ימניים יותר ומצביעים יותר: נתוני הבוחרים הצעירים

שמרניים יותר ומתעניינים יותר בפוליטיקה: מחקר חדש של ד"ר נועה לביא וד"ר אירית אדלר מהמכללה האקדמית ת"א-יפו, מגלה כי הצעירים בישראל מצביעים הרבה יותר מבני גילם בעולם המערבי בבחירות וכשהם ניגשים לקלפי, הם מצביעי למפלגות יותר ימניות.

כל העדכונים וכל מה שצריך לדעת על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet

"רצינו לבדוק מה מגמות ההצבעה של צעירים", סיפרה ד"ר לביא באולפן ynet. "בחנו לאורך שנים מ-2008 ועד 2016 וראינו שבניגוד לסברות ולמה שקורה בעולם, צעירים ישראלים מצביעים יותר מצעירים באירופה".

מחקרן של ד"ר לביא וד"ר אדלר, בשיתוף מכון ב. י. כהן לסקרי דעת קהל, בחן את דפוס ההצבעה של צעירים בני 29-18. המחקר גילה כי כמו בשאר העולם, גם בישראל, הצעירים מצביעים פחות ביחס לאנשים מבוגרים יותר.

עם זאת, ביחס לבני גילם המקבילים במדינות אחרות - הם מצביעים יותר. "הם מתעניינים הרבה יותר בהשוואה לאחרים בגילאים שלהם בשאר העולם המערבי. מתעניינים מאוד בפוליטיקה, מצביעים יותר, אבל עדיין לא כמו המבוגרים", אמרה ד"ר לביא.

המחקר גילה כי במדינות שונות, ארה"ב לדוגמה, הצעירים נוטים להיות יותר ליברלים, זאת בעיקר בשל שינויים תרבותיים וטכנולוגים המשליכים על מסלול חייהם ובחירותיהם. דבר זה יכול להסביר, על פי המחקר, את הבוז שיש לצעירים אלו לפוליטיקה הממסדית. לאור הנחות אלו, יצא המחקר של השתיים לבדוק את העמדות הפוליטיות של בני אותו גיל בישראל וזאת על בסיס הסקר החברתי האירופאי בשנים 2008 ו-2016.

ממצאי המחקר מראים, בין היתר, כי צעירים-מבוגרים בישראל אינם מאמינים למערכת הפוליטית. אולם, למרות שיעורי הצבעה נמוכים יותר מקבוצות הגיל האחרות בישראל, הם מצביעים בשיעורים גבוהים יותר מצעירים-מבוגרים ברוב מדינות אירופה. זאת ועוד, בניגוד למגמה העולמית, שיעורי ההצבעה של צעירים בישראל נמצאים בעלייה בעשור האחרון.

לגבי נטיות פוליטיות, נמצא כי מבוגרים-צעירים בישראל הינם ימנים יותר ומגדירים עצמם דתיים יותר מחבריהם לשכבת גיל זו בשאר מדינות אירופה. כך, בהשוואה למדינות המשתתפות בסקר, הצעירים-מבוגרים הישראלים – ערבים כיהודים – שניים רק לפולין ברמת הדתיות.

"המגמה היא במובהק ימנית ודתית, לפי הסקר שערכנו הצעירים הישראלים הם בין הכי ימניים באירופה", סיפרה ד"ר לביא לאולפן ynet. "באופן יחסי אנחנו רואים פחות ימניות במרכז הארץ, אבל כשאתה מסתכל כמכלול וגם במרכז הארץ, עדיין הצעיר הישראלי הממוצע הוא ימני, יותר לא משנה לאיזה מעמד סוציו-אקונומי הוא שייך, מחבריו באירופה".

ד"ר לביא ביקשה שלא להקיש כי ימני יותר משמע לאומני יותר, אך סיפרה כי בבחינה של הנטיות הפוליטיות - המבחן היה אם הנטיות יותר או פחות ליברליות, דמוקרטיות מול פחות דקמורטיות, ימניות מול שמאלניות בהתאמה. ד"ר לביא הוסיפה כי "מכון המחקר PEW הראה כי בארה"ב דור ה-Z, הצעירים שהולכים להצביע בבחירות 2020, הולכים להיות הדור הכי ליברלי, בעלי הנטיות הכי דמוקרטיות ולכן נטען שטראמפ לא ייבחר שוב".

ההסבר של ד"ר לביא לממצאי מחקרה הינם הסברים בעיקר דמוגרפיים. "בישראל יש יותר דתיים, יש אוכלוסיות דתיות מובהקות", היא אומרת, "אנחנו רואים חיבור מאוד מעניין בין האוכלוסיות הדתיות היהודיות לבין האוכלוסיות הדתיות הערביות. יש בהן נטייה ימינה". בתוך כך, טענה באולפן כי הנטייה הימנית והשיוך הגדל לדת הינו לאו דווקא דבר רע, "אפשר להגיד שאולי משם יכול לבוא איזשהו שלום של מזרח תיכון חדש, של הדתיים המוסלמים עם הדתיים היהודים. יכול להיות שזה העתיד שלנו פה לפי מה שמסתמן מהסקר שלנו".

ממצאי המחקר מראים כי 64.3% מהצעירים הישראלים הצביעו למפלגות ימין, זאת כאשר בקרב בני ה-55-30 רק 54.9% הצביעו לאותן מפלגות ובקרוב בני ה-56 ומעלה הצביעו 57.3% למפלגות הללו.

הסקר עוד מראה כי בדומה למדינות מזרח אירופאיות כגון ליטא, הונגריה, צ'כיה ופולין הישראלים הצעירים מגדירים את עצמם יותר ימניים ויותר דתיים. ד"ר לביא ציינה את העובדה שמדינות אלו בשנים האחרונות הפכו לחברות של ישראל.

לדעתה, העניין מראה שדור ה-Z הישראלי יותר שמרני. "מחקרים מראים שדור ה-Z, בניגוד למה שקורה בארה"ב, הוא שמרן יותר. גם במובן של רצון להתחתן שוב בגיל מוקדם יותר, לעשות יותר ילדים וכמובן גם בנטיות הפוליטיות שלו. אחד הדברים שאני יכולה להגיד כמרצה שפוגשת סטודנטים בני 21-22, שזה גם הרבה תוצאה של מערכת החינוך. מערכת החינוך שמחנכת לאנטי חשיבה ביקורתית, זאת אומרת לחוסר יכולת להסתכל מחוץ למקום ולעמדה שלך".