שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הלילה זה קורה: החללית הישראלית תשוגר לירח
    החללית הישראלית הראשונה תשוגר לירח, אם לא יהיו דחיות של הרגע האחרון, ב-3:45 (שעון ישראל). קבלו את כל מה שצריך לדעת על "'בראשית" של SpaceIL. החל מ-3:30 לפנות בוקר - שידור חי ב-ynet של רגעי השיגור

    אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, הלילה סוף סוף זה קורה. בשעה 3:45 לפנות בוקר (בלילה בין חמישי לשישי) "בראשית" - החללית הישראלית הראשונה, צפויה להמריא באמצעות טיל פלקון (יחד עם לווין תקשורת גדול מאינדונזיה) מאתר השיגור - בנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה, אל מחוץ לאטמוספרה בדרכה אל הירח, שם היא אמורה לנחות ב-11 באפריל. ynet יעביר בשידור חי החל מהשעה 3:30 לפנות בוקר את רגעי השיגור מפלורידה.

     

    צפו בסרטון של עמותת SpaceIL על מסלול החללית, שנבנתה בתעשייה האווירית.

     

    המסלול הארוך לירח    (צילום: באדיבות spaceIL)

    המסלול הארוך לירח    (צילום: באדיבות spaceIL)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כ-32 דקות לאחר מכן, החללית תתנתק מטיל השיגור, ומספר דקות לאחר ההיפרדות, אם אכן תתרחש כמתוכנן, צפויה החללית לשלוח תשדורת ראשונה אל חדר הבקרה הנמצא ביהוד. כשעה לאחר השיגור, החללית תעבור למצב שיוט ותעשה את ההקפה הראשונה שלה סביב כדור הארץ.

     

    האתגרים העיקריים במסע לירח

    חמישה אתגרים עיקריים למסעה של 'בראשית' אל הירח: הראשון, שלב השיגור הנחשב לעתיר סיכונים בפני עצמו. השני, איתור מיקום החללית וקיום קשר עימה בטווח הגדול עד לירח. השלישי, יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל, ניווט מורכב (ללא GPS) ועוד. הרביעי, שלב לכידת הירח - שלב בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח ולהילכד בכוח המשיכה שלו.

    'בראשית' ממוקמת מעל לווין התקשורת ( הנוסע הראשי בשיגור)  השוקל מספר טונות ק
    'בראשית' מוכנה לשיגור. היא ממוקמת מעל לווין התקשורת (הנוסע הראשי בשיגור) השוקל מספר טונות, לעומת 'בראשית' שמשקלה כ 600 ק"ג. ברקע, נראית חצי מהחופה העצומה של המשגר. (צילום SpaceX באדיבות SpaceIL והתעשייה האווירית)

    לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת על מנת שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי ולא במסלול התרסקות. האתגר האחרון הינו האתגר המורכב ביותר - נחיתה רכה על אדמת הירח. מועד הנחיתה המתוכנן הוא בעוד כ-8 שבועות - ב-11 באפריל 2019.

     

    איך הכל התחיל?

    למרות שמדובר בהישג היסטורי לאומי, המיזם התחיל כיוזמה פרטית שהגו לפני כ-8 שנים שלושת מייסדי עמותת SpaceIL יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב. השלושה נרשמו לתחרות Google Lunar XPRIZE שכללה משימת הטסת חללית אל הירח וקפיצה למרחק של 500 מטרים על אדמת הירח.

     

    ראשי SpaceIL ובכירי התעשייה האווירית ליד דגם החללית בראשית.  (צילום: אלירן אביטל)
    ראשי SpaceIL ובכירי התעשייה האווירית ליד דגם החללית בראשית. (צילום: אלירן אביטל)

    התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, עם זאת הודיעה SpaceIL כי היא תמשיך במשימה עם התעשייה האווירית שהייתה שותפה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא הפילנתרופ ואיש העסקים, מוריס קאהן שממן כ-100 מיליון שקל ומכהן כנשיא SpaceIL.

     

    לרגל ההמראה הלילה קבלו עשרה דברים ששווה לכם לדעת על 'בראשית'.

     

    קטנה, חכמה וזולה

    גובהה של 'בראשית' כמטר וחצי בלבד, קוטרה כשני מטר כשרגליה פרושות. מסת החללית כ- 600 ק"ג בשיגור. כבדה? לא ממש בהשוואה לחללית אפולו 11 ששקלה כ-44 טון, אך חשוב לציין ש'בראשית' לא אמורה לשאת בני אדם ורוב משקלה (כ-75%) הוא הדלק שהיא נושאת. כשליש מכמות הדלק היא תצרוך בעת בלימתה במהלך הנחיתה.

     

    החללית טרם המראתה לארה
    החללית טרם המראתה לארה"ב עטופה בדגל ישראל. צילום SpaceIL/התעשייה האווירית לישראל. (צילום SpaceIL/התעשייה האווירית לישראל. )

     

    שוברת שיאים

    זו תהיה החללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח עד היום. זוהי גם המערכת הישראלית המהירה ביותר אי פעם. מהירות החללית תגיע למהירות של כ-10 ק"מ לשניה (36,000 קמ"ש) ביציאה למסלול אל הירח. לשם המחשה מהירות זו גדולה פי 13 ממהירותו המקסימלית של מטוס ה-F15.

     

    נכנסים למועדון המעצמות המתקדמות

    ויש עוד שיאים לפנינו. 'בראשית' תהיה החללית הראשונה שתנחת על הירח ביוזמה פרטית ולא ממשלתית ובשונה מפרויקטים דומים שהגיעו לעלויות של מיליארדי דולרים החללית הישראלית פותחה ונבנתה בעלות ותמיכה נמוכה של 100 מיליון דולר. בנוסף לכך, עם נחיתתה על אדמת הירח ישראל תיכנס למועדון המעצמות המתקדמות ארה"ב (1969), רוסיה (1966) וסין (2013) שהנחיתו חללית על הירח

     

    בדרך לירח

    המרחק מכדור הארץ לירח הוא כ-384,000 ק"מ בממוצע (זה משתנה בין 356,000 ל-406,000 בגלל מסלולו האליפטי של הירח סביבנו).

     

    לצורך המחשה מדובר במרחק גדול פי 10 מהמרחק שבין כדור הארץ לבין לוויני התקשורת שנעים סביבו. כדי לצאת מהאטמוספרה, 'בראשית' תשוגר לירח על גבי משגר מסחרי ענקי: טיל פלקון 9 של חברת SPACEX.

     

    המסלול הארוך ביותר

    אחרי שהחללית תנותק מהמשגר, היא תתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים ובסך הכל תעבור 6.5 מיליון ק"מ. והנה עוד שיא ש'בראשית' תשבור - זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. הסיבה למסלול הארוך כל כך (מצורף איור) היא שימוש בכוח המשיכה של כדור הארץ על מנת להאיץ אותה מהר יותר ורחוק יותר, ששווה לא מעט חיסכון בדלק.

     

    מסלולה הצפוי של החללית הישראלית 'בראשית' בדרך לירח.  (Illustration: SpaceIL, IAI)
    מסלולה הצפוי של החללית הישראלית 'בראשית' בדרך לירח. (Illustration: SpaceIL, IAI)

     

    בשלב מסוים תגביה החללית את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תתחיל את מסלולה סביב הירח, היא תקיף אותו עד שיגיע הרגע הנכון לנחיתה. סה"כ צפוי המסע לירח להימשך כ-8 שבועות מהשיגור ועד הנחיתה.

     

    ניהול בשלט רחוק

    החללית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. המפעילים בחדר הבקרה יוכלו לשדר לחללית נתונים ופרמטרים שישולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה.

     

    הפיקוד על החללית יעשה מכדור הארץ מחדר הבקרה שנמצא במפעל חלל של התעשייה האווירית ביהוד. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה, כדי שזו תבצע את טיסתה אל הירח בהתאם לתכנית המשימה. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית אחרי שתנחת על פני הירח והיא צפויה להעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות לכל אורך המשימה.

     

    מחשב המשימה

    על החללית מותקן מחשב, הדומה בעוצמתו למחשב שחבוי בסמארטפון. מערכת הבקרה והניווט וכל שאר המערכות בחללית מופעלות על ידי מחשב זה. מחשב המשימה הוא פיתוח ייחודי של התעשייה האווירית ומיועד לננו לווינים. מחשב זהה שוגר בלווין BGUSAT בדיוק לפני שנתיים. מעבד המחשב פותח גם הוא על ידי סטארט-אפ ישראלי. חללית כחול לבן. 

     

    מסיבת עיתונאים חללית בראשית  (צילום: שאול גולן)
    מוריס קאהן שממן כ-100 מיליון שקל ומכהן כנשיא SpaceIL. (צילום: שאול גולן)

     

    סלפי על הירח

    החללית מצוידת במצלמות מיוחדות ויכולות גבוהות. באמצעות המצלמות נוכל לקבל וידאו ותמונות פנוראמיות, שישודרו מהחללית לכדור הארץ. אחת המצלמות אף מיועדת לצילום סלפי של 'בראשית' עם נחיתתה על הירח ב-11 באפריל.

     

    הנחיתה על הירח

    תהליך הנחיתה ימשך 20 דקות והוא מתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה על יד מהנדסי SpaceIL והתעשייה האווירית. על מנת לנחות, יש להאט את המהירות האופקית יחסית לקרקע ולאחר מכן לבלום את המהירות האנכית. החללית משתמשת בחיישנים שונים למדידת מיקומה וגובהה ביחס לפני הירח. לצוות הקרקע לא תהיה אפשרות להתערבות במהלך הנחיתה.

     

    המחקר על הירח וקפסולת הזמן

    במקביל למשימת הצילום על פני הירח, החללית תבצע מדידות של השדה המגנטי במהלך הנחיתה ובאתר הנחיתה באמצעות מכשיר מגנטומטר המורכב על החללית. המדידות נועדו לטובת מחקר מדעי המבוצע במכון וייצמן למדע-UCLA.

     

    החללית בראשית (צילום: שאול גולן)
    החללית בראשית(צילום: שאול גולן)

     

    לאחר שתשלים גם את המשימה המדעית המיועדת לה, החללית תישאר על הירח ועליה דגל ישראל. החללית נושאת עמה "קפסולת זמן" - מאגר מידע עצום -מאות קבצים דיגיטליים החל מפרטים אודות העמותה, על פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי כגון ספר התנ"ך וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית.

     

    קפסולת הזמן עתידה להישאר על הירח גם לאחר השלמת המשימה ומאחר והחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל, וייתכן שיימצא ויחולץ על ידי הדורות הבאים. זאת למרות שב-SpaceIL רוצים לקוות שהדור הבא יידע להחזיר אותה משם. ולכו תדעו, אולי יום אחד נוכל לבקר במוזיאון שבה היא תוצג לראווה.

     

    עכשיו נשאר לקוות ששום תקלה לא תקרה בדרך המרגשת שהפרויקט הזה עשה. עוד קצת גאווה ישראלית לא תזיק לאף אחד מאיתנו.

      

    מידע נוסף על כוכבי השמיים, תופעות מעניינות, מידע על כוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2019, תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק שירת הכוכבים .

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום SpaceIL/התעשייה האווירית לישראל.
    החללית "בראשית"
    צילום SpaceIL/התעשייה האווירית לישראל.
    מומלצים