שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    לאבולוציה לא אכפת שנשים שואפות לשוויון

    "חשוב להבין כי כוחות האבולוציה פעלו באופן שונה על נשים וגברים על מנת להתאימם למלא פונקציות הישרדותיות שונות. על פי התיאוריה, לא משנה כמה מאמץ נשקיע בתיקון המצב, לא ניתן לשנות בכמה עשורים כוחות אבולוציוניים שפעלו במשך מאות מיליוני שנים". דעה

    לירז מרגלית (צילום: יח
    ד"ר לירז מרגלית. כל מה שהאבולוציה לא לקחה בחשבון(צילום: יח"צ)

    לפני שנה פנה אליי אחד הבכירים בחברה ואמר שהמשקיעים שלנו מבקשים שאייצג את החברה באחד הכנסים הגדולים באירופה. כמובן שמאוד שמחתי ונעניתי בחיוב. לאחר כשעה הוא תפס אותי שוב במסדרון. "לירז, את לא מבינה איזו טובה גדולה את עושה לנו! מסתבר שחסרות נשים בכנס כך שלא רק שתייצגי את החברה, את מצילה את האיזון". העלבון שחשתי באותו רגע היה גדול. ניסיתי בכל כוחי לעצור את עצמי מלבכות. מלמלתי משהו לא ברור והלכתי משם.

     

    מבחינתי, הדברים ברורים - אני לא מוכנה לדבר בשום כנס, ועדה או דיון על תקן ה'אישה'. אני מסוגלת להתחרות מול כל גבר, על כל תפקיד בתחום התמחותי. אם יש גבר שיכול למלא את אותה פונקציה והוא יותר טוב ממני, אני רוצה שייקחו אותו. עצם היותי אישה לא צריך להוות שום שיקול בבחירתי. ומהיכן הגיע הרעיון על פיו "אין מספיק נשים בכנס"? אם תשאלו אותי - ממאבק שהלך מעט רחוק מדי, בלי לעצור לרגע ולראות את הדברים כמו שהם.

     

    באחד הכנסים המתוקשרים שהתקיימו ב-2015 העלה נשיא אוניברסיטת הרווארד, פרופ' לורנס סאמרס, את האפשרות שהסיבה לתת הייצוג של נשים במקצועות המדעים וההנדסה באקדמיה קשורה בהבדלים גנטיים בין המינים. סאמרס גרף ביקורות נוקבות בעקבות הנאום. שנתיים מאוחר יותר פוטר ג׳יימס דאמור, מהנדס בכיר בגוגל, בעקבות מסמך שפרסם ובו טען כי חלק מהסיבות לפערים המגדריים בהייטק אינן תוצאה של אפליה, אלא של הבדלים ביולוגיים בנטיות ובמבנה המוח. הוא לא עשה זאת על מנת להנציח סטריאוטיפים, אלא כדי לעסוק בשאלה כיצד ניתן לייצר סביבה שתנצל את ההבדלים המולדים הללו באופן מיטבי. לטעמי, שאלה זו בהחלט ראויה לדיון אמיתי ואמיץ.

     

    באופן אירוני, ישנה ציפייה לייצוג שווה של נשים וגברים בדרגי הניהול הבכירים, בפוליטיקה, בלימודי ההנדסה והמתמטיקה, בכנסים ואפילו במקצועות הקרביים בצה"ל. נשאלת השאלה - האם מודל זה להצלחה אינו מתעלם מכך שחלק גדול מהאוכלוסייה יגיעו למימוש מיטבי של הפוטנציאל שלהן דווקא בבחירת מקצועות המוגדרים כיום כ"נשיים"? הקולות הפמיניסטים של ימינו טוענים שלנשים וגברים ישנו פוטנציאל הצלחה זהה לחלוטין, ולו רק הייתה ניתנת להם הזדמנות שווה, פערי המגדר היו נמחקים כבמטה קסם. פערים אלו, לטענתן, הינם תוצאה של תהליכי סוציאליזציה לקויים שהובילו נשים וגברים לאמץ מערכת ערכים סטריאוטיפית. כתוצאה ממנה, נשים למדו שהן פחות מוצלחות, ופועל יוצא של חשיבה זו הינו שנשים מופלות לרעה, לא מקבלות הזדמנות שווה ולא נלחמות על שלהן.

     

    אך אם נשים לרגע בצד את העמדה הפמיניסטית, ונביט על ממצאי מחקר רב שנים בפסיכולוגיה וביולוגיה אבולוציונית, הרי שטבע האדם, אישיותו וכישרונותיו מושפעים במידה רבה על ידי שילוב בין הגנטיקה והסביבה. כוחות האבולוציה פעלו באופן שונה על נשים וגברים על מנת להתאימם למלא פונקציות הישרדותיות שונות. על פי התיאוריה, לא משנה כמה מאמץ נשקיע בתיקון המצב, לא ניתן לשנות בכמה עשורים כוחות אבולוציוניים שפעלו במשך מאות מיליוני שנים.

     

    כוחות אלו פעלו בראש ובראשונה כדי להבטיח את הישרדות הצאצאים. היסטורית, האם היא זו שלקחה את החלק המרכזי בגידול הצאצאים. כדי להיות מסוגל לגדל עולל שתלוי בך לחלוטין נדרשת היכולת להקריב ולהיות רגיש לצרכיו, ללא שום קשר למה שאתה צריך. לא ניתן לומר לתינוק, "תקשיב, חמוד, ינקת לפני שעה, אז אני מעדיפה שתמשוך קצת". האבולוציה דאגה לצייד נשים בתכונות אישיות המאפשרות ויתור, הקרבה ויכולת לשים את הצרכים של האחר לפני שלך.

     

    כל הטוב הזה מגיע עם עלויות, והעלות שנשים צריכות לשלם כדי לפתח מערכת יחסים תקינה עם הפעוט היא שמערכת העצבים שלהן צריכה להיות מתואמת לכך. האבולוציה לא לקחה בחשבון שתכונות אלו לא בהכרח יעילות בשוק העבודה התחרותי של ימינו, ושקרבה ורגישות פחות מסייעות בניהול מו"מ על שכר.

     

    מצפוניות או נועם הליכות?

    תכונות אלו מצויות תחת הממד 'נועם הליכות' - בעלי דירוג גבוה בסולם מאופיינים ברגישות, נכונות לשתף פעולה ובנדיבות. תכונה זו בממוצע מאפיינת יותר נשים מגברים. לעומת זאת, גברים בממוצע גבוהים יותר בממד ה'מצפוניות' - תכונה המתארת אנשים קשוחים, תחרותיים, ממוקדי מטרה, אשר תופסים את העולם כזירת היאבקות. 'מצפוניות' מציידת גברים במרפקים הדרושים כדי להצליח בשוק העבודה התחרותי והתובעני.

     

    הפסיכולוג ג'ורדן פטרסון נותן דוגמה נהדרת להבדל בין 'מצפוניות' ל'נועם הליכות' - נניח שהעובד שלך לא סיים את הפרויקט בזמן. 'מצפוניים' שופטים אותך על הישגיך - האם עשית את העבודה או לא. לעומת זאת, אנשים הגבוהים בנועם הליכות ייבחנו את הנסיבות - האם לא הרגשת טוב באותו היום. מכאן שאי שוויון אינו מעיד על עליונות של אף מין, רק על השונות ביניהם. אין פירוש הדבר שאם נולדת גבר אתה טוב במתמטיקה ואם נולדת אישה את לא. ממש לא. הבדלים אלו מתייחסים לממוצעים. בתור אישה את יכולה להיות מתמטיקאית מוכשרת יותר מ-99% מהגברים, אך בממוצע, יש יותר גברים שטובים במתמטיקה. בואו נביט רגע על חלק מההבדלים שנמצאו בין נשים וגברים במהלך השנים:

     

    1. ממוצעי האינטליגנציה של גברים ונשים זהים, אך כתוצאה מקישוריות מבנית שונה, גברים נוטים לבצע טוב יותר מטלות קוגניטיביות הדורשות מיקוד בפרטים, ונשים טובות יותר במטלות של אינטגרציה והתאמה של מידע.

