שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ממלאות את החלל: מהנדסות העתיד שואפות גבוה
    במקביל לעבודתן על פיתוח מוצר למניעת טביעות ילדים ומערכת שתתריע כשמטיילים בשטח במצוקה, זכו קבוצות 2 ו-10 של "מהנדסות העתיד" לצ'ופר מיוחד: ביקור בחדר הבקרה של "בראשית", החללית הישראלית של עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית

    בשיתוף תעשייה אווירית

     

    צילום: חגי דקל

    צילום: חגי דקל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ביקור ב"חדר הנקי" שבו נבנים לווייני התעשייה האווירית – וביניהם לווייני התקשורת "עמוס"; תצוגת מערכת ההגנה האווירית ברק 8 עם טילי הים־אוויר והקרקע־אוויר; חדר הבקרה של החללית "בראשית" - הישג ענק בתחום החלל הישראלית לו שותפות עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית - שעומדת (טפו טפו) לעשות היסטוריה ולנחות על הירח; והרצאה מענבל קרייס, מי שמכהנת כסגנית מנהל מפעל החלל – כל אלה ועוד היו בשבוע שעבר מנת חלקן שלנערות המשתתפות בפרויקט "מהנדסות העתיד 4", שיתוף פעולה בין "ידיעות אחרונות", ynet והתעשייה האווירית שנועד לעודד נערות לבחור במסלולי המדעים כקריירה.

     

    "מעבר לשיגור חלליות", אמרה קרייס לבנות, "אנחנו בונים במפעל החלל בעיקר לוויינים, ומשגרים אותם לחלל. מדובר לרוב בלוויינים שמצלמים כל מה שאנחנו רוצים ואיפה שאנחנו רוצים. כל סוגי הניווט לסוגיהם, דוגמת GPS ו־WAZE, כמו גם תחזיות מזג אוויר ורובה המכריע של התקשורת, מבוססים על לוויינים בחלל – כך שהחלל הוא נדבך חשוב מאוד בחיים שלנו כיום".

    מהנדסות העתיד 4 (צילום: יריב כץ)
    קבוצה 10 בחדר הבקרה של "בראשית" (צילום: יריב כץ)

    כשנשאלה על החללית הישראלית, ענתה קרייס בחיוך: "יש לנו עוד דרך ארוכה במסעה של 'בראשית' ועוד יהיו לנו עוד הרבה התקפי לב עד שהיא תגיע לירח. אבל תסמכו עלינו שנצליח להנחית אותה על הכוכב".

     

    בתום הרצאתה של קרייס הצטלמו הבנות הנרגשות עם דגם של "בראשית", ואז הגיעה השיא של היום: ביקור בחדר הבקרה של החללית, מקום המאויש 24/7 ובו עוקבים המומחים אחר תמרוניה של "בראשית" בחלל, בכל רגע נתון.

     

    לאחר שלב הסיור וההרצאות התפזרו הבנות לכיתות הלימוד השונות, שם עוסקת כל אחת מהן בפיתוח פרויקט טכנולוגי חדשני. בסיור בין הכיתות גילינו שקבוצה 10 קיבלה אתגר אקטואלי וכאוב: מניעת טביעות של ילדים בבריכות ומאגרי מים.

     

    "מעבר לכך שזהו נושא שעולה לא פעם בחדשות, אני מכירה באופן אישי אישה מהעבודה שהבן שלה טבע בבריכה והיום הוא במצב קשה, כמו גם אישה נוספת שהבת שלה טבעה בבריכה ביתית", אמרה דקלה, אחת משתי המנטוריות של הקבוצה, שהינן מהנדסות בתעשייה האווירית. "מבחינתי יש לנושא הזה חשיבות לא רק לאומית אלא אפילו עולמית, והלוואי שתהיו יצירתיות ונצליח ביחד למצוא מענה לבעיה הכאובה הזה".

     

    המנטורית השנייה, גליה, הוסיפה ואמרה כי "אין כיום פיתרון גורף לתאונות המצערות האלו. המטרה שלנו בפרויקט היא שהבנות בחדר יגיעו לפחות למתווה, מעין שלד, שממנו ניתן יהיה לייצר בעתיד מכשיר שיפעל".

    מהנדסות העתיד 4 (צילום: יריב כץ)
    הסברים מהחלל(צילום: יריב כץ)
     

    התלמידות החלו מיד להעלות רעיונות יצירתיים. "התחלנו בשאלה אילו מרכיבים דורשת מערכת כזאת, בין אם אלה חיישנים לזיהוי מקרי טביעה, או שימוש בלייזרים שונים שיוכלו להבדיל בין מקרי טביעה לסתם צלילה במים", מספרת גל פרץ בת ה־16 מגן יבנה. "אלה בעצם רעיונות ראשוניים שיוכלו לעזור לנו לעשות את הסינון הבסיסי באילו דברים כדאי להתמקד בהמשך. באופן כללי, הפרויקט עומד בציפיות שהיו לי. אחד החששות העיקריים שלי היו שסתם נשב ונלמד שעות על גבי שעות חומר שלא נמצא בו עניין, אבל הנושא מאוד מעניין ויש לנו קבוצה מאוד טובה. אני בטוחה שנצליח למצוא פיתרון אידיאלי".

     

    מאיה אריאלי (16) מגדעונה הוסיפה: "יש לנושא הזו זוויות רבות, כמו למשל זיהוי טביעה על ידי חומרים שאדם מפריש מגופו כשהוא נמצא בלחץ. לכן החלטנו לפצל את הנושאים בינינו, כך שכל אחת תתמקד בזווית אחרת על מנת להגיע לפתרון אופטימלי".

    חניתה בלובשטיין (16) מאשדוד ציינה כי "מניעת טביעות זה נושא חשוב – במיוחד במדינה חמה כמו ישראל שבה יש להרבה אנשים בריכות ביתיות. בין שאר הזוויות שהעלינו עד עתה היה זיהוי של מקרה טביעה על פי תנועות המאפיינות אדם הטובע במים".

     

    גם הנושא שבו עוסקת קבוצה 2 אקטואלי ביותר, בוודאי על רקע אסון נחל צפית, שבו קיפחו את חייהם 10 בני נוער ממכינת בני ציון: יצירת מערכת הצלה לשעת חירום עבור מטיילים בשטח הזקוקים לחילוץ דחוף.

     

    "בחרנו לעסוק בבניית מערכת למטיילים שצריכים להעביר אות SOS לכוחות ההצלה כדי שיוכלו לאתר אותם", מסבירה המנטורית קרן. "אחת המטרות שלנו היא לא לרוץ ישר לפיתרון, אלא להעביר את הבנות את כל הליך הפיתוח: הגדרת הצרכים, הדרישות, דיון בחלופות, בחינת קונספטים וכיוצא בזה, כל זאת על מנת להגיע למוצר האופטימלי ביותר. הבנות עוברות תהליך של חשיבה, הפריה הדדית ועבודת צוות לצד עבודה יחידנית בבית".

     

    המנטורית מיכל, שמנחה את הקבוצה לצידה של קרן, הוסיפה כי "הבנות צריכות לעבור את השלב של הגדרת צרכי ואיפיוני המערכת, ואחריו יועלו מספר פתרונות. עם הטוב שבהם נמשיך. הכי חשוב זה לגרום להן להרגיש את חדוות היצירה ולתת להן להעלות רעיונות מחוץ לקופסה, כי בסופו של דבר הכל אפשרי לביצוע".

    מהנדסות את העתיד  (צילום: יריב כץ)
    מהנדסות את העתיד (צילום: יריב כץ)
      

    הבנות כבר בשוונג. "העלינו עד כה בכיתה מספר רעיונות, כמו מערכת שמודדת דופק ויכולה להתריע כשהוא נמוך או גבוה מדי לארגוני הצלה כמו מד"א. כמו כן חשבנו על מערכת שתהיה מבוססת על תקשורת לוויינית, וכך היא תוכל לשדר מכל מקום", סיפרה שרית מישייב (16) מפתח־תקווה.

     

    אמילי קנדיבה (16) מאשדוד הוסיפה כי "נכון לעכשיו אנחנו בשלב מאוד ראשוני של המפגשים כך שיצא לנו לדון בכיתה בתרחישים ואיפיון דרישות עבור המערכת הזו. המנטוריות הפנו אותנו לעשות מחקר רשת בבית במטרה לקרוא חומרי רקע על הבעיה ומהם הפתרונות המקובלים עד היום". כן, יש גם עבודת בית ב"מהנדסות העתיד". הדרך להצלחה אינה נטולת השקעה.

     

    נעם שגב (17) מרעות הוסיפה: "חלק מהפיתרון צריך לכלול גם בדיקת מדדים גופניים. יצא לי לראות בחדשות מקרים כאלו של אנשים שאיבדו את ההכרה ולכן לא יכלו למצוא אותם. מערכת כזו תוכל מאוד לעזור בהצלת חיי אדם, ואני שמחה לקחת בכך חלק".

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף תעשייה אווירית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים