שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    בחירת התואר המתאים לשוק העבודה המתקדם
    המהפכה בשוק העבודה מציבה אתגרים משמעותיים בפני מי שישתלבו בו בשנים הקרובות. כיצד בוחרים בתחום לימוד שיתאים לתנאי המציאות העתידית?

    *התכנים במדור זה מוגשים בשיתוף עם המוסדות האקדמיים המציגים

     

    השינויים הטכנולוגיים שזכו לשם "המהפכה התעשייתית הרביעית", מעסיקים בשנים האחרונות אינספור חברות ותחומי מחקר. אם המהפכות התעשייתיות הקודמות התרכזו באוטומציה של ייצור המוני והישענות על משאבי ייצור חדשים, המהפכה הנוכחית מתרכזת בשילוב בין כמויות מידע אדירות לבין תהליכי עבודה חדשים. בדרך, היא משנה לחלוטין ענפים ותחומי עיסוק שלמים ומחייבת עובדים להתייעל ולרכוש סטים חדשים של יכולות על מנת להישאר רלוונטיים.

    סטודנטים לעתיד שניצבים לקראת בחירת תחום הלימוד לתואר הראשון, שואלים את עצמם איך ייראה שוק העבודה ואילו תארים יוכלו לקדם אותם בהמשך. הטיפים הבאים יעזרו גם לכם לבחור את התואר המתאים ביותר לתנאי המציאות החדשה.

    זוג נעליים על כביש ועליו חצים (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    היערכות האקדמיה למהפכה הרביעית

    נועה ניר-קריב, מנהלת מחלקת הייעוץ ללימודים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה, מציינת כי אותה מהפיכה טכנולוגית-דיגיטלית השפיעה גם על מסלולי הלימוד במוסדות ההשכלה הגבוהה וגם על האופן בו מתייחסים מעסיקים אל הבוגרים הטריים. "מאגרי הנתונים הכמעט אינסופיים שיש באינטרנט, משמשים להצלבת פרמטרים שעד עכשיו היו סטטיסטיים וחברתיים. הכלים הללו מעניקים את היכולת לנבא סיטואציות ולראות מגמות, וכתוצאה מכך מתפתחים ענפי מידע בין-תחומיים כמו מדעי הרוח הדיגיטליים, מדעי הקוגניציה, בלשנות חישובית ועוד".

    "במציאות החדשה, שאלות כמו 'מה אני אעשה עם פילוסופיה?' או 'איך היסטוריה תעזור לי?' הן פחות רלוונטיות, מכיוון שהדגש כיום הוא לא רק על התוכן אלא גם על הכישורים שרוכשים תוך כדי הלמידה. בהיסטוריה למשל, לא מדובר רק על הסיפור ההיסטורי עצמו אלא על הבנת ההקשר החברתי-כלכלי והיכולת לזהות מערכות חברתיות ותהליכים שחוזרים על עצמם. זו גם הסיבה שחלק מה'הייטקיסטים החדשים' מגיעים לחברות דווקא מאזורים כמו סוציולוגיה או פילוסופיה, תחומים שלכאורה אין להם קשר ישיר לטכנולוגיה אבל עשויים לפתח אופני חשיבה שחברות היי-טק מחפשות. פירמות רבות מגייסות עובדים נטולי רקע מקצועי ומכשירות אותם בעצמם, כך שבמובנים הללו, כל הקלפים נטרפים".

    שתי בחורות ובחור אחד יושבים ולומדים על רקע קיר שעליו ספרים (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

     

    למה אמורים לצפות העובדים של העתיד?

    באחד מהראיונות שנערכו עם שלי לנצמן, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, היא נשאלה איזו עצה הייתה נותנת לתלמידות בית ספר שיעבדו בעתיד במקצועות שאולי אפילו לא קיימים עדיין. לנצמן ייעצה להן לגלות סקרנות, לרכוש את היכולת ללמוד באופן עצמאי, ולפתח מסוגלות להתמודד עם שינויים. הסוציאליזציה לשינויים חברתיים אכן נעשתה צורך יותר אקוטי מבעבר, משום השינויים נעשים תכופים, מהירים וחדים יותר.

    כאשר מדובר בחידושים טכנולוגיים, חוסר יכולת להגיב בזמן לשינויים עלולה להוביל לפערי ידע בין עובדים ותיקים לבין עובדים חדשים, שמגיעים עם ידע עדכני ויכולות משופרות. מצד שני, בכל הנוגע לדור ה-Y וה-Z, הרצון בשינויים תכופים עשוי להגיע גם מהעובדים עצמם, מתוך שאיפה להתקדם. ממצב בו עובדים חיפשו אחר קביעות, כיום רבים מרגישים צורך להסביר למה נותרו מספר שנים במקום עבודה אחד. פרמטרים שנתפסו בעבר כחיסרון הופכים כיום ליתרון – ולהיפך.

    בכל הנוגע ל"מקצועות שייעלמו מהעולם", נראה שגם בשנים הקרובות לא יימצא תחליף ליחסים בין אישיים. ההנחה של מומחים בחיזוי מגמות טכנולוגיות היא שאוטומציה אמנם תייתר חלק מהמקצועות, אך לא תוכל להחליף את מגוון המיומנויות של עבודה בצוות, משא ומתן, הטמעת שינויים בקרב אנשים והעצמת עובדים. לכן לצד מסלולי הלימוד המקצועיים והמסורתיים, גם היבטים הקשורים למדעי התנהגות, סוצילוגיה וייעוץ ארגוני-תהליכי, ימשיכו לקבל מקום מרכזי.

    בחור מביט לעבר מספר דלתות (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    נשאלת השאלה – איך בוחרים בתואר הנכון?

    "כשמגיע אלי מתעניין בלימודים אני קודם כל רוצה ללמוד עליו", אומרת ניר-קריב. "מה החוזקות והחולשות שלו, מהם תחומי העניין ומה הוא אוהב לעשות. חלק גדול מהמידע כבר נמצא אצלו, ומה שנחוץ לו הוא מישהו שיקשיב ויחשוב איתו, כחלק מעיצוב התהליך האקדמי התקין". בנוסף להיכרות עם דרישות התחום אותו אתם שוקלים ללמוד, ניר-קריב ממליצה להתייחס גם לפרמטרים הבאים:

     

    1. למצוא את התשובות במקומות הנכונים. כדי ליצור איזון נכון בין מה שרלוונטי לבין מה שמעניין אותנו באמת, ניר-קריב מייעצת לחשוב אילו ספרים, סרטים ואתרים מעניינים אותנו ואילו תוכניות מושכות אותנו, ועל בסיס זיהוי התחומים – איך נוכל לפתח כישורי עבודה מתאימים שהולמים את האישיות ואת החוזקות שלנו.

    במקביל, היא ממליצה "לשדך" בין החוזקות לבין תחום הלימוד על סמך בדיקה מקיפה של התחום ולא רק על בסיס דעות קדומות שיכולות להיות מטעות. "מישהי רוצה ללמוד פסיכולוגיה כי היא טובה עם אנשים, אבל ישנם ענפים בפסיכולוגיה מחקרית שבהם בכלל לא פוגשים אנשים, ואפשר להיות יועצת ארגונית מעולה שמתמקדת דווקא במיומנויות חברתיות. הקשר הוא לא תמיד הכרחי".

    2. לזכור שניתן גם לשנות. בחירת מסלול הלימודים נראית לעתים כמו החלטה הרת גורל, אבל סטודנטים רבים מגלים את האהבה האמיתית שלהם רק לאחר תחילת הלימודים. זכרו שתמיד יש לכם את היכולת לחשב מסלול מחדש, ובחלק מהמקרים זה אפילו לא יחייב אתכם לאבד זמן. באוניברסיטה הפתוחה למשל, לא בוחרים מסלול לימוד מובנה אלא נרשמים לקורסים בודדים בכל פעם, לכן ניתן להתחיל עם כיוון מסוים ולשנות בכל שלב בהתאם להעדפה. 

    3. להבין שתואר ראשון הוא לפעמים "ארוחת טעימות". "תואר ראשון בפסיכולוגיה למשל, פותח עיסוק במגוון תחומים. בתואר ראשון בכלכלה לומדים מיקרו, מקרו, מימון, מחירים, זה סוג של "טריילר דיסציפלינארי" כדי שתדע אם מעניין אותך להעמיק במקצוע או בתואר שני או ללכת לתחום אחר."

    4. לשלב כמה שיותר תחומי תוכן. ניר-קריב ממליצה למי שיכול, ללמוד לתואר דו-חוגי. "ראשית זה נותן הכרה אקדמאית ביותר מתחום אחד כך שאפשר להמשיך ליותר תארים שניים, ושנית כל תחום ידע עוזר להבין את תחום הידע השני. ככל שלאדם יש יותר כלים, כך הוא יודע להתמודד עם מציאות יותר מורכבת." באוניברסיטה הפתוחה קיימות אפשרויות רבות לשילוב בין תחומי למידה שונים, כך שניתן לסיים את התואר עם "ארגז כלים" מקיף ומועיל.

     

     

     

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    כיצד לבחור את תחום לימודים?
    צילום: shutterstock
    מומלצים