     

    2. נשים מעבדות רגש באופן שונה מגברים. עוצמת התגובה לגירוי שלילי כמו תמונה של פעוט בוכה, גבוהה משמעותית אצל נשים. אצל גברים, לעומת זאת, נרשמה פעילות מוגברת באזורים פרונטליים האחראים לוויסות ושליטה עצמית בתגובה לשקופיות אלו.

     

    3. באופן כללי, אצל נשים קיימת תחושת מוסר חזקה יותר. הן נוטות לחוות יותר רגשות שליליים כמו אשמה, בושה ומבוכה.

     

    דיון באולפן ynet על שוויון תעסוקתי    (צילום: ירון ברנר)

    דיון באולפן ynet על שוויון תעסוקתי    (צילום: ירון ברנר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    האם הבדלים אלו הינם תוצאה של סוציאליזציה שונה?

    סימון ברון כהן הראה שקיימים הבדלים בין בנים לבנות עוד בזמן הלידה, מה שאומר שאין מדובר בסוציאליזציה שונה. בעוד שתינוקות ממין נקבה מקדישות תשומת לב רבה לפנים אנושיות וקולות, מרביתם של התינוקות ממין זכר מקדישים תשומת לב לגירויים במרחב, כמו תנועת מובייל התלוי מעל העריסה. במהלך חייהם, גברים ונשים ממשיכים להקצין נטיות מוקדמות אלו בדרכים מורכבות יותר.

     

    גברים ונשים מביטים שונה על העולם, וכתוצאה מכך יהיו להם נטיות שונות והעדפות שונות. כדאי שנהיה גם פתוחים לאפשרות כי נשים לא נמצאות בתפקידים בכירים - לא רק מכיוון שחסמו בפניהן את הדרך, אלא מכיוון שמלכתחילה הן מעדיפות מקצועות שממצים טוב יותר את הכישורים שלהן. מבחינה אבולוציונית, הרעיון על פיו נשים וגברים יישאפו למלא אחר אותם מקצועות, שואף לאפס.

     

    השאלה היא האם בעולם אוטופי של שוויון הזדמנויות מלא, עדיין היינו רואים פערים? בואו נבחן זאת בניסוי שנעשה במדינות סקנדינביה, שיותר מכל מקום אחר בעולם, חרטו על דגלן לבטל את כל ההבדלים המעמדיים וליצור חברה שבה יש הזדמנות שווה לכל התושבים. מדיניות שוויונית זו הביאה לאפקט ההפוך ממה שניבאה תיאוריית השוויון המגדרי - אחוז הנשים שבחרו מקצועות כמו מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה ירד, ויותר נשים בחרו להיות אחיות מאשר מהנדסות.

     

    ארגוני נשים ייטענו כי גלומה סכנה באימוץ התיאוריה האבולוציונית שמקבעת סטריאוטיפים קיימים. טענה זו נכונה, אך ישנה גם סכנה באימוץ מוחלט וחסר פשרות של התיאוריה הגורסת כי קיים שוויון מלא בין המינים, מכיוון שהיא מקדמת לחץ סמוי (ולעיתים גלוי) על פיו ישנו קריטריון אחד להצלחה. לחץ זה מוביל לתסכול ואינו מאפשר בחירה אמיתית.

     

    תשאלו אימהות שבחרו להישאר בביתן אם הן מאושרות, ורבות מהן יגידו במאמר מוסגר שכן, אך הן מרגישות צורך להתנצל על כך. מכאן שהאמירה כי נשים לא מאיישות מספיק משרות בהייטק היא מבחינתי, כפייה במסווה של נאורות. אנו לא רוצים עולם שבו נשים יעשו בחירות המבוססות על ציפייה חברתית ולא על יעקבו אחר משאלות ליבן, בדיוק כשם שניסיון לגדל ילד בעל נטיות הומוסקסואליות כילד ללא נטיות אלו, עתיד להיכשל.

     

    ד"ר לירז מרגלית היא חוקרת התנהגות משתמשים בעידן הדיגיטלי ומרצה בבינתחומי

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חזי אברס
    ד"ר לירז מרגלית. נעלבה שהוצבה על תקן 'האישה'
    צילום: חזי אברס
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים