שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "ראיתי שלולית דם, ואת תאיר": המשטרה תבחן תיעוד של "עדה" לרצח
    תיעוד בלעדי: המשטרה ביקשה צילום נסתר של פגישה שהתקיימה בין אילנה ראדה לצעירה שכינתה עצמה "ג'ייד". הצעירה תיארה בפני האם את הרצח - אך בהמשך התברר כי למרבית דבריה אין אישוש במציאות. אחר כך הכחישה "ג'ייד" את דבריה. צפו בשיחה

     

     

    בלעדי: המשטרה ביקשה לידיה צילום נסתר שבוצע במסגרת תחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות" של פגישה שהתקיימה בין אמה של תאיר ראדה, אילנה, לבין צעירה שטענה כי הייתה כביכול עדה לרצח. צפו בתיעוד קטע מהמפגש.

     

    הצעירה שכינתה את עצמה "ג'ייד" פנתה מעט לפני עליית הסדרה "צל של אמת" בשנת 2016 למנהלי קבוצת הפייסבוק "כל האמת על רצח תאיר ראדה ז"ל". היא סיפרה להם שהייתה תלמידה בבית הספר "נופי גולן", הייתה חברתה של תאיר וכי הייתה עדה לרצח המחריד של הנערה, בשירותי בית הספר.

    ג'ייד, המתחזה שהציגה עצמה כעדה לרצח תאיר ראדה בשיחה עם אילנה ראדה ()
    הנערה במהלך פגישתה עם אילנה ראדה

    הצעירה ביקשה להיפגש עם אמה של תאיר ולספר לה פנים אל פנים מה, לכאורה, ראו עיניה. במסגרת תחקיר שבוצע במוסף "24 שעות", המפגש תועד בידיעתה וברשותה של אילנה. המפגש התקיים לפני שלוש שנים, בתחילת חודש אפריל 2016.

     

    חשוב לציין כי כיוון שבדיקת דבריה של הצעירה העלו כי לרובם אין כל אישוש במציאות, כולל הפרטים הביוגרפים שמסרה ובוודאי שתיאור המקרה, באותו זמן הסרטון נגנז והתחקיר הוקפא. בנוסף, אחד ממנהלי הקבוצה אמר כי התוודתה בפניו שדבריה לא היו דברי אמת. בפנייתנו אליה לתגובה היא הכחישה שהיא "ג'ייד".

    אילנה ראדה (צילום: אפי שריר) (צילום: אפי שריר)
    אילנה ראדה(צילום: אפי שריר)

    הצעירה ישבה מול האם השכולה, וגוללה בפניה תיאור מזעזע על רצח ביתה. "ג'ייד" הפנתה אצבע מאשימה לעבר בני הנוער – ואף נקבה בשם של אחת התלמידות, שוב, לכאורה ללא כל עיגון במציאות, בעודה מתבססת ככל הנראה, בין היתר, על פרטים רבים שפורסמו בעבר בתקשורת וברשתות החברתיות – אודות זירת הרצח.

     

    למרות זאת, כעת המשטרה בודקת את פשר העניין, וביקשה לידיה את סרטון התיעוד הנסתר שבצענו במסגרת התחקיר.

     

    צוחקת ושנייה לאחר מכן בוכה: "ראיתי יותר מדי"

    במפגש עצמו תיארה הצעירה כיצד הגיעה לחדר השירותים לאחר ביצוע הרצח, וכי ראתה, כביכול מספר צעירים עומדים מעל תאיר, מרימים אותה ומושכים אותה לכיוון תא השירותים בו נמצאה גופתה.

     

     
    כותרות עיתונים משפט רומן זדרורוב (צילום: ארכיון
    כותרת ידיעות אחרונות ב- 07.12.2006(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    לדבריה, במהלך שיעור, נודע לה כי מתבצע לינץ' בשירותים ומשהו משך אותה להגיע לשם. "הוא היה גבוה ממני, אולי בראש. היה לו שיער קצר כהה, פרצוף כזה דק כזה, הוא היה רזה", תיארה הצעירה את אחד הצעירים שלדבריה היה אחד המעורבים ברצח. "מה שנפל לי לעיניים, היה לי נורא מעורפל. יש דברים שאני בטוחה בהם. ראיתי חולצה לבנה, זה משהו שהיה בגובה העיניים שלי, וזה מה שנזרק לי לעיניים מיד. חולצה לבנה מקדימה כמו נקודות מריחה, לא בהגזמה, אבל היה דם על החולצה. לא מיד קלטתי שזה דם. לא ידעתי מה אני רואה".

     

    "היא (תאיר) לא הייתה מיד בתא כשבאתי היא לא הייתה בתא", היא אומרת ופורצת בצחוק. " לא יודעת איך לספר לך". כעת היא משתתקת. אילנה קמה מהספה כדי להביא לה מים והצעירה בוכה. "מה שראיתי באותו הרגע", היא אומרת ובוכה.

     

    אילנה: מה ראית? חוץ מהבחורים מה ראית?

    ג'ייד: "ראיתי יותר מדי. היא הייתה על הגב, עם הראש לכיוון החלון. זכור לי חלון, לא יודעת למה. היה שם חלון לא גדול. ככה עם הראש, היה ככה אחורה", היא אומרת ומדגימה. "אפילו לא מיד קלטתי שזו היא. כשנכנסתי בהתחלה הסתכלתי ככה מולי, הפניתי את הראש ראיתי בנאדם על הרצפה לא ראיתי דם. לא הבנתי מה היה. אני יודעת שראיתי אותה, כאילו אולי המוח שלי לא רצה להבין מה הוא רואה, אבל ראיתי אותה. היו שני נערים. אחד עמד כאילו בצד שלה ושניים מאחורי הראש שלה. הם שאלו ביניהם 'טוב מה...? "תכניס, אותה, "תכניס אותה". זה מה שאני זוכרת. אחד ניסה להרים אותה, הכניס את הידיים מתחת עם הרגל... חיבק אותה ואז התחיל להכניס אותה לתא".

    תאיר ראדה רומן זדורוב ()
    רומן זדורוב שהורשע ברצח ותאיר ראדה

    לדברי הצעירה, הנערים ראו שהיא עומדת שם אבל היו עסוקים. "עמדתי איפה שהשירותים הראשונים. הם היו פתוחים לרווחה, והנער הרים אותה, חיבק אותה והחזיק אותה מהגב", היא אומרת ומדגימה, "התחיל לסחוב אותה לשירותים. באיזשהו שלב הוא מעד עליה והם נפלו. הוא דרך לה על הרגל, ככה זה נראה לי, והוא הפיל אותה. הוא לא נפל.. הוא בלם את עצמו אבל היא נפלה ממש נפלה תוך, כדי קללות הוא מרים אותה שוב, לא ראיתי איך הוא ממקם אותה, ראיתי אחרי זה, אחרי זה, נכנסתי והסתכלתי בתא, רק בתא קלטתי שזאת היא, לפני זה היה לי לא קלטתי לא יודעת. לקח לי זמן להבין מה אני רואה".

     

    אילנה: איפה שהכיורים והמראות שם ראית מלא דם?

    ג'ייד: "אני זוכרת שהיה שפריצים כאילו לקחו שקית ... ".

     

    אילנה: "חוץ ממך עוד מישהו נכנס? חוץ מהבנים ואת?

    ג'ייד: כשהכניסו אותה לתא, אני זוכרת את זה לאט, אבל הכל היה עניין של דקות, ככה זה הרגיש לי. זה היה מהר. הדלת של התא... מדברים בקבוצה, לא ראיתי אחרי זה את הזירה, אני רק אגיד מה ראיתי, איפשהו בתא של מישהי באמצע, לא בצדדים כאילו איפשהו באמצע. הדלת הייתה פתוחה, זה התא זה הקיר שלו, היה פתוח כזה 45 מעלות. שניים שלושה צעדים התקדמתי עמדתי פה, בשלב הזה היה קיר, עוד לא עוד לא .. בעצם אולי ראיתי אותה, או לא, עמדתי עם הפנים אל הקיר. אני זוכרת את XXX. אני זוכרת אותה כמו היום היא יצאה מאיזה תא".

     

    מתבססת על מידע שהיה ידוע וגלוי

    כאן מתארת הצעירה את אחת התלמידות מבית הספר, ואף נוקבת בשמה. מסבירה כי הנערה לא נבהלה לראותה, וכי הייתה מרוצה "כאילו ביצעה את משימת חייה".

     

    בהמשך היא מתארת כי חוקרי המשטרה לא רצו לשמוע עדויות על ילדים ומתארת שוב את מצבה של תאיר, כאן היא מתבססת באופן מפורש על מידע שהיה חשוף וגלוי לפיו מכנסיה של תאיר נגזרו בקצה, ולכן מה שנדמה כטביעת נעל, נגזר במהלך הבדיקות הפורנזיות שבוצעו.

    כותרות עיתונים משפט רומן זדרורוב (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    "על אחת הנעליים אני זוכרת שהיה דם, ואני זוכרת שבגלל שהוא דרך עליה, הוא מעד עליה, גם ביקשתי מ-XXX לראות את הרגליים והוא אמר לי שהשמידו את החלק הזה. חייבת להיות טביעה לפחות, לראות, לדעתי, הוא מעד לה על הרגל. אי אפשר לראות כי השמידו את זה, ואז הוא שלח לי מסמך, לא הצלחתי לראות הכל. רואים את המכנסיים, את החלק הזה.

     

    וכשראיתי את החלק הזה... אני יכולה להגיד לך כל כתם על המכנס ממה הוא נוצר, לא דרכו עליה, בגלל שהיה הרבה דם, הוא נכנס היה בנעלי ספורט. בוודאות. היא הייתה בנעלי אולסטאר. שטוחות כאלה, בוודאות מוחלטת. הנער שנכנס היה עם נעלי ספורט, והוא ניגב עליה פה, הוא ניגב עליה את היד, והוא ניגב גם את הסכין, אחר כך הפך וניגב שוב, קילל ואמר "כמה דם יש לה".

     

    לקראת סוף הפגישה מתארת הצעירה בפני האם השכולה, כיצד בני הנוער ניקו את הדם. "קשה להגיד, יותר קל להגיד איפה לא היה (דם), היה שלולית, אבל בעיקר היה שפריצים. אין לי מושג, לא ראיתי מה קרה באותו רגע, לא יודעת להגיד לך איך סובבו אותה, היא בוודאות הייתה עם הראש לקיר בוודאות מוחלטת. כשהם שמו אותה בתא", היא אומרת ומדגימה, "הניח אותה, היא הייתה כבדה", התחלתי לקרוא לה להגיד לה "בואי הביתה", לא יודעת למה "בואי הביתה", היא כביכול משחזרת, שותקת רגע ובוכה. "תפסתי את המשקוף. היה קצת מרחק. הידיים שלה היו ככה, היד השמאלית שלה הייתה מלמעלה" היא אומרת ומתייפחת "אמרתי לה "בואי". היא הייתה קשה. הרגשתי את היד והבנתי שהיא כבר מתה. מה שעבר לי במוח, "בואי". אולי היא תקום".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים