שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "חוקרים פרטיים": האם השקיה יכולה להיות יעילה במאה אחוז?
    שימוש בטכנולוגיות חדשות והמון נתונים מחיישנים בקרקע, בצמחים, באוויר ובחלל יכולים לעזור לחקלאים להשתמש במים בצורה מושכלת ויעילה יותר

     

    ד
    ד"ר אלון בן-גל (צילום: באדיבות ד"ר אלון בן-גל )

     

    העניין שלי במדעי ההשקיה נולד בזכות תנועת נוער ציוני בחו"ל ועלייה לקיבוץ בערבה הדרומית. תנועת "יהודה הצעיר" חיברה אותי לארץ והובילה אותי לקיבוץ קטורה יחד עם גרעין של עולים חדשים. ההחלטה שלי ללמוד חקלאות בכלל ומדעי המים והקרקע בפרט הייתה חלק מהאסטרטגיה שלי - להגיע ארצה עם מקצוע שימושי.

     

    חוקרים פרטיים - לכתבות הקודמות 

     

    השנים שבהן ביליתי עם הגרעין וכחבר קיבוץ, והתפקיד שלי כמרכז השקיה, הפכו אותי לחקלאי. כך למדתי להבין ולהעריך מערכות חקלאיות. בחיפושים שלי כיצד להתקדם, ללמוד ולהשפיע, גם כקיבוצניק וגם אחרי שעזבתי את הקיבוץ, היה לי את המזל להכיר ולעבוד תחת פרופסור אורי שני במרכז למחקר ולפתוח (מו"פ)ערבה דרומית. פרופסור שני הוא איש חזון, חקלאות, מדע וניהול, שהאמין בי ובדרכי כחוקר, עוד לפני שאני בכלל הבנתי שזאת דרך חיי. בזכות הקשר עם פרופ' שני שהנחה גם את עבודת הדוקטורט שלי, והמו"פ החקלאי בערבה הדרומית שסיפק לי בית בתור חוקר צעיר, אני עוסק היום בתחום שאני כל כך אוהב.

     

    הטכנולוגיה לעזרת ההשקיה (צילום: באדיבות ד
    הטכנולוגיה לעזרת ההשקיה(צילום: באדיבות ד"ר אלון בן-גל )

     

    בתור מי ש"גדל" במדבר מאז גיל 24, המחקר שלי מנסה לגדל כמה שיותר צמחים עם כמה שפחות מים. אני מנסה להבין איך הקרקע, המים, הצמח והאטמוספירה מדברים אחד עם השני. בידע אנחנו משתמשים כדי לפתח שיטות גידול שמאפשרות חסכון במשאבי מים וחומרי הזנה, רווחים מקסימליים למגדלים, ומינימום השפעות שליליות על הסביבה. ישראל ידועה בעולם כמובילה בטכנולוגיות ושיטות השקיה, המאפשרות שימוש יעיל של מים בחקלאות, וגם היום אנחנו בחיפוש מתמיד אחר דרכים חדשות ויעילות עוד יותר: אומרים את זה יפה באנגלית "more crop per drop" (יותר יבול עבור כל טיפה).

     

    המחקר של הקבוצה שלי, בשיתוף פעולה עם הרבה מאוד חוקרים מדיסציפלינות שונות ומשלימות, משתמש בחיישנים כדי לתמוך בקבלת החלטות של המגדלים לגבי השקיה. יש לנו חיישנים בקרקע, בצמחים, באוויר בתוך רחפנים ומטוסים, ואפילו בחלל בתוך לוויינים. כולם מספקים נתונים לגבי הקרקע והגידולים וכנראה יכולים לעזור להפוך את השקיה ליעילה יותר. למשל, מגדל היום יכול לקבל מפה, שיצר רחפן או לווין, שמספרת מהי רמת עקת המים שכל עץ או צמח בשדה - במילים אחרות, עד כמה כל צמח בשדה צמא למים. לפי המפה החקלאי יכול להחליט כמה מים לספק ומתי.

     

    יש היום פרויקטים מלהיבים בנושא השקיה מדייקת - השקיה שמתחשבת בשונות הטבעית שיש בשדה החקלאי ומספקת מים בהתאם. כך אנחנו יכולים לספק יותר או פחות מים לחלקים קטנים של השטח לפי דרישות מדויקות של הצמחים, וכתוצאה לקבל גידולים משופרים: יבולים גבוהים ואיכות מעולה, אחידות ביבול, וגם יעילות מים משופרת. העבודה שלי ושל השותפים שלי מרוכזת גם בפיתוח הטכנולוגיות הדרושות על מנת להפוך את הפתרונות לשימושיים ומסחריים. אני רוצה לפתח כלים ושיטות שיתמכו בחקלאים בקבלת החלטות, במיוחד לגבי איזה נתונים כדאי להם לאסוף ואיך להשתמש בהם כדי לגדל יותר – בפחות מים.

     

    לקריאה נוספת: https://arogis.agri.gov.il/portal/apps/MapJournal/index.html?appid=b675ed9bfc90456eb696a84daaa494f2  

     

    ד"ר אלון בן-גל, המחלקה לפיזיקה סביבתי והשקיה, המכון למדעי הקרקע המים והסביבה, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי - וולקני.

     

    https://www.agri.gov.il/he/people/631.aspx

     

    חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית".  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות ד"ר אלון בן-גל
    ד"ר אלון בן-גל
    צילום: באדיבות ד"ר אלון בן-גל
    מומלצים