שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    שלווה בינלאומית
    להקת שלווה, שהפכה לשם הכי חם במוזיקה הישראלית בחודשים האחרונים, מגיעה לארה"ב. רגע לפני סיבוב הופעות הם נוחתים בניו יורק לככב לצד הראל סקעת בגאלה יוקרתית שמוקדשת להם ולחבריהם

    אלו מבינינו ששמעו כמה חדשות וקראו כמה ידיעות מישראל בחודשים האחרונים, לבטח לא פספסו את הסיפור המופלא של להקת שלווה, להקה שכל החברים בה הם מוזיקאים עם מוגבלויות שונות.

     

    עם תחילת דרכם בתכנית "הכוכב הבא- לארוויזיון" נראה היה שתשומת הלב שתוענק להם תהיה בעיקר בעקבות השונות שלהם, והיה חשש שיוצגו כ"גימיק", אבל מהר מאוד נחשפו בישראל ללהקה איכותית ומרגשת שעלתה שלב אחרי שלב אל הפסגה. רגע לפני הגמר הם החליטו לפרוש אחרי שבחרו לא להופיע בשבת.

     

    יו"ר ארגון שלווה אבי סמואלס, מספר לנו שההחלטה התקבלה פה אחד: "זה היה מסע חלומי. לראות את האהבה והחלום שמתגשם. בשלבים המאוחרים התחלנו

    לראות את זה כמשהו שבאמת קורה ואפשרי, חלמנו שיהיו על הבמה הגדולה עם אימפקט גדול יותר, אבל כשהבנו שיש בעיה עם חלק מהחברים בלהקה ששומרים שבת, ניסינו לראות פתרונות וראינו שזה מפרק את הלהקה. דווקא ההחלטה לוותר היא שאיחדה ובנתה אותם. זה נתן להם עוד רובד של גדלות ועמצאות לקבל החלטות קשות. למרות האכזבה, הם הבינו שהביחד שלהם הוא הכוח שלהם. אנחנו לא עשינו את ההחלטה, זו החלטה לגמרי שלהם."

     

    הלהקה הובילה את ארגון שלווה למרכז הבמה. מאחורי השם, הארגון, המרכז הענק שלהם בירושלים, מסתתר סיפור משפחתי מרגש. סיפור שמתחיל עם יוסי, אחיו הגדול של סמואלס. "אח שלי, היום בן 42, נולד בארץ ונפגע מחיסון משולש פגום כשהוא היה בן 11 חודשים בלבד. הייתה אז מהומה גדולה בישראל ורוב התינוקות שקיבלו את החיסון הפגום לא שרדו. יוסי הפך עיוור, חירש, ונכה. ההורים, זוג צעיר בתחילת דרכו, עברו שנים מאוד מאוד קשות. כדי לנסות ולאתר טיפולים הם נסעו לחמש שנים לטיפולים בארה"ב. אמא שלי כאבה את הכאב של יוסי. בתוך הקשיים הבלתי אפשריים האלו נדרה שלו יהיו ליוסי חיים כלשהם, היא תקדיש את חייה לאמהות שמתמודדות עם קשיים כאלו, עם הבעטה של לא לדעת מה יש לילד שלך, לראות ילד שסובל כל הזמן. אמא ראתה את יוסי הופך לעיוור, חירש, לא יכול ללכת. הם היו מוכנים לרוץ בכל העולם אחרי כל שביב של תקווה והבדידות בתוך המערכה הזו הייתה גדולה."

     

    החיים הוא מספר, היו סביב יוסי. "אחרי שנים בניו יורק הם חזרו לישראל והכניסו את יוסי לבית ספר לחירשים בירושלים. עד אז, שום תקשורת לא הייתה מיוסי. רבים רמזו לה שעדיף לשלוח אותו, עדיף לוותר אבל לאמא לא היה ספק שיוסי שם, מבין ומרגיש הכל. יום אחד, נכנסה בסערה מורה מבית הספר אלינו הביתה. היא התרגשה והסבירה שפרצה איתו את הדרך. זה היה כמו עם הלן קלר ממש. היא הצליחה ללמד אותו לתקשר בשפת הסימנים. עד אז, עד גיל 8 הוא לא תיקשר בכלל."

     

    - ()
    להקת שלווה בתחרות "הכוכה הבא".

     

    בשנתיים שעברו הצליחה מלכי סמואלס ללמד את בנה יוסי את 22 האותיות וכך עוד מילה ועוד משפט. "היא גם לימדה אותנו איך לתקשר איתו. היינו 7 אחים ויוסי היה מרכז החיים שלנו. הוא תמיד היה אחד מאיתנו שתיקשר אחרת."

     

    בתור אחים זה וודאי לא היה פשוט

    "תמיד נלחמנו שהחברה תקבל אותו כמו שהוא, מי שהוא, שלא ישפטו לפי המראה זה החדיר בכולנו את ההבנה העמוקה שאנשים עם מוגבלויות הם אנשים ויש גם יכולות ואפשרויות לכל אחד. יש לו את הכישורים שלו ובזה צריך להתמקד. זה משהו שהיה גם במהות של הקמת שלווה."

     

    אחרי שהתחילה פריצת הדרך במצבו של יוסי, מלכי הרגישה שעליה כעת להעניק למשפחות אחרות. היא ידעה מה חסר, איזו משענת נחוצה לילדים ולאיזו סביבה זקוק ילד כזה כדי להפוך לאדם משולב.

     

    - ()
    אבי סמואלס ואחיו יוסי.

     

    איך הפך החזון למציאות?

    לקח כמה שנים עד שב-1990 בעזרת משפחה בוונקובר, משפחת דיאמנד, אבי, קלמן , שעומד בראש הארגון, החזון וההובלה, גייס את ההשקעה הראשונה. הם התחילו בתכנית אחר הצהריים. לתת למשפחות מסגרת בשעות הצהריים כדי שהמשפחה לא תשלם מחיר כבד בבית. אלו שעות מאוד קשות לשלב בין הכל. הילד נהג להגיע אלינו לאיזה קוטג' קטן בשכונה בירושלים, ובהמשך הגיעו הילדים ישירות מבתי הספר. הילדים הגיעו אלינו. אני התנדבתי וניגנתי להם בגיטרה. היה שם הכל. מוזיקה, תרפיה, אמנות בחיות, כל מה שאפשר היה, זה לא היה לשבת עם בייביסיטר, אלא כמה שיותר פעילויות. עוד ועוד ילדים החלו להגיע ועברנו לבנות מרכז שהוא בית שההורים שלי קנו. הם בנו בו בית חם לילדים וכל התכניות היו מכוונות למטרה אחת: לתת לילד את מה שהוא צריך כדי להתקדם ולהעניק משענת למשפחה. בהמשך לילה בשבוע הילד ישן שם כדי לתת להורים, למשפחה ערב שקט של מה שהם צריכים כמשפחה. בזמן הזה, עובדים עם ילד על עצמאות אישית וכישורי חיים. פעם בחודש בסופי שבוע הילד נשאר כדי לתת לילד חוויה חברתית ולמשפחה לתפקד כמשפחה נורמטיבית.

     

    בהמשך", הוא מוסיף, "אמא רצתה לתת לאמהות שקיבלו בשורות כאלו על ילדיהם, בשלב מאוד שביר את התמיכה. היא ידעה שאם תגיע אמא לדבר עם אמהות נוספות היא תבין שהיא לא לבד וזה יעשה את כל ההבדל. קןראים לתכנית הזו 'אני ואימי', זו ממש תכנית של הצלת חיים. מגיעו אמהות דתיות וחילוניות, יהודיות ולא יהודיות, כמו כל התכניות של שלווה, הכל כמובן בלי לקחת כסף. כיום התכנית הזו כבר עובדת 20 שנה ויש יותר ויותר אמהות שמגיעות פעם בשבוע ומקבלות עוגן."

     

    כשמאות ילדים כבר חיכו ברשימות ההמתנה החליטה מדינת ישראל להקצות לשלווה שטח נרחב בירושלים. "הקמנו את המרכז שאנחנו נמצאים בו היום, המרכז כמו בחזון של אמא, בשילוב מלא. הצלחנו להקים מרכז עם פארקים מונגשים כמו שאמא ראתה מול העיניים, לא מוסד טיפולי. כל מי שיכנס ירגיש שהוא לא בא לעולם אחר. היום 400 איש אוכלים שם ביום, בנינו מרכז ברמה הכי גבוהה והכל מאוכלס בעובדים עם מוגבלויות. ילדים עם וללא מוגבלויות משחקים ביחד.יש 150000 אנשים בשנה, 1000 ילדים מטופלים ביום וכמה אלפים מגיעים לתכניות שונות כל שבוע. הכל בשילוב מלא. אני חושב שהברכה הכי גדולה שלנו זה שגם ילדים רגילים מחכים להיכנס למסגרות שלנו."

     

    איך במסגרת הזו נולדה הלהקה?

    "לפני 13 שנה נכנס אלינו שי בן שושן, חייל שנפצע בדובדבן כשהמפקד שלו אייל וייס נהרג לידו. הוא נפצע קשה ושכב 8 חודשים בבית חולים. כשהוא נפצע, הוא הבין מה זה להיות מוגבל. הוא הבין שהוא רוצה לעזור לאנשים עם מוגבלויות. הוא יצא מזה ורצה לעזור לילדים דרך מוזיקה. הוא התחיל לעבוד בתכנית המוזיקה שלנו ובנה להקה. בהתחלה אפילו גם אנחנו לא האמנו שיוכל לבנות להקה. השינוי קרה כדני קליין יו"ר הפועל ירושלים, ביקש שיגיעו להופיע בחגיגות הניצחון בבית הנשיא, אז שמעון פרס. זה פתח את הדלת התחילו לעבוד כלהקה והתחלנו לשלם להם כמוזיקאים. זה היה מרגש לראות שאף אחד לא ציפה מהם אף פעם וכולם כל פעם מחדש נדהמים. הם מוזיקאים אדירים שבאמת עושים מוזיקה. ומה זה עבורם? אי אפשר לתאר במילים מה זה עושה. הכבוד, האהבה שהם זקוקים לה. כשהם רואים את ההשפעה שיש להם ונדהמים. כשההשפעה עכשיו גדולה יותר הם מבינים."

     

    איך הם הגיעו לתכנית?

    "בשנה שעברה הופיעו 120 פעמים, כולל ב-22 קהילות יהדיות בעולם. ראו אותם מהליהוק בתכנית ופנו אלינו. גם הם לא האמינו שהם יגיעו רחוק. לא חלמנו. קשה לחלום כל כך רחוק וזה הגשים את עצמו. חששנו מציניות מתגובות לא יפות , מזה שבסוף יהיה קשה לקבל אותם, ואז הבנו שהם מביאים משהו שאין. משהו אמיתי ונקי שקשה בעולם שלנו למצוא."

     

    איך הם קיבלו את כל האהבה הזו?

    "באופן מעורר השראה. היה מדהים לראות מאחורי הקלעים שהם אלו שהיו שם לנחם את המתמודדים האחרים, עבדו כמו כל אחד אחר בלי הנחות, שי התעקש שלא יעשו להם הנחות ולא יתיחסו אליהם אחרת. הם מוזיקאים."

     

    אז איך ממשיכים מכאן?

    "ממשיכים את המסע. יש מאות הופעות שכבר הוזמנו להופיע בהן. הם גם יוכלו עכשיו להשפיע הרבה יותר ולעזור לחברים בשלווה, הם יהיו גם בהופעת אורח בארוויזיון, יופיעו במופע בהר הרצל ביום העמצמאות והמסע הזה שלהם מתחיל עכשיו. בקרוב נודיע גם על מסע ההופעות בארה"ב".

    בינתיים בשבוע הבא ב-6 במרץ ייערך ערב הגאלה השנתי של "שלווה" כאן בניו יורק, כשכוכבי הערב יהיו הראל סקעת ומי אם לא- להקת שלווה שמגיעה במיוחד להופעה.

     

    סמואלס מקווה שבערב במרגש יצליחו לגייס מספיק משאבים כדי להמשיך את המפעל הגדול שבנו. "המטרה היא לבנות את שלווה כמקום שיש לו בסיס לעתיד ויוכל לשרת עוד שנים קדימה כמה שיותר אנשים."

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים