמו מתנגש מדי פעם עם ערכים דמוקרטים. העובדה ששקד חתומה על הכנסת מושג השמרנות לבתי המשפט כמילת קוד לתפיסת עולם א-פוליטית, כאשר לשיטתה כלל לא מדובר בהכרח בשופטים ימנים או דתיים, מחדדת את הצורך בהבהרה: מה דמותה של השמרנות פה בישראל?

נחזור לשורשים האמריקנים ונשאל מה הקו העקרוני המפריד בין שמרנות לליברליות? המאבק האמריקני בין שמרנות לליברליות הוא על הבכורה בין שני ערכים: חירות מול שוויון. בעיני השמרנים חירות נתפסת כקדושת חופש הפרט ושוויון נתפס כאילוץ שהמדינה כופה באמצעות מגבלות מלאכותיות. בתפיסת השמרנות האמריקנית, כל ניסיון של המדינה לייצר שוויון בהכרח יכרסם בחופש הפרט וירסן את חירותו "הטבעית".

ובישראל? גם כאן לכאורה מבטאים השמרנים חלוקה דומה. כך למשל, הוויכוח על המשילות טען לזכותו של הנציג הנבחר לכנסת על פני הפקיד הרשמי, וצידוד בהדרת נשים מוסגר כמתן עדיפות לבחירה אישית של סגנון חיים על פני ערך השוויון המגדרי. אז האם אפשר להסיק מכך שתפיסת העולם השמרנית האמריקנית עשתה עלייה והיא דוברת עתה עברית שוטפת?

לא ממש. משום שלתפיסת השמרנות בישראל אתגר ייחודי משלה: כיצד מחברים קפיטליזם וליברטיניות עם המסורת היהודית? בארה"ב צמחו הקפיטליזם והפרוטסטנטיות יד ביד, אבל מה לתפיסת עולם של חירות תחילה ולחברה ישראלית-ציונית שהתפתחה מתוך ערכי שוויון, עזרה הדדית וסולידריות חברתית?

מעשה השעטנז אינו פשוט ולעתים מצריך לוליינות מחשבתית כמו זו שהדגימה שקד במאמרה "מסילות אל המשילות", שם הציעה שהסוד למודל יהודי ברוח השמרנות האמריקנית טמון ביהדות הגולה. הכיצד? משום שהיהודים בגולה למדו שלא להסתמך על המדינה אלא על עצמם. במילים אחרות, החזון של השמרנות הציונית אליבא דשקד הוא לשאת עיניים לתקופת הגלות, שם היה החופש האמיתי ליהודים, ולראות בתקופה זו השראה לימינו אנו. משמע גם כאן, במדינת ישראל, עלינו לכונן חברה שבה קהילות יסתמכו על עצמן ולא על המדינה.

קשה שלא לחוש בזרות הטיעון לאוזן הישראלית. אבל כך נראה הניסיון להכשיר לאחור את היסודות השיתופיים והסוציאליים שעליהם קמה החברה הישראלית, ולספר סיפור חדש שמגלה אותם כמשוועים לחירות האמריקנית. כזכור, אלה אותם יסודות שהביאו לכך שלא נפקפק ברעיון כמו ביטוח בריאות לכולם, בשעה שחלקים גדולים בחברה האמריקנית והשמרנים בראשם תולשים שערותיהם מול עצם הקונספט של חבות הדדית. לאחרונה התפרסם סקר ולפיו 73% מהציבור בארץ מוכנים אפילו לשלם יותר מס בריאות, ורוב מוחלט של 91.8% רוצה לראות שירותי בריאות שוויוניים בישראל. אז חירות או שוויון?

לשמרנות בארה"ב היסטוריה מפוארת, והוויכוח הערכי בקרב האמריקנים הוא עמוק ולגיטימי. השאלה היא מה טיבו בגלגולו הישראלי. מכל המקומות, השמרנות קנתה אחיזה דווקא בציונות הדתית, אם כי ויכוח פנימי בתוך הקהילה מעיד על מודעות לפרדוקס המובנה ולמבוכה המסוימת של יהודים דתיים מהתפנית הלא צפויה בעלילה. סקר שהתפרסם בזמנו בגלובס מצא שרוב מצביעי הבית היהודי דווקא מעדיפים מעורבות ממשלתית במשק, ולא בכדי כתב יובל לוין, חוקר ישראלי אמריקני שמגדיר עצמו שמרן, מאמר שבו הודה שאין עדיין תשובות לחיבור של השמרנות עם היהדות. האתוס היהודי והאתוס הקפיטליסטי אינם מיזוג טבעי.

במקביל, יש לשמרנות בישראל תומכים חילונים הדוגלים בשוק חופשי ובנאו-ליברליות. זהו בדיוק הדבק הדתי-חילוני של מפלגת הימין החדש של שקד ונפתלי בנט, שעושה רושם שהוא בעיקר כלכלי, אבל עדיין נראה עתיר פרדוקסים וסתירות.

שמרנות כתפיסת עולם לא מתחילה ונגמרת במשרד המשפטים, ואם נכונה כהונה נוספת לשקד, ימי בחירות הם הזמן הנכון להפיג את העמימות. האם שמרנות בישראל פירושה כלכלה ניאו-ליברלית? הפרטת החינוך והבריאות? ומה באשר למעורבות הממשלה בדת? הרי בארה"ב שמרנות מתבססת על הפרדה בין דת למדינה. ומה זה בעצם שופט שמרן, אפשר כבר לקבל הגדרה ברורה?

אגב, אם מחפשים בכל זאת מכנה משותף לשמרנים אמריקנים וישראלים, הרי שזהו חוסר חיבה לפמיניזם. כדאי לשאול את שקד גם על כך בפעם הבאה שהיא מבטיחה לנו חזון ישראלי ברוח תפיסת עולם שמרנית.