6 צפייה בגלריה
תהילה נגר ז"ל. המחדלים נחשפים
תהילה נגר ז"ל. המחדלים נחשפים
תהילה נגר ז"ל. המחדלים נחשפים
תהילה נגר כותרת ביניים
קצת פחות משעה לאחר שהרג באכזריות את תהילה נגר ז"ל, שלח ראיד רושרוש הודעת וואטסאפ מהמכשיר הסלולרי שלה לנייד שלו, כביכול בשמה.
ללא ספק, מדובר בראיה לכאורה, שבמשפט יכול להיות לה משקל רב: התביעה יכולה לטעון שזהו ניסיון לכסות על המעשה הנורא שרושרוש זה עתה ביצע; ההגנה יכולה לטעון שהנה, זו בכלל הוכחה שזה לא הוא, או שהיא בכלל הייתה בחיים אחרי שעת המוות שנקבעה, או כל טיעון אחר. כך או כך, הודעת הוואטסאפ הזו - שקיומה נחשף כאן לראשונה - הייתה חייבת להיות מוצגת בבית המשפט. אבל זה לא קרה.
ממזכר שנכתב על ידי יחידת הסייבר של ימ"ר צפון במשטרה, נקבע כי ההודעה אכן התקבלה במכשירו של רושרוש ב-01:38:58 לפנות בוקר (שעת המוות המשוערת של נגר היא סביבות 00:45), אבל לא ניתן לשחזר את ההודעה, מכיוון ש"בעל הטלפון (רושרוש) מחק אותה באופן יזום". הסלולרי של נגר לא נמצא עד היום. תעלומת הוואטסאפ המסתורי מליל הרצח נותרה בעינה.
אבל אז התברר שגם הוואטסאפ הזה הוא עוד חוליה בשרשרת מעוררת תדהמה של מחדלי משטרה ופרקליטות בתיק. עם פתיחת המשפט, דוח פלט השיחות של רושרוש הגיע לצוות ההגנה שלו, כחלק מהראיות שאספה המשטרה. עניין שגרתי לגמרי. הצוות, עורכי הדין שמואל ברזני וסימה כהן, ועורכי הדין תמי אולמן ושאדי סרוג’י, סרקו בקפידה את הדוח, והפלא ופלא - ב-01:38:53 פשוט מופיעה שם בדיוק ההודעה ש"נשלחה" לנגר, אותה הודעה שמחלק הסייבר של משטרת ישראל בכבודו ובעצמו קובע במזכר רשמי שלא הצליח למצוא. מה היה שם בסוף, באותו וואטסאפ? צילום של שני לבבות, כביכול אות של אהבה מהקורבן למי שרוצץ את גולגולתה. כאמור, גם ההגנה וגם התביעה יכלו לעשות בראיה החשובה הזו שימוש לטובת הצדק הציבורי. זאת, כמובן, אם הראיה הזו הייתה מאותרת בזמן.
הוואטסאפ הנעלם הוא, כאמור, לא המחדל היחיד בתיק הזה. למעשה, כאשר קיבלנו השבוע גישה לחומר הראיות וצללנו אל עומקו של התיק, גילינו לא פחות משמונה מחדלים. חלקם נחשפים כאן לראשונה, חלקם כבר הוזכרו בתקשורת בצורה כזו או אחרת, אבל הפעם אנחנו מביאים בנוסף גם את הסיפור הפנימי, מלווה בתזכירים של המשטרה ופרוטוקולים של הדיון. כל אחד מהמחדלים הללו, מעורר שאלות במקרה הקל, וזעם במקרה הפחות קל. הצירוף של כולם יחד בחקירה אחת, כבר מעורר תהייה של ממש לגבי הדרך שבה נוהל התיק.
6 צפייה בגלריה
ראיד רושרוש. הורשע בהריגה בלבד
ראיד רושרוש. הורשע בהריגה בלבד
ראיד רושרוש. הורשע בהריגה בלבד
(צילום: אביהו שפירא)
סוף הסיפור הטרגי הזה ידוע: למרות שבתחילה הוגש נגדו כתב אישום ברצח, רושרוש הודה בשבוע שעבר בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, והורשע בסעיף הריגה בלבד. ההבדל איננו רק סמנטי - אם כי גם הסמנטיקה חשובה מבחינה ציבורית - אלא גם מעשי: רושרוש ירצה ככל הנראה עונש מאסר של 20 שנה בגין ההריגה, במקום עונש של מאסר עולם בגין רצח. מלבד זאת, רושרוש יוכל לבקש - כמו כל אסיר - ניכוי שליש ממאסרו, כך שיש סיכוי שבעוד 13-14 שנים, הוא בבית, חופשי. בגין רצח, לעומת זאת, הליך קבלת ניכוי שליש תלוי בהחלטת הנשיא לקצוב את העונש, וגם אז, במרבית המקרים רוצח ירצה 30 שנה בכלא.
