שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איפה הזכויות? "קימל" תשלם לברמן 88 אלף ש'
    לאחר 8 שנים עזב עובד את המסעדה ותבע פיצוי על פגיעה בזכויות הסוציאליות שלו. בית המשפט מתח ביקורת על אופן תשלום השכר של המקום
    בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה את מסעדת "קימל" לשלם כ-88 אלף שקל לברמן שעזב את עבודתו: השופטת רוית צדיק אמנם לא קיבלה את טענתו שלפיה התפטר עקב פגיעה בזכויותיו הסוציאליות, אבל התרשמה שלאורך שנים נהגה המסעדה לכלול בשכר רכיבים סוציאליים שאמורים היו להיות מופרדים תוך פגיעה בזכויות העובד.

     

    התובע עבד במסעדה כשמונה שנים ברציפות עד 2016. הוא טען שתלושי השכר שנמסרו לו פיקטיביים, משום שהמסעדה פיצלה את שכר הבסיס שסוכם עמו באופן שחלק ממנו הועבר לתשלום זכויות סוציאליות. לדבריו המסעדה גם לא מסרה לו הודעה בכתב על תנאי העבודה וכי הוא זכאי לפיצויי פיטורים כיוון שנאלץ לעזוב עקב הפגיעה בזכויותיו.

     

    מנגד טענה המסעדה ששילמה לו את מלוא השכר והזכויות שהגיעו לו, כולל דמי הבראה ביתר – שאותם ביקשה לקזז מכל פיצוי שייפסק לו. לדבריה הוא היה מודע לתנאי ההעסקה ובשנה שלפני עזיבתו אף סירב לחתום על הסכם עבודה מסודר. היא הוסיפה כי לברמן לא מגיעים פיצויים כיוון שהתפטר כדי לעבוד בהייטק ולא משום הפגיעה בזכויותיו.

     

    השופטת צדיק קיבלה את טענת התובע שלפיה שכר הבסיס למשמרת פוצל שלא כדין כך שבתלושים הופיע שכר יסוד נמוך יותר והיתרה התבטאה בתשלום זכויות סוציאליות כמו דמי הבראה, נסיעות, גמול עבודה בשבת ובונוס. ואולם היא הסכימה גם עם טענת המסעדה שלפיה ב-2015 שינתה את מתכונת השכר ומאז שילמה לו את מלוא זכויותיו כדין.

     

    היא לא השתכנעה כי הברמן אכן התפטר בשל תנאי עבודתו, ובעניין זה העדיפה את גרסת המסעדה, אבל חייבה אותה לשלם לו עבור הפרשי פיצויי פיטורים בהתאם לצו ההרחבה הפנסיוני.

     

    עוד נקבע כי התובע זכאי לפיצוי מסוים על אי-מסירת הודעה לעובד. השופטת הסבירה כי אמנם הוא הוכיח שלא נמסרה לו הודעה בכתב עם תחילת עבודתו, אך לצד זאת, ב-2015 הוא סירב לחתום על הסכם, והמשיך לעבוד במקום כשנה לאחר מכן על אף טענתו כי מדובר בהסכם מקפח. לפיכך נפסקו לו ברכיב זה 4,000 שקל בלבד בעוד שהוא תבע 15 אלף שקל.

     

    בנוסף נפסקו לו 20 אלף שקל על הפרת חוק הגנת השכר – אך גם הפעם בסכום נמוך מזה שדרש (75 אלף שקל). השופטת קבעה כי המסעדה צריכה לשלם על הנפקת תלושים לא חוקיים, אך לצד זאת יש משקל רב לכך שבמשך שנים לא העלה התובע כל טענה בנושא.

     

    "טענת התובע כי הינו זכאי לפיצוי כה גבוה בגין הפרת חוק הגנת השכר, לוקה בטעמנו בחוסר תום לב", כתבה.

     

    בסיכומו של דבר נקבע כי התובע זכאי לתשלום עבור זכויות סוציאליות עד 2015, כמו דמי נסיעה, חופשה, עבודה בשבת, חגים ושעות נוספות. לצד זאת התקבלה טענת המסעדה לקיזוז 12,665 שקל בגין דמי הבראה ששילמה לתובע ביתר התקבלה. בסך הכול זכה התובע ב-87,912 שקל בנוסף ל-15 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עוה"ד עמר ליאב ואליסף אוחיון
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד דגנית לפידור-זינגר
    • עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק בדיני עבודה
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים