הייצוג הלהט"בי והסיכוי האחרון של מרצ
כשהשמאל נאבק על פירורים, רק רשימה נשית ולהט"בית תהפוך את מרצ לאטרקטיבית. הפריימריז יגלו אם המפלגה הפנתה עורף לקהילה
ארכיון(צילום: עמית צינמן)
דמיון מעניין, ספק סטטיסטי ספק מיסטי, קיים בין תוצאותיה של רשימת מרצ בבחירות למועצת העיר תל אביב יפו לבין תוצאותיה בבחירות לכנסת. ב-2003 זכתה מרצ המוניציפלית בראשות יעל דיין לחמישה מנדטים במועצה, ובבחירות הבאות לכנסת שנערכו ב-2006 זכתה הסיעה בראשות יוסי ביילין לחמישה מנדטים. חמש שנים לאחר מכן צמצמה מרצ את כוחה בתל אביב לשלושה מנדטים, ושלושה חודשים מאוחר יותר הצטמצמה בהתאמה הסיעה בכנסת לשלושה מנדטים. בבחירות 2013 הובילה זהבה גלאון את מרצ לשישה מנדטים, ובהמשך אותה שנה הוביל ניצן הורוביץ את הרשימה העירונית לשישה מנדטים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אם יש בשלוש הדוגמאות האלה להעיד על מגמה, אזי יש מקום לדאגה. בבחירות המוניציפליות האחרונות הצטמצם שוב כוחה של הסיעה בתל אביב לשלושה מנדטים.
ההישג הטוב ביותר של מרצ בתל אביב היה כאמור ב-2013, אז הציבה לראשונה מועמד הומו מחוץ לארון לראשות העיר ולצדו הרכב מעניין, איכותי ושונה בנוף הפוליטי: נשים ולהט"בים בלבד. גברים הטרוסקסואלים, הקבוצה הכי מיוצגת בפוליטיקה (84 מחברי הכנסת הנוכחית), נשארה בחוץ.
היום (ה') מקיימת מרצ לראשונה בתולדותיה פריימריז אמיתיים. בלי מניפולציות, בלי חמישיות, בלי ועידה, בלי שני סבבים של הצבעה. כל אלה כבר נוסו בעבר. אחרי כמעט 30 שנה המפלגה מאפשרת לכלל חבריה להרכיב רשימה לכנסת, ובדומה לציפיות שהיו ממתפקדי העבודה והליכוד, גם חברות וחברי מרצ צריכים לקבל החלטות אמיצות ועצמאיות.
איציק שמולי, שנבחר ראשון בעבודה ומסתמן בצדק כמועמד מוביל בקרב העתידי על ראשות המפלגה, אמיר אוחנה שהגיע להישג אישי מצוין בפריימריז בליכוד, ולצדם החיבור המסתמן של איתן גינזבורג לרשימתו של בני גנץ ועידן רול ליש עתיד - מהווים אלטרנטיבה מצוינת לקהילה הלהט"בית, שעד לפני כמה שנים הייתה מזוהה עם מרצ ולו רק בשל הזיקה ההיסטורית. בקרב בני הדור הצעיר בקהילה, הזיקה הזו אינה קיימת.
כשמפלגות השמאל נאבקות על פירורים, רק רשימה נשית ולהט"בית תהפוך את מרצ לאטרקטיבית. הפניית עורף לקהילה תהיה סוף דרכה הפוליטית של מרצ. בתל אביב הקהילה העניקה לרשימה יותר ממנדט - הבעת אמון אישית במספר 2 ברשימה, איתי פנקס, שמכהן במועצה מאז 2003, ותוצאה של קמפיין של הרגע האחרון שבו נשלחה הודעה קולית שהקליטה דנה אינטרנשיונל ובו קראה לחברות וחברי הקהילה לתמוך במרצ. אסור להמעיט בכוחה האלקטורלי של דנה: כשהיא מבקשת – יש מי שיוצאים להצביע.
אני נמנע במכוון מלהיכנס לסוגיות פרסונליות. חברי מרצ יודעים מי המתמודדות ברשימה לכנסת ומי המתמודד ההומו היחיד. העובדה שיש רק אחד היא כשלעצמה תעודת עניות למפלגה שהציבה שורה ארוכה של מועמדים להט"בים לתפקידים ציבוריים בכנסת ובבחירות המוניציפליות, כולל באחרונות.
שני מקומות משוריינים לנשים בצמרת הרשימה. 4 ו-6. אם על מנת לאייש אותם תידרש הקפצה של נשים, זה יהיה לא פחות מביזיון וניצחון הדילים והעסקנים על המצביעים החופשיים. בליכוד ובמפלגת העבודה הדילים הפסידו.
האם מרצ תממש את הזכות הדמוקרטית במלואה או שה-DNA המפ"מניקי חזק מחופש ההצבעה? נדע בסוף היום. ויחד עם זאת נדע גם אם נפגוש את סיעת מרצ גם בכנסת הבאה.
- שלומי לאופר הוא יועץ אסטרטגי, מבעלי לאופר:גלאון, וחבר מרצ מזה כ-25 שנה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
שלומי לאופר
צילום: המכללה למנהל
מומלצים