משפחתה הכואבת של נגר, שהגיבה בזעם להרשעה בהריגה, לא נותרה לבדה, ולוותה במחאה ציבורית נוקבת. בשבוע שעבר נערכו הפגנות מחוץ לבית המשפט נגד ההרשעה, אינספור פוסטים נכתבו, מאמרי דעה זעקו "איפה הצדק" ובאתר מימון המונים כבר נאספו עשרות אלפי שקלים לצורך מימון מהלך משפטי נגד ההחלטה.
השבוע, כשהתיק נפתח בפנינו במלוא עוצמת כשליו, הזעקה הזו נשמעת מוצדקת מתמיד. בפרקליטות, למרות זאת, טוענים בתגובה, כי "בקיעים התגלו בראיות", ולכן "ההודאה סיפקה למשפחה ולציבור ודאות לעניין זהותו של האדם אשר קיפח את חייה של המנוחה ז"ל, גם אם במחיר של הרשעה בעבירת הריגה ולא רצח". במשטרה אומרים בתגובה כי "עוד במהלך הדיונים המשפטיים בוצע הליך נקודתי של למידה והפקת לקחים במקומות המתאימים".
תזכורת: ב-20 בדצמבר 2016 התגלתה גופתה של תהילה נגר - תושבת קיבוץ גינוסר, בת 31 במותה - מוטלת לצד כביש 90, לא רחוק מהמושבה מגדל. החוקרים לא נאלצו לפתור תעלומה סבוכה מדי: נגר התלוננה רק כמה שבועות קודם לכן על אלימות מצד ראיד רושרוש, 28, תושב הכפר מרר, עימו הייתה במערכת יחסים סבוכה במשך כשנתיים. "על אף אלימותו של הנאשם כלפיה", נכתב בכתב האישום, "המנוחה המשיכה בקשר עימו, לאחר שהיה מתנצל ומבטיח שהדבר לא יישנה".
מתמלילי ההודעות הסלולריות שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" עולה כי ביום ה-19 בדצמבר, נגר התכתבה בוואטסאפ עם רושרוש, החל מהשעה 18:57 בערב, וביקשה שיסיע אותה לטבריה, כדי לקנות כרטיס סים חדש לטלפון שלה. "בוא נלך להחליף מספר", כתבה לו; "אין לי אוטו", השיב. נגר ענתה: "אני הולכת לישון", אבל רושרוש הגיע בכל זאת. לפי כתב האישום, בשעה 20:00 הוא הגיע לקיבוץ גינוסר ברכב מסוג ג'יפ קרייזלר צ'ירוקי - פרט שיהפוך למהותי בהמשך - יחד עם אחיו. השלושה נסעו לטבריה, וסמוך לשעה 20:30 האח נפרד מהם.
בדרכם חזרה, סמוך לשעה 00:45, הם הגיעו בג'יפ לחניון אספלט הסמוך לכביש 90, מול הכניסה המזרחית ליישוב מגדל, ושם, מסיבה כלשהי, הם יצאו מהרכב ורושרוש החל לתקוף את נגר. "הוא דחף אותה לשיחים - שם חנק אותה בגרונה, והוא הוסיף לחבוט בה בחוזקה בפניה, וגרם לה לדימום רב, עד שאיבדה את הכרתה", נקבע בכתב האישום. "רושרוש גרר את תהילה לצידו הצפוני של החניון, ושם הטיח בראשה אבן שפה במשקל 30 ק"ג, רוצץ את גולגולתה, וגרם למותה. לאחר מכן עזב את החניון, ושב לביתו בג'יפ".
לאור כל אלו, זעם המשפחה והמחאה הציבורית הנרחבת שהתעוררה בעקבות ההקלה באישום ובעונש מובנים: כיצד התיאור המבעית הזה איננו מתורגם לאשמת רצח? השבוע, ביקשנו לפתוח את תיק תהילה נגר ולשרטט שלב אחרי שלב, מחדל אחרי מחדל - איך תיק רצח מזעזע, שנראה סגור וחתום, מסתיים בתוצאה שבאופן מאוד לא שגרתי מצליחה להוציא ישראלים לרחוב ולזעוק נגד חוסר הצדק?
את מחדל הוואטסאפ הנעלם עם הלבבות, כבר הכרנו. אבל זה היה רק הכשל הראשון, ולא בטוח שהמרגיז או החמור מכולם.
בתחילת החקירה העניינים התגלגלו במהירות וביעילות, יחסית. גופתה של תהילה ז"ל נמצאה ב-07:00 בבוקר, כשהיא מוטלת בשדה. החקירה הוטלה על מחלק הרצח בימ"ר צפון, בראשות רפ"ק עופר אוסטה. כשהתברר כי תהילה ורושרוש בילו ערב קודם בג'יפ של אחיו, יצאו החוקרים מיד לאתר את החשוד רושרוש ואת הרכב בכפר מרר. הג'יפ לא היה ליד הבית, ורושרוש, כך הסתבר, יצא לעבודה.
בעוד שצוות אחד נשלח לעצור אותו שם, צוות נוסף איתר את הג'יפ בפאתי הכפר. בבית המשפט יתברר לימים כי החוקרים לא הבחינו שעל השמשה הקדמית מותקנת מצלמת דרך, אשר מתעדת אוטומטית את הנעשה מחוץ לג'יפ. המצלמה אוגרת כמה שעות של צילומים בזיכרון, וכאשר הזיכרון מתמלא, הצילומים הישנים "נדרסים" על ידי החדשים, וחוזר חלילה.
6 צפייה בגלריה
הג'יפ שבו הוסעה תהילה נגר אל מותה
הג'יפ שבו הוסעה תהילה נגר אל מותה
הג'יפ שבו הוסעה תהילה נגר אל מותה
לכאורה, אמורה הייתה להיות כאן סוג של "ראיית זהב", שהייתה יכולה לשפוך אור על מה שבאמת קרה בלילה שבין ה-19 ל-20 בדצמבר: צילום מבעד לג'יפ אל תוך זירת הפשע. אז מה קרה? חוקר הסייבר של ימ"ר צפון כתב במזכר: "מבדיקה לוגית, לא מצאתי סרטונים רלוונטיים לשעות הערב של ה-19.12.16, או לשעות המאוחרות של הלילה שבין ה-19.12 ל-20.12. נראו סרטונים משעות הצהריים בתאריך ה-20.12 (כלומר, למחרת הרצח, כשהשוטרים כבר הגיעו - ש"מ)". מדוע אין צילומים מהלילה הגורלי? במזכר נכתב: "לאור העובדה, כי מצלמת הדרך עובדת עם פתיחת הרכב - וזאת פעלה לזמן ממושך בשעות הצהריים שבו נתפס הרכב, ועל כן נדרסו סרטוני המצלמה המבוקשים".
בבית המשפט, התברר שמדובר במצלמה שמופעלת אוטומטית מיד עם הפעלת החשמל ("הסוויץ'") באמצעות מפתח הרכב. השופטת אסתר הלמן-נוסבוים שאלה את חוקר המשטרה, רס"מ גיל אלון, לגבי סרטוני הצילום. "בהתחלה, צוות שהגיע למקום, לא תפס (את המצלמה)...", העיד החוקר. "אנחנו תפסנו את המצלמה. בוצעה למצלמה פריקה, לא עלה תוכן רלוונטי, כי הוא נמחק...".
השופטת מבקשת להבין איך קרה שהתוכן נמחק. "לצערי, הגרריסט שגרר את האוטו כדי להזיז אותו, הכניס מפתח, ואז המצלמה החלה לפעול, ועל הגרר היא גרסה את כל החומר מהלילה", ענה החוקר.
השופטת: "מאיפה אתה יודע שהגרריסט עשה את זה?"
החוקר: "כי (זה) מי שמעלה את האוטו...".
השופטת: "מאיפה אתה יודע, אולי הבילוש עזר לו להעלות את האוטו?"
החוקר: "אולי".
אז אם אין סרטון, לפחות הרכב בידי החוקרים. לא צריך להיות בלש או חוקר זיהוי פלילי בשביל להבין שהג'יפ שבו נסעו נגר ורושרוש בליל הרצח, מהווה ראיה מרכזית בתיק. האם התקיפה החלה ברכב עצמו? האם נגר ניסתה להימלט ממנו? האם היה שם עוד מישהו? הרבה שאלות, ג'יפ אחד. ההיגיון אומר שבמצב כזה יש לתפוס את הרכב, לשמור עליו מכל משמר שלא "יזוהם" (בעגה המשטרתית: שלא ייפגמו הראיות) ולהביאו מיד לחוקרי הזיהוי הפלילי, כדי שיאתרו DNA, טביעות אצבע, דם, שיער או כל ראיה אחרת.
ובכן, זה מה שקרה בפועל, לפי מה שמתואר בדוח של הבלש נאור סיסו: "הגעתי בתאריך 20.12.16 בשעה 14.00 בצהריים ביחד עם צוות הבלשים לבית חשוד ברצח אשר גר במרר. התבקשתי ע"י קצין החקירות להתלוות לבחורה בשם ב' (קרובת משפחה של הנאשם, בדוח מצוין שמה המלא), שתוביל אותי לכתובת מסוימת, על מנת לקחת רכב הדרוש לטובת החקירה, ושיש בו ככל הנראה ראיות הקשורות לרצח.
"הגענו לכתובת שהובילה אותנו, (ב') עלתה על הרכב ג'יפ קרייזלר צ'ירוקי בצבע אפור, כאשר גבר בשם ג' (גם שמו המלא מופיע בדוח), נהג ממקום לא ידוע, עד לכתובת הזאת. ב' עלתה לרכב ביחד עם מ' (גם שמו המלא מופיע בדוח). (מ') יושב במושב שליד הנהג ואני נוסע מאחוריהם עד לבית החשוד ברצח".
6 צפייה בגלריה
זירת הרצח. שלושה אזרחים נסעו בג'יפ שמהווה ראיה מרכזית בחקירה
זירת הרצח. שלושה אזרחים נסעו בג'יפ שמהווה ראיה מרכזית בחקירה
זירת הרצח. שלושה אזרחים נסעו בג'יפ שמהווה ראיה מרכזית בחקירה
(צילום מתוך צילומי המשטרה)
צריך לקרוא את זה שוב: בג'יפ שמהווה ראיה מרכזית בחקירת פשע חמור, נוסעים לבקשת המשטרה שלושה אזרחים, כולל קרובת משפחה של החשוד. העובדה שהראיה זוהמה, כנראה לא מעניינת איש. גם לא האפשרות שתיאורטית, מישהו מהאזרחים עלול לכאורה להעלים מהרכב ראיות, או לשתול אחרות.
ומה קורה כשסוף-סוף הג'יפ מגיע לבית החשוד? ב-16.05, כך נכתב בדוח, מגיע הגרר לכפר מרר, אבל מסיבה כלשהי אחד הבלשים, "הסיע את הרכב בכיוונו של נהג הגרר, והעלו את הרכב לגרר". רק אז, אחרי שהראיה זוהמה שוב, נלקח הרכב לבדיקת זיהוי פלילי בתחנת עפולה. הג'יפ הזה עוד עתיד לככב במצעד המחדלים שלנו.
בחזרה ללילה האחרון של נגר. על פי כתב האישום, רושרוש "הטיח בראשה (של נגר) אבן שפה במשקל של כ-30 ק"ג, רוצץ את גולגולתה וגרם למותה". אין ספק כי האבן הכבדה מהווה ראיה מרכזית, ובוודאי שאחרי שצולמה ותועדה בזירת הרצח, היא נאספה עם כל הראיות למקום שמור.
אז זהו, שלא. בעדותו בבית המשפט, הודה רס"מ גיל אלון כי חלפו שמונה ימים (!) מיום שבוצעה הבדיקה הפורנזית הראשונה לאבן (שבה נאסף, למשל, דם מראשה של נגר), ועד ששוב היא נבדקה על ידו. כמו כן החוקר אישר, כי רק אחרי שמונה ימים, ניסה בכלל להרים אותה. במשך הימים האלה, מסתבר, האבן נותרה בזירה החשופה, והפכה לסוג של גלעד לזכר תהילה. אין לדעת כמה אנשים נגעו או הזיזו אותה מאז.

כך תואר המחדל בדיון המשפטי:

עו"ד ברזני: "האבן הושארה בזירה עד ליום ה-28.12. שזאת הפעם הבאה שאתה עושה איתה פעולה, נכון?"
חוקר: "אני ביצעתי פעולה מוקלטת של הרמתה של האבן".
עו"ד ברזני: "או.קיי. שמונה ימים אחרי שהאבן בזירה, אתה בא לנסות להרים אותה?"
חוקר: "כן".
עו"ד ברזני: "ומה רצית להראות בהרמה?"
חוקר: "רציתי לבדוק את המשקל שלה ואיפה ניתן להרים אותה".
עו"ד ברזני: "מה המשקל של האבן?"
חוקר: "אני יכול להעריך אותה כ-30 ק"ג. היא כבדה, אבל היא ניתנת להרמה...".
עו"ד ברזני: "...זאת אומרת, מישהו אצלכם מתעשת שמונה ימים אחרי שיש לו אירוע... ואתה הולך ומרים את האבן, כדי להראות שאדם סביר יכול להרים אותה?"
חוקר: "כן".
עו"ד ברזני: "או.קיי. ולמרות הרלוונטיות שאתה מוצא, אתה משאיר אותה בזירה?"
חוקר: "כן. לא ראיתי באותו זמן טעם לתפוס אותה, אחרי שמונה ימים".
בערב מותה, כאשר נגר נסעה לטבריה עם רושרוש לקנות סים חדש לסלולרי שלה, הם נקלטו במצלמות האבטחה בעיר. נגר תועדה אוחזת בשקית ניילון שחורה, שבתחילה, לא נמצאה על ידי המשטרה בזירה. עברו שבועיים, והשוטרים שבו לזירה כדי לנסות ולמצוא את הסלולרי של נגר (שכאמור, עד היום לא התגלה). להפתעתם, הם מוצאים את השקית השחורה - ובתוכה חפצים אישיים של נגר. האם גם הסלולרי שלה היה שם, במשך השבועיים הללו? כרגע לא ניתן לדעת.
אז איך קורה ששקית מלאה בראיות מתגלית בזירת פשע רק שבועיים אחרי הגופה? רשות הדיבור לדוח "תפיסה ושרשרת מוצגים", שכתב אחד מחוקרי המשטרה בתיק: "... נסענו לזירת הרצח, כדי לערוך סריקה נוספת במקום... במרחק מה מהמקום בו שכבה המנוחה, ישנו עץ קוצני, שעל אחד מענפיו הייתה תלויה שקית שחורה, ועליה כיתוב מודפס בצבע לבן. למרות הרוח שהייתה במקום, השקית לא זזה ממקומה... הצלחתי בעזרת ענף להוריד את השקית מהעץ, וכבר אז הבנתי, שהיא לא ריקה מתוכן. כמובן שלא נגעתי בשום צורה בשקית, והיא נשארה תלויה על המקל שבאמצעותו הורדתי אותה. הגעתי עם המקל והשקית לכיוון הרכב, עופר (אוסטה, ראש צוות החקירה - ש"מ) חבש כפפות ושמר על ט.א (טביעת אצבע – ש"מ) ונמנע ממגע ישיר עם תוכן השקית. כאשר פתחנו אותה, ראינו כי בתוכה הפריטים הבאים: "מטען ועליו סימני חומר החשוד כדם, כבל טעינה של המטען, תעודת זהות ע"ש המנוחה, מסגרת של כרטיס סים ללא הכרטיס, קבלה/חשבונית על סך 60 שקלים, מברשת שיער, סרט בד שחור לשיער, עגיל, וכרטיס אשראי על שמה".
בדיון המשפטי, נשאל ראש צוות החקירה איך ייתכן שהשקית לא נמצאה בבוקר שבו התגלתה גופתה של נגר.
עו"ד ברזני תהה האם הזירה הייתה סגורה. "בהחלט", השיב ראש הצוות.
עו"ד ברזני: "סרקתם את הזירה?"
ראש הצוות: "בהחלט".
עו"ד ברזני: "מי סרק?"
ראש הצוות: "כל מי שנמצא. כולל אנשי זיהוי. כולם סורקים את הזירה, צריך גם להדגיש מה היה מזג האוויר באותו יום".
עו"ד ברזני: "...למה אתה אומר שצריך להדגיש את המזג אוויר?"
ראש הצוות: "...יכול להיות שזה נזרק במקום מסוים והרוח העיפה את השקית ונתלתה על צמרת של עץ, ופה לא ראיתי את זה, ואחרי שבועיים ראיתי".
הדיון מתקדם, ועו"ד ברזני תוהה: "האם התייעצת עם איזה איש מטאורולוגיה, איזה רוח צריך, כדי להעיף איזה משקל?"
ראש הצוות: "לא".
עו"ד ברזני: "לא?"
ראש הצוות: "ואני גם אסביר. אתה מתאר כאילו השקית הייתה בתוך הזירה ולא מצאנו אותה. אנחנו מדברים על שקית שעפה קיבינימט באזור של קרוב, לא מגזים 50-70 מטר. עץ רחוק מהזירה".
עו"ד ברזני: "איפה כתוב שהמרחק 70 מטר מהזירה?"
ראש הצוות: "אני לא יודע להגיד לך במטרים. אני רק אומר. זאת אומרת, מה שאתה מתאר, זה כאילו שהלכנו בתוך זירה, הייתה שקית, התעלמנו והמשכנו. לא ידידי, תתאר את זה כמו שזה. שקית, גשם, רוח, מזג אוויר, הכל משתנה בשטח".
