ביהמ"ש: מזונות יש לחשב לפי ההכנסה בפועל

הורים ל-4 ניהלו הליך מזונות מורכב: כל צד טען שהכנסתו האמיתית נמוכה בפועל ממשכורתו בשל החזר חובות או שכ"ד. השופט לא התרשם

עו"ד סיגלית יפה | פסקדיןפורסם: 24.02.19 , 17:37

בפסק דין שניתן לאחרונה בתביעת מזונות הבהיר השופט עובד אליאס מבית המשפט למשפחה בראשל"צ כי חישוב היכולת של הורה לפרנס את ילדיו צריכה להיבדק לפי ההכנסה המלאה שלו, ללא הפחתה של הוצאות כמו החזר חובות או תשלומי שכירות. לעמדתו, התחשבות יתר בטענות ההורים בנושא ההוצאות תגרור עמה "להטוטנות" לצורך הפחתת ההכנסה הפנויה וחיוב הצד השני במזונות גבוהים יותר.

את תביעת המזונות הגישה אם לארבעה (בני 17-5) לאחר שהיא והאב לא הצליחו להגיע להסכמה בנושא. כל צד טען שהכנסתו לא משקפת את המציאות: האם ציינה שהיא אמנם משתכרת כ-8,000 שקל לחודש, אבל הכנסתה הפנויה עומדת על 5,400 שקל בלבד משום שהיא מחזירה הלוואה. האב ציין שהוא מרוויח 13-12 אלף שקל בחודש אבל יש לו חובות בהוצאה לפועל שבגינם הוא משלם כ-1,300 שקל בחודש.

דיני משפחה

הסכימה ל-500 שקל מזונות, התחרטה - ונדחתה

עו"ד עידו לשם | פסקדין

אישה חתמה על הסכם הגירושים אף שהובהרו לה ההשלכות במימון הגידול של בתה. לימים, כשביקשה להגדיל את הסכום, בית הדין דחה אותה

הסכימה ל-500 שקל מזונות, התחרטה - ונדחתה

האם הוסיפה כי יש להתחשב בכך שהיא שוכרת דירה תמורת 6,000 שקל בחודש ואילו לאב אין הוצאות שכירות כלל משום שהוא מתגורר אצל אמו. מנגד טען האב כי אשתו לשעבר משלמת שכירות גבוהה ויכולה לעבור לדירה צנועה יותר.

האם ביקשה מזונות של 9,200 שקל שמתחשבים, מלבד בהוצאותיה, גם בכך שהיא המטפלת העיקרית בילדים, ואביהם מתראה עמם לפרקים מצומצמים, ואילו האב טען כי המזונות צריכים לעמוד על 4,000 שקל בלבד.

השופט עובד אליאס ציין כי ההלכה החדשה שקבעה שוויון בין ההורים בחבות במזונות ילדים מעל גיל 6 מורה כי לצורך חישוב הסכום החודשי שיישא בו כל הורה יש לשקלל את יחסי ההכנסות, צורכי הילדים וזמני השהות.

הוא יצא נגד הכלל שקובע כי החישוב ייערך לפי ההכנסה הפנויה (לאחר הפחתת הוצאות) ולא לפי ההכנסה בפועל. "מדיניות משפטיות ראויה היא לטעמי התחשבות בעיקר בהכנסה מיגיע כפיים וללא מתן ביטוי של ממש להוצאות נטענות, אלא בנסיבות חריגות מיוחדות", כתב.

במילים אחרות, יחס ההכנסות לא משתנה כשמתחשבים בהוצאות סבירות שיש לכל הורה. לעומת זאת, כלל גורף שלפיו יש להפחית כל הוצאה שההורה טוען לה, עלול להביא ל"להטוטנות" בניסיון להפחית את רמת ההכנסה.

השופט נתן דוגמא למצב שבו שני ההורים מרוויחים משכורת שווה, אחד מהם שוכר דירה מפוארת ואילו האחר דירה צנועה. במצב כזה ייווצר אי-שוויון מובהק בחישוב ההכנסות הפנויות של כל אחד, ובהנחה שחלוקת זמני השהות עם הילדים שווה, יוצא שההורה הצנוע יחויב במזונות גבוהים יותר מרעהו. מצב זה, קבע, אינו הגיוני או צודק.

הוא יישם את הדברים האמורים על המקרה הנוכחי ולפיכך העמיד את הכנסות הצדדים על גובה ההשתכרות בפועל (12 אלף שקל לאב ו-8,000 שקל לאם). בהתחשב בכך שהמפגשים בין האב לבין הילדים מצומצמים, וצורכיהם עומדים על 11 אלף שקל בחודש, קבע השופט כי על האב לשלם לכל ילד שעבר את גיל 6 מזונות של 1,650 שקל בחודש.