החללית בראשית שוגרה לירח: "הדרך עוד ארוכה"
לאחר שיגור מוצלח, החללית הישראלית של עמותת spaceIL והתעשייה האווירית מקיפה את כדור הארץ במסלול אליפטי. במפעל חלל ביהוד צפו מאות, ביניהם ילדים, בשיגור ההיסטורי. לאחר השיגור עדכנו בעמותה: "כל המערכות תקינות, פרט לתקלה קטנה שנתגבר עליה"
למרות שעת הלילה המאוחרת הגיעו מאות בני אדם נרגשים, בהם גם ילדים, לצד עובדי התעשייה האווירית, לחדר האוכל של התעשייה האווירית ביהוד, להפנינג מיוחד וחגיגי. הם צפו בשיגור החללית לירח וקיבלו הסברים על המסע הצפוי של החללית בדרך לירח. בשניות לפני השיגור החלה הספירה לאחור עד לשיגור עצמו. כאשר החל המשגר להתרומם לאוויר מחיאות הכפיים הסוערות מילאו את האולם. ההתלהבות אף גדלה כאשר הגיעה הבשורה על הקשר הראשוני עם החללית שהגיעה לגובה של 350 קילומטרים, 32 דקות לאחר השיגור והיציאה מחופת הטיל.
לא רחוק משם, צמוד לחדר הבקרה, ישב ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם רעייתו שרה, בכירי התעשייה האווירית ובכירים בעמותת spaceIL, וגם הם הריעו כשהחללית המריאה וכשנודע שהשיגור עבר בהצלחה.
יהונתן וינטראוב, אחד משלושת מייסדי SpaceIL שהיה בקייפ קנוורל בזמן השיגור, אמר: "זה היה מדהים, שבאותו הזמן שהמשגר טס אל עבר האופק - הירח עלה כאן באתר השיגור. אם היינו מתכננים את זה - זה לא היה יוצא יותר טוב".
מוריס קאהן, נשיא העמותה שתרם מכיסו 40 מיליון דולר למיזם, אמר: "הדרך עוד ארוכה. אבל אני בעצם בר מזל ואני חושב שאנחנו נצליח. יש לי אמונה שאנחנו נצליח וב-11 באפריל נחגוג". יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, הראל לוקר, בירך גם הוא: "זה הישג אדיר מה שקרה עד עכשיו. אני מברך את כל האנשים המדהימים מהתעשייה האווירית ומ-spaceIL. אנחנו מצפים ל-60 הימים הבאים כדי להגיע למטרה האמיתית".
מנכ"ל spaceIL, ד"ר עידו ענתבי, עדכן על השיגור: "השיגור עבר בצורה תקינה לחלוטין. התקשורת עם החללית התחילה עוד לפני ההפרדה מהמשגר. התקשורת תקינה בין החללית לתחנת הקרקע. לאחר שחרור החללית מהמשגר בוצעו בדיקות ראשוניות. כל המערכות נמצאות תקינות. יש בעיית תקשורת קטנה עם מערכת שמזהה כוכבים. לא צריך להיות מודאגים".
ד"ר ענתבי המשיך: "ביצענו פתיחת רגליים של החללית. אנחנו כבר פרשנו את הרגליים שתהיינה מוכנות. בוצעו כל הפעולות כדי להכין את המנועים, כולל בדיקת מערכות ניקוי המנועים והדלק. סך הכל החללית נראית במצב טוב. היא נזרקה לתוך מסלול אליפטי של כ-200 עד 60 אלף ק"מ מכדור הארץ. עכשיו החללית תעשה את הסיבוב הזה במהלך 24 שעות. במהלך ההקפה נבדוק את מערכות החללית. ביום ראשון נעשה הפעלת מנועים ראשונה כדי להגדיל את המסלול".
החללית התחילה למעשה להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים ובסך הכל תעבור כ-6 מיליון ק"מ, למרות שהמרחק מכדור הארץ לירח הוא כ-384,000 ק"מ בממוצע (משתנה בין 356,000 ל-406,000 בגלל מסלולו האליפטי של הירח סביבנו). למעשה, זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. הסיבה למסלול הארוך כל כך היא שימוש בכוח המשיכה של כדור הארץ על מנת להאיץ אותה מהר יותר ורחוק יותר, ששווה לא מעט חיסכון בדלק.
בשלב מסוים תגביה החללית את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תתחיל את מסלולה סביב הירח, היא תקיף אותו עד שיגיע הרגע הנכון לנחיתה. סך הכול צפוי המסע לירח להימשך כ-8 שבועות מהשיגור ועד הנחיתה.
תהליך הנחיתה ב-11 באפריל ימשך 20 דקות והוא מתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה על יד מהנדסי SpaceIL והתעשייה האווירית. על מנת לנחות, יש להאט את המהירות האופקית יחסית לקרקע ולאחר מכן לבלום את המהירות האנכית. החללית משתמשת בחיישנים שונים למדידת מיקומה וגובהה ביחס לפני הירח. לצוות הקרקע לא תהיה אפשרות להתערבות במהלך הנחיתה.
