בינה מלאכותית במוזיאון, והתחליף הישראלי לגוגל: חדשות האמנות
מוזיאון ה-MoMA עובר שינוי ומתאים את עצמו למאה ה-21, המטרופוליטן עושה ניסויים בבינה מלאכותית וגם מחליף יצירות בתמונות אינסטגרם ובישראל פותח "שמוגל" - מנוע חיפוש חופשי שמציע אלטרנטיבה לגוגל
ידיעות האמנות השבוע מזכירות מטוטלת. התקופה הנוכחית, תחילתו של העידן הדיגיטלי, מאופיינת בבלבול ובתחרות בין מודלים קיימים למודלים חדשים. מודלים חדשים דורשים תיקון של עוולות ישנות: אפלייה נגד נשים ומיעוטים, למשל. ובעיקר עולה השאלה איך מוצאים את נקודת הזהב, בין הישן לחדש?
נרטיב חדש
המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MoMA) יסגור את שעריו למשך ארבעה חודשים בקיץ הקרוב, החל מ-15.6 ועד 21.10, לרגל שיפוץ והרחבה משמעותיים שיוסיפו 12,000 מ"ר של שטח תצוגה. זוהי הזדמנות לעצב מחדש את הסיפור של האמנות המודרנית העכשווית - תיקון עוולות של אפליה נגד נשים ומיעוטים וגם התייחסות לדרום אמריקה, אפריקה ואסיה, במקום הגישה האתנוצנטרית שאפיינה אותו עד כה.
חשוב להבין שה-MoMA משפיע מאוד על הגדרת הקאנון האמנותי. מוזיאונים מרכזיים משמשים כסמנים של אמנות טובה וחשובה, והדרת אמנים ראויים מהמוזיאון חוסמת בפניהם את הדרך להכרה.
לטורים נוספים של דבי לוזיה ב-ynet
שוד האמנות המטופש שהצחיק את רוסיה
דאלי קם לתחייה ובנקסי נכנס למוזיאון
חידוש נוסף יהיה אופן התצוגה. עד תחילת המאה ה-21 כל המוזיאונים החשובים בעולם הציגו אמנות באופן כרונולוגי. המוזיאון הראשון ששבר את המודל הזה היה הטייט מודרן, שחילק את אולמותיו לנושאים ולא לתקופות. שינוי מהפכני זה דורש תחילה שינוי בתפיסה, ומוזיאונים אינם מגיבים טוב לשינויים. המנגנונים שלהם סבוכים והתגובות איטיות. לכן, המהלך של המומה, שמנצל את השיפוץ לשינוי תפיסה אחרי 80 שנה, הוא חשוב ובוודאי יהווה דוגמא למוזיאונים אחרים. עוד היבט חשוב בשינוי הוא עירוב מדיות. לא עוד חלוקה לציור, פיסול, צילום ומדיה חדשה, אלא עירוב ביניהם. המבט לאחור, התיקון והשינוי עבור העתיד הוא חלק חשוב בתהליך. באופן כללי, ניתן לומר שהגישה החדשה של המוזיאון תהיה יותר חווייתית ופחות פדגוגית, בהתאם למה שאנשים מצפים לקבל במאה ה-21.
בינה מלאכותית במוזיאון
עוד דוגמה מעניינת לשילוב ישן וחדש בניו יורק: מוזיאון המטרופוליטן, אולי הדינוזאור הגדול והכבד ביותר מבין המוזיאונים החשובים בעולם, זיהה כבר ב-2014 את הפוטנציאל הטמון בחיבור אנשים צעירים למוזיאון דרך המדיה החברתית והטכנולוגיה. זהו מוזיאון שנטוע בעיקר בעבר אבל בה בעת מסתכל קדימה. השבוע הציג המוזיאון ניסויים בבינה מלאכותית בשיתוף עם חברת מייקרוסופט ו-MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. לפני כמה חודשים נערך האקתון שבסופו הוצגו חמישה יישומים המבוססים על בינה מלאכותית, שמטרתם לחשוף יצירות מתוך אוסף המט. אחד היישומים, Storyteller, מאפשר לספר סיפור שמתורגם לדימויים מתוך האוסף. יישום אחר, My life my Met, מציע להחליף תמונה מפיד האינסטגרם של הצופה עם דימוי מתאים מתוך אוסף המט. הטכנולוגיה הזאת נמצאת בחיתוליה ויש להניח שבעוד עשור היישומים האלה ייראו ארכאיים - אבל מעניין להיות שותפים לשינוי תוך כדי התרחשותו.
שילוב בין אמנות וטכנולוגיה
גם אצלנו התקיים בשבוע שעבר אירוע האקתון, שבו הוצגו עבודות אמנות מבוססות טכנולוגיה. האירוע התקיים בגלריה הירקון 19 וביוזמת הפקולטה לאמנויות במדרשה לאמנות בבית ברל, והרעיון מאחוריו היה לעורר שיח ביקורתי על השתלטות הטכנולוגיה על חיינו. באירוע נוצרו שיתופי פעולה בין אמנים לאנשי טכנולוגיה, שחרגו מהמרחב האמנותי. כמו למשל, העבודה של דור זליכה-לוי - מיצב אודיו-ויזואלי רב ערוצי בשם "צבאבה", מקהלה עברית-ערבית דיגיטלית.
צילה חסין, אמנית ומהנדסת, ממשיכה לפתח את Shmoogle - מנוע חיפוש חופשי כאלטרנטיבה לגוגל. ב"שמוגל", כל חיפוש מניב סידור חדש של התוצאות. אבל הרעיון האמנותי הוא פארודיה שמאתגרת את השאיפה ליעילות: מעשה המימזיס - החיקוי, הוא אמנותי במהותו, ושמוגל מבקש להשיב את אלמנט ההפתעה וחדוות החיפוש לחיינו.
בלאגן בחיפה
עולם האמנות הגיב בתדהמה על פיטוריה של ד"ר גליה בר-אור, שמנהלת מזה שנה את "הפירמידה" – מרכז לאמנות עכשווית בחיפה. עם כניסתה לתפקיד של ראשת העירייה החדשה עינת קליש, הייתה תקווה לתמיכה בסצנת האמנות החיפאית, הנמצאת בתנופה - אך יריית הפתיחה של כהונתה לא הביאה בשורה מעודדת לאמנות. הפיטורים של בר-אור מתחברים למהלכים קודמים של עיריית חיפה, שעוררו מחאה בקרב קהילת האמנות החיפאית, כמו פיטוריה של האוצרת לאה אביר ממוזיאון חיפה לאמנות, וסגירתה של גלריה שער 3. לאור זאת, בשבוע שעבר התקיים מפגן תמיכה בבר-אור, ומעל אלף איש חתמו על עצומה נגד פיטוריה. מעיריית חיפה לא נמסרה תגובה.
הכותבת היא חוקרת תרבות, וכותבת על אמנות מדי שבוע
