"בטעות דרסתי מישהי". נהג זוכה מתאונה קטלנית
הקלטת השיחה למוקד 100 לא סייעה להרשעת נאשם בגרימת מוות ברשלנות של הולכת רגל. השופט קבע: לא הוכח שהיא לא נפלה ללא מגע עם הרכב
סגן נשיא בית המשפט לתעבורה בחיפה, השופט גיל קרזבום, זיכה לאחרונה
נהג שהואשם בגרימת מוות ברשלנות, לאחר שקבע כי אין לשלול את האפשרות שהמנוחה איבדה את שיווי משקלה ונפלה ללא מגע רכב.
טענתו העיקרית של הנאשם, שיוצג על ידי עו"ד ערן בר-אור, הייתה שהמנוחה נפלה "נפילה עצמונית", מבלי שהרכב פגע בה, כתוצאה ממצבה הרפואי או בשל האופן בו ירדה משפת המדרכה לכביש.
המקרה אירע ב-2015 ביציאה מחניית "מעון הרופא" בחיפה. באישום נטען שהנהג יצא עם רכבו מחניה והתקרב אל מדרכה במטרה להשתלב בכביש, ואז פגע בהולכת רגל שצעדה במדרכה וגררה עגלת קניות. לפי כתב האישום, היא הספיקה לחצות מטר אחד מדופן ימין של הרכב. היא נפצעה בראשה באורח קשה ומתה כעבור כמה שעות. המדינה, באמצעות עו"ד טל גרשון, טענה שמותה נגרם בשל נהיגתו הרשלנית של הנאשם, שהתבטאה בכך שלא וידא שאין הולכי רגל על המדרכה ולא היה ער למתרחש בדרך.
תעבורה
עונש קל לנהג שצבר 89 עבירות תנועה
עו"ד גילי קרמר | פסקדין
אף שנהג במהלך פסילה, למרות גיליון תעבורתי עמוס וחרף העובדה שנתפס מדבר בסלולרי במקביל להליך, ביהמ"ש גזר על הנאשם רק שלילה ושל"צ
בתוך כך נדרש בית המשפט להכריע במחלוקות נוספות, ובהן ממצאי החקירה ומסקנות בוחן תנועה, וסוגיות הקשורות בקבילות ראיות, ובהן דברי הנהג בשיחה למוקד 100, שם אמר בין היתר "אני בטעות דרסתי פה מישהי".
השופט קרזבום הגיע למסקנה שגם אם על פי מכלול הראיות יש להעדיף את גרסת המדינה, הרי שהיא לא הוכחה מעבר לספק סביר. בנוגע להקלטה נקבע כי מדובר בראיה קבילה המהווה "ראשית הודיה" – הודאה שאינה ראיה מכרעת אלא יכולה להצטבר ולהצטרף לראיות אחרות. ביחס לדברים שאמר הנאשם לשוטר שהגיע למקום, השופט קבע כי מדובר ב"הודיית נאשם" ממש.
אלא שלמרות זאת נקבע כי יש לייחס לאמירות אלה משקל נמוך ביותר, וזאת משתי סיבות עיקריות. הראשונה קשורה במחדלי חקירה משמעותיים, למשל העובדה שההקלטה לא הוצגה כראייה עד שלב מאוחר של המשפט, והנאשם לא נחקר במשטרה על תוכנה ולא ניתנה לו הזדמנות להסביר את הדברים.
בהקשר זה ציין השופט כי "קשה להבין ולקבל את אופן התנהלות המשטרה, שלא ביצעה פעולת חקירה כה בסיסית וחשובה. בהקשר זה, גם המאשימה צריכה לשאול את עצמה כיצד חמק הדבר מעיניה". ביחס לאמירות הנאשם לשוטר, השופט הצביע בין היתר על כך שלא הובהרה לו זכותי להיוועץ בעורך דין.
הסיבה השנייה הייתה שהנאשם אמר את הדברים כאשר היה שרוי במצב של מצוקה וסערת רגשות, וכל דאגתו הייתה נתונה להזעקת עזרה. על כך השופט הוסיף "מחדל קשה" נוסף, כדבריו: העובדה שגופת המנוחה לא נבדקה ולא נבדקו הגפיים התחתונות שלה, כך שנותר ספק בשאלת פגיעת הרכב בה. מחדל נוסף שאליו הפנה היה העובדה שהמשטרה לא בדקה את המדרכה לגילוי סימני סוליית המנוחה.
"מחדלי החקירה מכרסמים בסוגיות המרכזיות שבמחלוקת ופוגעים ביכולתו של בית המשפט לגבש קביעה ברורה בכל הנוגע לשאלה האם התקיים מגע בין הרכב למנוחה, קרי האם התרחשה תאונה", סיכם. התוצאה, כאמור, הייתה זיכוי מחמת הספק.
- לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המאשימה: עו"ד טל גרשון
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ערן בר-אור
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
