מחיר ההתכתבות בין בעל לבין העו"ד של אשתו

גבר שדן עם בא הכוח של פרודתו על מכירת הדירה המשותפת לקראת גירושים, טען בביהמ"ש שהתכתובת מהווה הסכם מחייב. המחוזי הסכים

מערכת פסקדיןפורסם: 25.02.19 , 07:59

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי התכתבות בין גבר לבין עורך הדין של פרודתו לגבי רכישת חלקה בדירה המשותפת נחשבת להסכם מחייב. בכך הפכו השופטים יונה אטדגי, יהודית שבח ושאול שוחט את פסק הדין של בית המשפט למשפחה ואפשרו לבעל לאכוף את העסקה.

בני הזוג נפרדו ב-2014 והסכימו לפרק את השיתוף בדירתם באמצעות מכירתה. כמה חודשים לאחר מכן, במסגרת התכתבות עם עורך הדין של האישה, הציע הבעל לשעבר לרכוש בעצמו את חלקה לפי שווי של 1.9 מיליון שקל. במכתב תשובה הביע עורך הדין הסכמה לבצע "עסקת מזומן מהירה" ולחתום על הסכם גירושים מתוקן כדי שהזכויות יעברו והאישה תזכה לפטור ממס. הבעל הסכים וביקש מעורך הדין טיוטת הסכם, אלא שבחלוף החודשים דבר לא התקדם.

רצתה כפול:

התרגיל של האישה בהסכם הגירושין

מערכת פסקדין

בני זוג סיכמו על תנאי פרידה שלפיהם ישלם הבעל 200 אלף ש'. האישה פעלה עם בא כוחה לכך שהבעל לא יוכל לעמוד בתנאים וישלם 520 אלף ש'

רצתה כפול: התרגיל של האישה בהסכם הגירושין

באוקטובר 2015 תבע הבעל בבית המשפט למשפחה את אכיפת ההסכמות אולם נדחה. בערעור שהגיש על פסק הדין באמצעות עו"ד רונית מר ועו"ד הילה בוכניק הוא עמד על כך שבינו לבין אשתו לשעבר נכרת הסכם מחייב.

לדבריו, הצעת הרכישה שלו התקבלה ותנאי העסקה היו ברורים: הוא ישלם לאישה עבור חלקה בהתאם למחיר המוסכם לאחר כיסוי המשכנתה. בנסיבות אלה התמלאו כל התנאים לקיומו של הסכם מחייב לפי חוק החוזים - הצעה, קיבול וגמירות דעת של שני הצדדים לבצע את העסקה.

מנגד טענה האישה באמצעות עו"ד יורם ירקוני שבינה לבין בעלה לשעבר לא היה "מפגש רצונות". נטען כי הם בסך הכול ניהלו משא ומתן שלא התגבש לכדי הסכם ועובדה שגם לא נחתם ביניהם הסכם גירושים חדש כפי שסוכם.

"אכן נכרת הסכם בין הצדדים", כתב השופט יונה אטדגי בפסק הדין שקיבל את הערעור. חוזה נחשב למחייב, הסביר, כשברור שהצדדים החליטו סופית להתקשר בו וגובשו הפרטים החיוניים. הודגש כי אין זה אומר שהצדדים חייבים להסכים על הכול. "החוזה שנכרת בעקבות ההצעה צריך להיות שלם, לא מושלם", נכתב.

השופט סבר כי התנאים הללו התקיימו במקרה הזה משום שהצעת הבעל לרכוש את הדירה התקבלה בחיוב וסוכמו הפרטים המהותיים כמו מחיר הדירה, אופן התשלום, סילוק המשכנתה ותשלומי המסים. העניין היחיד הוא שלא נערך הסכם גירושים, אלא שדרישה זו הייתה ביורקרטית ולא מהותית.

עוד נפסק כי ההתכתבות בין הבעל לבין עורך הדין של האישה מקיימת את דרישת הכתב שקובע חוק המקרקעין בנוגע לעסקאות נדל"ן. "התחפרות המשיבה אחרי הדרישה להסכם חתום לא נועדה אלא כדי לסכל את התחייבותה שנעשתה לאחר גמירת הדעת", נכתב.

השופטים שבח ושוחט הסכימו עם הדברים והערעור התקבל. ההוצאות שבהן חויב הבעל על ידי בית המשפט למשפחה בוטלו ובמקומו חויבה האישה בהוצאות של 20 אלף שקל.