עו"ד ברזני: "הבנתי".
ראש הצוות: "הכל משתנה".
עו"ד ברזני: "בשביל זה, את הדבר הזה עושה ימ"ר עם מחלק רצח... ביום האירוע, ולא שבועיים אחרי".
ראש הצוות: "עשינו מעל ומעבר. אתה צריך להבין שאני, רק סתם שתדע, להגיע לשקית הזאת הגעתי הביתה עם בוץ עד המותניים, כי הייתה לי נחישות להגיע לשקית הזאת".
עו"ד ברזני: "אולי קיבלתם מידע מודיעיני על איפה היא נמצאת?"
ראש הצוות: "ממש-ממש לא".
6 צפייה בגלריה
מפגינים נגד ההרשעה בהריגה בלבד
מפגינים נגד ההרשעה בהריגה בלבד
מפגינים נגד ההרשעה בהריגה בלבד
(צילום: אפי שריר)
אנחנו שבים לג'יפ שבו נסעו נגר ורושרוש בליל מותה. אחרי שאנשי הזיהוי הפלילי בדקו וסרקו אותו ביסודיות בתחנה בעפולה, הובל הג'יפ למגרש סגור של המשטרה בבית-שאן. שבוע חלף, ואז מצלצל הטלפון של אחד משוטרי צוות החקירה. מסתבר שאיש המשטרה שמנהל את המגרש החליט להיכנס לרכב, והפלא ופלא: הוא גילה שם כמה מכשירי טלפון סלולריים. איך הם לא התגלו בסריקת מז"פ?
במזכר בתיק החקירה נכתב כי עובד המגרש נגע במכשירים (כלומר, זיהם אותם), "לאחר מכן החזיר אותם לתא שבין המושבים, כמו שמצא אותם מלכתחילה".
החוקר שהוזעק למגרש, גילה שברכב - שהיה אמור להיות אחרי בדיקת זיהוי פלילי מקיפה - יש עוד הפתעה: "בזמן שחיטטתי בתא שנמצא בתחתית הקונסולה המרכזית מתחת למערכת השמע", כתב החוקר במזכר, "הבחנתי בסים אורנג' ועליו כתם חח"ד (ראשי התיבות של 'חומר החשוד כדם' - ש"מ) ומה שנראה כטביעת אצבע בצבע אדום, אותו תפסתי באמצעות כפפה והכנסתי לשקית". החוקר חותם את המסמך: "לציין כי ייתכן ונגעתי ללא כפפות במוצג, במהלך החיטוט בין הדברים".
וכך תיאר החוקר את מהלך האירועים בבית המשפט: "התקשר אליי מנהל המגרש, מדובר על מגרש סגור, האוטו לא זרוק בחוץ לכל דכפין. מדובר על מגרש נעול משטרתי, שיש עליו אחראי. אותו אחראי התקשר אלינו... אני לא זוכר מתי, יש מזכר. ואמר לי שיש עוד דברים באוטו, יש עוד טלפונים ואז אני הגעתי וחיפשתי באוטו את אותם טלפונים".
השופטת הלמן-נוסבים: "הצוות של המז"פ לא תפס טלפונים שהיו בתוך האוטו?"
חוקר: "...אני שוב פעם, אני מסייג, אני לא יודע מי ביצע את החיפוש בתוך האוטו, אז אני לא יכול לומר אם המז"פ או לא המז"פ בדק".
אבל המקרה המוזר הזה, שבו איכשהו חקירת מז"פ מפספסת כמה טלפונים סלולריים וכרטיס סים ברכב שמהווה ראיה, לא הסתיים. לפי ההיגיון הישר, כשהטלפונים וכרטיס הסים בידיהם, עכשיו צריך כמובן לשאוב את המידע הדיגיטלי מתוכם. אולי יש שם שיחות, הודעות או צילומים שחשובים לתיק?
לדברי צוות ההגנה, כשביקשו לדעת מה הופק מהטלפונים ומהסים, התשובה הייתה שהנתונים נפרקו, לפחות מחלק מהמכשירים, אבל מסיבה כלשהי המידע שהועבר למחשב - נמחק. כך, פשוט. המידע נמחק.
עו"ד סימה כהן מצוות ההגנה, מדוע לא נבדקו כל המכשירים או לא נעשתה בדיקה נוספת?
"כיוון שהמשפט מתנהל אחרי השלב שבו נבדקו הראיות ויש תוצרים סופיים. מאחר ותוכן המחשב נמחק, העובדה שיש את ה'ברזל' של הטלפון, אומרת שצריך לעשות השלמת חקירה חדשה, ואת זה כבר לא יעשו. זה המחדל".
ומה לגבי הכתם החשוד כדם על כרטיס הסים? לא ידוע. גם הוא לא נשלח לבדיקה.
צוות החקירה המיוחד שהוקם, אסף ממצלמות שונות - מצלמות דרך, כספומטים, מצלמות אבטחה וכו' - צילומים של הג'יפ מליל האירוע. כמו פאזל מורכב, באמצעות הצילומים הללו, הצליחו החוקרים לבנות את מסלול הנסיעה של הג'יפ מנקודה לנקודה. עכשיו כל מה שנותר הוא להביא עד מומחה, שינתח את הצילומים, ויאמר בבית המשפט חד-משמעית: בכל הצילומים - זה אכן אותו ג'יפ צ'ירוקי, אין מצב שהמשטרה טעתה או התבלבלה.
כאשר העד המומחה לרכב עלה מטעם התביעה לדוכן העדים, הוא הסביר לעו"ד אולמן מצוות ההגנה איך ידע לזהות באיזה דגם רכב מדובר: "מצאתי ממקורות נלווים אחרים, מתמונות של כלי רכב".
עו"ד אולמן ביקשה להבין מאיפה התמונות הללו. "אני אספק לך קישור לאתר שממנו לקחתי", ענה העד המומחה.
עו"ד אולמן: "מה זה האתר הזה?"
העד: "אתר יד 2".
עו"ד אולמן: "אתה רציני?"
העד: "חבר'ה, זה לא מצחיק. כיום מקורות גלויים וחוכמת ההמונים הוא הנושא החם ביותר במחקר ומי שצוחק על זה, כנראה איננו מבין".
עו"ד אולמן ביקשה לדעת מאיפה הגיעו התמונות שאליהן השווה העד את הג'יפ במשפט. "את מוזמנת להקיש: יד שנייה, ולחפש את כל הרכבים מהשנים 2010 ועד 2014...", ענה העד.
עו"ד אולמן: "תגיד לי, זה כל מה שהשתמשת? יד שנייה?"
העד: "אכן כן".
עו"ד אולמן: "הבנתי".
העד: "וקטלוג ישן".
הפרקליטה העירה שכל אחד יכול להעלות תמונות לאתר יד 2, ותהתה למה העד לא פנה לחברת הרכב וביקש צילומים רשמיים להשוואה. "אני מבין אותך גברתי", ענה העד, "אך זה נראה לי מחוץ לתחומי העבודה שלי, לברר את הדברים האלה".
6 צפייה בגלריה
תמי אולמן. חברה בצוות ההגנה של רושרוש
תמי אולמן. חברה בצוות ההגנה של רושרוש
תמי אולמן. חברה בצוות ההגנה של רושרוש
(צילום: שמיר אלבז)
אחרי שהתברר שההשוואה של העד המומחה הייתה לצילומים מאתר "יד 2", המשיכה אולמן לשאול האם העד בכלל יודע מה הצבע של הרכב. "אני יכול להסתכל בתמונות. שנהב, או לבן, או משהו בהיר", השיב העד. הג'יפ, אגב, הוא בצבע אפור כהה.
עו"ד אולמן: "למה לא כתבת בחוות הדעת שלך (את הצבע – ש"מ)"?
העד: "כאשר לא ראיתי את הרכב בעיניי, מתוך תמונה. צבע הרכב אינו משהו שניתן לשקף אותו בתמונה בצורה נאמנה, מבלי שיש ליד זה, פלטת כיול של צבעים".
עו"ד אולמן: "האם זה חשוב לדעת מה צבע הרכב, לפני שאתה בא ואומר: 'זה הרכב שבו מדובר'?"
העד: "לא. מכיוון שבתמונות - גם בתמונות הלילה - שהם בשחור לבן, וגם תמונות של מצלמה עם תאורה חד-גונית, צבע הרכב אינו צבע הרכב האמיתי כפי שהוא נראה בעיניים באור יום, ולכן המידע הזה אינו רלוונטי".
בשנים האחרונות, מהפכת הסלולר מחוללת מהפכה גם בחקירות פליליות. בתיקים רבים מוזמן מה שמכונה בעגה המקצועית "מחקר תקשורת": המשטרה מקבלת (באישור בית משפט, כמובן) את הנתונים הסלולריים עבור מנוי מסוים, ובאמצעותם יכולה לשרטט לא רק עם מי שוחח או הסתמס ומתי, אלא היכן היה בכל זמן נתון. לצורך ייצור "מחקר תקשורת", חייבת המשטרה לקבל נתונים ו"להלביש" אותם על נקודות גיאוגרפיות. "מחקר תקשורת" על הסלולרי של רושרוש, למשל, היה יכול לקבוע היכן היה בכל דקה באותו ערב של ה-19.12. כלומר, אם מישהו היה טורח לבצע מחקר כזה, כמובן.

מתוך פרוטוקול המשפט:

עו"ד ברזני: "האם יש לך אינדיקציה איפה הטלפון של המנוחה נמצא ב־21.01 לבין בכלל אחר כך?"
חוקר: "לא זכור לי שיש איכונים של המנוחה, כי היא לא משוחחת".
עו"ד ברזני: "או.קיי, אתה יודע איפה הנאשם היה ב-3 שעות ו-40 הדקות האלה?"
חוקר: "יש איכונים של הנאשם, אני לא זוכר בדיוק באיזה אזור".
עו"ד ברזני: "אין שום איכונים של אף אחד. אין חוות דעת, ואין כלום".
בהמשך, השופטת הלמן נוסבוים תוהה מה לגבי איכון לסים החדש שכזכור, נגר רכשה בשעות שלפני מותה. "אמור להיות לו פלט תקשורת", עונה החוקר.
השופטת: "מה זה אומר? (פלט) של שיחות, איכונים או משהו מהסוג הזה?"
חוקר: "לדעתי לא היו שיחות בטלפון, היא לא ענתה בכלל לטלפון".
השופטת: "ואיכון?"
חוקר: "אם לא הייתה שיחה, אז לא היה איכון".
בשורה התחתונה, גם אם מהסים החדש של נגר לא ניתן להפיק איכון (כי היא לא הוציאה ממנו שיחות), נותרה התהייה מדוע לפחות לנאשם לא בוצע "מחקר תקשורת" מקיף.
מפרקליטות מחוז צפון נמסר בתגובה: "ממצאי חקירת הרצח הנורא של תהילה נגר ז"ל, על אף שלא היו מושלמים מלכתחילה (כפי שקורה רבות בתיקי חקירה) ולא סיפרו את הסיפור כולו, הובילו את המשטרה לזהות את הרוצח, ראיד רושרוש. על בסיס ראיות אלה הגישה הפרקליטות כתב אישום המייחס עבירת רצח לרושרוש.
"הפרקליטות מחויבת לבחון, בכל שלב משלבי ניהול ההליך, אם מתקיים סיכוי סביר להרשעה בעבירה המיוחסת, ולשקול את הסיכונים והסיכויים של התיק.
"במהלך ניהול התיק ושמיעת העדים בבית המשפט נבקעו בקיעים בראיות שנאספו, כפי שפורסם. על פי הערכת מצב הדברים, סברה הפרקליטות כי נכון יהיה להתקשר בהסדר הטיעון האמור, במסגרתו יורשע רושרוש בהריגה, והתביעה תעתור לעונש של 20 שנות מאסר.
"ההודאה סיפקה למשפחה ולציבור ודאות לעניין זהותו של האדם אשר קיפח את חייה של המנוחה ז"ל, גם אם במחיר של הרשעה בעבירת הריגה ולא רצח".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשם בהריגתה של תהילה נגר ז”ל, לאחר שהודה במעשה, זאת בראש ובראשונה בזכות חקירת המשטרה, הראיות שנאספו והפעולות שבוצעו. כל אלו הובילו לפענוח המקרה, מעצר החשוד תוך זמן קצר ובהמשך לכתב אישום חמור, שהוגש על ידי הפרקליטות. כעת, לאחר שהורשע בהריגה, בכוונת הפרקליטות לבקש להשית עליו את עונש המקסימום בגין עבירה זו. המשמעות היא שנים רבות מאחורי סורג ובריח.
"במהלך החקירה בוצעו מגוון פעולות במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם הנאשם. בסיומה של החקירה הרגישה והמורכבת, שנוהלה במשטרה ולוותה לכל אורכה על ידי הפרקליטות, הוגש כתב אישום חמור נגד החשוד במעשה. יחד עם זאת, למרות פענוח המקרה על ידי חוקרי המשטרה ועל אף העובדה שבית המשפט הרשיע את הנאשם ‑ הרי שעוד במהלך הדיונים המשפטיים בוצע הליך נקודתי של למידה והפקת לקחים במקומות המתאימים.
"משטרת ישראל תמשיך לפענח מקרי פשיעה חמורה ולחקור כל מקרה רצח בכל האמצעים והכלים הקיימים, במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם העבריינים".