שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    בית המשפט התיר לחרדית בת 17 להתחתן

    החוק קובע כי הגיל המינימלי לנישואים הוא 18, אבל לשופטים מתאפשר שיקול דעת. השופט אורן אליעז סבר שבמקרה זה ראוי לחרוג מהחוק

    בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל לאחרונה את בקשתה של נערה חרדית בת 17 להינשא לבחיר לבה. למרות החוק המתיר נישואים רק מגיל 18, וחרף התנגדות המדינה, קבע השופט אורן אליעז כי "בנסיבות העניין, טובת המבקשת לא תיפגע כתוצאה מנישואין אלו, אלא ההפך הוא הנכון".

     

    במועד הנישואים תהיה הנערה בת 17 וארבעה חודשים. חוק גיל הנישואים התיר בעבר נישואין החל מגיל 17, אולם בתחילת 2013 הועלה הגיל ל-18. עם זאת, בית המשפט הוסמך להתיר נישואין של קטינים מעל גיל 16 בתנאי שקיימות "נסיבות מיוחדות" המצדיקות את העניין.

     

    בני משפחתה של הנערה סיפרו בבית המשפט שהיא זו שביקשה להתחיל את שלב השידוכים בחייה. בתחילה הם חשבו שמוטב לחכות, אולם בהמשך, לדבריהם, השתכנעו שהיא בוגרת ומוכנה נפשית לנישואים, ולכן קידמו את העניין ומצאו שידוך ביוזמת סבתה, שבסופו של דבר התברר כמוצלח. הנערה ומשפחתה סיפרו שלאחר לימודי התיכון היא מתכננת ללמוד הנהלת חשבונות. עוד נטען כי הורי החתן מבוססים כלכלית, ושתי המשפחות יתמכו בבני הזוג, חומרית ורגשית.

     

    החתן המיועד סיפר שלא היה מעלה בדעתו לפעול בניגוד לחוק, וטען כי הצדדים נקלעו לסיטואציה שבה עליהם לפנות לבית המשפט כדי לעמוד מחד בדרישות בחוק, ומאידך בדרישות ההלכה לערוך נישואים זמן קצר אחרי אירוסים. עובדת סוציאלית שערכה תסקיר בעניין אמנם התרשמה לחיוב מהנערה ומשפחתה, אך ציינה שלא מצאה נסיבות מיוחדות שלא מאפשרות לדחות את הנישואים.

     

    נציגת המדינה התנגדה לבקשה בהתבסס על חוק גיל הנישואים ועל הנחיות היועמ"ש שלפיהן ככלל - בהיעדר נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין, יש להתנגד לבקשות מסוג זה. היא הדגישה כי הצורך להישמר מאיסורים הלכתיים לא נחשב "נסיבות מיוחדות".

     

    מנגד, מטעם הנערה נטען שהמונח "נסיבות מיוחדות" ריק מתוכן, ובעוד שמתסקיר העו"ס עולה כי המבקשת בשלה לנישואים, לא ברור מהו הנימוק להתנגדות.

     

    ואכן, גם השופט אורן אליעז התרשם שהנערה מתנהלת באחריות, רצונה הרגשי מגובש, והיא מבינה את משמעות כניסתה לנישואים והקמת משפחה. הוא הפנה לכך שלפי פסיקת בתי המשפט, אמות המידה להמליץ על נישואי קטינה הם מהלך חיים נורמטיבי, רמת בשלות של בני הזוג, בסיס כלכלי סביר ומערכת הדדית נורמטיבית של בני הזוג ומקובלת בסביבתם הטבעית – אמות מידה שכולן מתקיימות במקרה הנוכחי.

     

    הוא הבהיר כי מצד המדינה לא העלתה סיבה קונקרטית לדחיית הבקשה, למעט הוראות החוק. אלא שהחוק גם מעניק לבית המשפט שיקול דעת בבחינת הבקשה. בנוסף, לאחר ששוחח עם הצדדים, שוכנע השופט כי בזמן האירוסין הם לא ידעו שהחוק השתנה, כך שמדובר בטעות שנעשתה בתום לב. הוא הבהיר כי דחיית הבקשה תוביל למעשה לביטול החתונה, שכן השניים לא יוכלו להמשיך להישאר בקשר.

     

    במצב זה סבר השופט אליעז שיש לאפשר את הנישואים, היות שהנזק שייגרם לנערה מבחינה תדמיתית, חברתית ואף רגשית, גדול מהנזק שעלול להיגרם כתוצאה מנישואיה בעודה קטינה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    עו"ד אורי דון יחייא
    מומלצים