שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הנשים הישראליות שמשנות את עתיד התחבורה
    כשבשדה הקרב ייסעו בשיירה משאיות רובוטיות וג'יפים אוטונומיים, רונית רכניץ מהתעשייה האווירית תהיה האחראית לכך. עלית אופנהיים – מנהלת מכון שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל־אביב, והילה חדד המלניק – ראש מנהלת פרויקטים במשרד התחבורה, דואגות לכך שבישראל תהיה בעתיד תחבורה ציבורית אוטונומית (ושהמכוניות לא יתנגשו זו בזו). אז מי אמר שטכנולוגיה זה רק לגברים?

    בשיתוף תעשייה אווירית

     

    בסרטים, אלה תפקידים שמאיישים תמיד גברים. "קיו" האגדי הוא זה שמספק לג'יימס בונד מכוניות מעופפות, שעונים רצחניים ושאר המצאות מטורפות. "איירון מן", מלך הטכנולוגיה, הוא כמובן גבר מיליונר (אם כי ילדותי). וגם אנאקין סקייווקר והאן סולו, מלכי הטסת החלליות, הם גיבורים ממין זכר.

     

    ומול כל אלה ישנה המציאות. במסגרת פרויקט "מהנדסות העתיד 4" המשותף לתעשייה האווירית, "ידיעות אחרונות" ו-ynet – שנועד לנפץ את התבניות החברתיות השמרניות ולהוכיח לנערות שגם הן יכולות להצליח בתחומי הטכנולוגיה – פגשנו שלוש מהנדסות־מנהלות שעוסקות בתחום הרובוטיקה. הן מגיעות מעולמות הייצור, הממשל והאקדמיה ומוכיחות כי שום תקרת זכוכית לא יכולה לעצור נשים בדרך להגשמת חלומותיהן.

     

    עלית אופנהיים היא מנהלת מכון שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל־אביב. מטרתו של המכון היא לקדם מחקרים יישומיים בתחום התחבורה החכמה ולעודד שיתוף פעולה בנושא בין האקדמיה, התעשייה והממשל. "אנו עוסקים בכלל ההיבטים של עולם התחבורה החכמה, כמו, למשל, מחקרים על רכבים חשמליים, סנסורים לרכבים אוטונומיים ותחבורה שיתופית אוטונומית", היא מסבירה. "בין היתר הקמנו מעבדה לחקר אלגוריתמים ברכבים אוטונומיים, המאפשרת בחינת סנסורים והתנהגויות כביש שלהם. מחקר מעניין נוסף שבו אנו תומכים הוא של דוקטורנטית שמפתחת אלגוריתם להפקת מידע מסיבים אופטיים הטמונים בקרקע, שבו ישתמשו בתחבורה חכמה ורכבים אוטונומיים".

    מהנדסות העתיד 4 ()
    עלית אופנהיים. ההבדל המגדרי בלימודים בלט מאוד (צילום: אמנון אופנהיים)
      
    היא מהנדסת אווירונאוטיקה מהטכניון, תואר שעשתה כעתודאית. "בהמשך שירתתי בצה"ל כקצינה בחיל האוויר במשך 10 שנים והשתחררתי בדרגת רב־סרן. אחר כך עבדתי מספר שנים כדירקטור אבטחת איכות במספר חברות הייטק, ואז חזרתי לאקדמיה ועשיתי תואר שני ולאחר מכן דוקטורט בהנדסת גורמי אנוש", היא מספרת.

     

    בתיכון היא עשתה בגרות מורחבת בפיזיקה ומתמטיקה. "כבר בתיכון היו יותר בנים מבנות במגמות האלו, אבל ההבדל המגדרי בלט מאוד בטכניון. שם היינו שש בנות מתוך 100 תלמידים" היא נזכרת, "מצד שני, גם את בעלי הכרתי בטכניון".

     

    הילה חדד חמלניק (35) היא ראש מנהלת פרויקטים (תפקיד המקביל לסמנכ"ל) במשרד התחבורה ומי שמובילה את ביצועם של פרויקטים תחבורתיים לאומיים בגופים כמו רכבת ישראל ונתיבי ישראל. היא למדה בתיכון אורט רחובות מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים בהיקף של חמש יחידות. "את התיכון סיימתי בגיל 17 כי קפצתי כיתה, ומשם המשכתי במסלול עתודה ללימודי הנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון", היא מספרת.

     

    את שירותה הצבאי עשתה ביחידת ניסויי הטילים של חיל האוויר והייתה חלק מצוות הפיתוח של מערכת כיפת ברזל. לפני חמש שנים התקבלה לתוכנית "צוערים

    בשירות המדינה", שבמסגרתה שובצה במשרד התחבורה והתקדמה לתפקיד ראש מנהלת פרויקטים. "במסגרת התפקיד אני אחראית, בין השאר, על הובלת פיתוח הצמתים החכמים, הפיכת הכבישים לחכמים ומקושרים והקמה של מרכזי ניהול תנועה מתקדמים. אני גם יו"ר ועדת הניסויים במשרד ומוודאת כי הרכבים האוטונומיים בטוחים על הכביש". בנוסף, היא מובילה את הקמתו של מרכז ניסויים לאומי לרובוטיקה ותחבורה חכמה בשיתוף משרד הביטחון ומטה הסייבר הלאומי.

     

    מהנדסות העתיד 4 (צילום: אמנון אופנהיים )
    הילה חדד חמלניק. כמעט תמיד במיעוט במקצוע

     

    "ברוב לימודיי ותפקידיי המקצועיים הייתי במיעוט – או האישה היחידה", היא אומרת, "אני מוצאת בנשיות שלי הרבה יתרונות. עובדת היותי אישה תמיד הביאה איתה נקודת מבט שונה או שיח שונה בכל מקום שבו הייתי. עם זאת, הייתי שמחה לראות עוד הרבה נשים לצידי. האיזון הזה קריטי ואני חושבת שזה צריך להתחיל עוד בחטיבת הביניים. אני זוכרת איך ויתרו לבנות לעומת הבנים על הישגים במתמטיקה, ושם הכל מתחיל ונגמר. ברגע שיש בנות בודדות בכיתה מדעית לא יהיה מספיק בנות בטכניון, דבר שישתקף לאחר מכן בעולם העבודה".

     

    רונית רכניץ (43) היא ראש צוות מערכות שליטה ובקרה במפעל הרובוטיקה של התעשייה האווירית, ומי שאחראית על כל מערכות השליטה והבקרה בפרויקטים השונים של המפעל, בעיקר רכבים אוטונומיים לשימושים צבאיים וביטחוניים.

     

    היא למדה בתיכון הדתי נווה חנה חמש יחידות פיזיקה ומתמטיקה. לאחר מכן עשתה שירות לאומי בתחום החינוך, ובמהלכו דחפה בנות ללמוד מתמטיקה ואנגלית בהיקף של חמש יחידות לימוד כדי לפתוח בפניהן עתיד מקצועי מדעי. לאחר שעשתה תואר ראשון במחשבים ומתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן היא התקבלה לתעשייה האווירית כמתכנתת מערכות שליטה ובקרה, ועם הזמן התקדמה להיות מהנדסת תוכנה וראש צוות בפרויקט הרובוטי הראשון של התעשייה האווירית, מעין "טום קאר" לסיור בגבולות, המסייר כיום על גבול עזה. בתפקידה הנוכחי היא נמצאת שש שנים.

    מנטוריות מהנדסות העתיד 4 (צילום: יגאל עמר)
    רונית רכניץ. רואה ברובוטיקה תחום שיכול להציל חיי אדם(צילום: יגאל עמר)

    "מעבר לאתגרים הטכנולוגיים המרתקים שבה, אני רואה ברובוטיקה תחום שיכול להציל חיי אדם. ראינו זאת בצורה מוחשית במהלך מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן, כך שמבחינתי התפקיד שלי הוא ממש שליחות. נכון להיום יש לנו בפיתוח מגוון משאיות וג'יפים רובוטיים עם אלמנטים של נסיעה בשיירות ויכולת עקיבה אחד אחרי השני בצורה אוטונומית".

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף תעשייה אווירית 

     

    רונית רכניץ

    הילה חדד חמלניק

    עלית אופנהיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים