שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לחץ מגבוה ועבודות קלות: כך "מנפחים" ציונים פנימיים בתיכונים
    לאחר חשיפת ynet על החשד להטיית הציונים הבית ספריים, מורים מרחבי הארץ מפרטים את בעייתיות השיטה: "הציון ניתן בעיקר על ההשתדלות, המטלות מאוד בסיסיות", מסביר מורה מתל אביב. מורה נוסף טוען: "המסר מגיע מההנהלה שרוצה את הזכאות לבגרות". משרד החינוך לא הגיב לטענות

     (צילום: אלעד גרשגורן) (צילום: אלעד גרשגורן)
    (צילום: אלעד גרשגורן)

    עבודות קבוצתיות, מטלות ברמה נמוכה ולחצים מלמעלה: בעקבות חשיפת ynet על שינוי בשיטת חישוב הציונים הסופיים בבחינת הבגרות בשל חשד להטיה בציונים הפנימיים מצד בתי הספר, מספרים עובדי הוראה כיצד פועלת השיטה שמטרתה להעלות את ממוצע הציונים של התלמידים ואחוז הזכאות של בתי הספר.

     

    מאז רפורמת "למידה משמעותית" של שר החינוך הקודם שי פירון, הציונים הסופיים של התלמידים בבחינות הבגרות נקבעים לאחר שקלול של שני מרכיבים: בחינות ומטלות בית ספריות שמשקלן עומד על 30 אחוזים (הערכה חלופית), ובחינה חיצונית כלל ארצית שמשקלה עומד על 70 אחוזים.

     

    כך נראית הרפורמה של שי פירון    (צילום: יוגב אטיאס)

    כך נראית הרפורמה של שי פירון    (צילום: יוגב אטיאס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מטרתה של הרפורמה היא לעודד למידה מעמיקה וחווייתית שתהווה משקל בפני עצמו בקביעת הציון הסופי, שלא יסתמך אך ורק על הבחינה החיצונית. בשטח, כפי שמספרים מורים רבים, הפכה שיטת ההערכה החלופית כלי להעלאת ציוני התלמידים באופן משמעותי.

     

    "מטלות ברמה של בי"ס יסודי"

    "זה דבר ידוע", סיפר מורה בבית ספר תיכון מתל אביב. "נותנים לתלמידים עבודות ומסייעים להם בכתיבתן. הרי לתלמידים יותר קל עם עבודות והם מעדיפים אותן על פני בחינות. נכנסים פה גם הרבה שיקולים זרים, ולתלמידים חלשים מעלים את הציון יותר כדי שיעברו את הבגרות. בבית הספר שלי לא שמעתי על לחץ שהופעל על מורים להעלות את הציון, אבל זה בהחלט יכול לקרות".

    "לא צריך לטרוח יותר מידי", הוסיפה מורה לספרות מירושלים. "המטלות שניתנות לתלמידים במסגרת שלושים האחוזים הם ברמה של בית ספר יסודי. הציון שניתן הוא בעיקר על ההשתדלות, ובאופן כמעט קיצוני הציונים הם מאוד גבוהים. המטלות לא קשורות באמת לחקר ולעבודה עצמאית, או להעמקה. הן מאוד בסיסיות".

     

    מכתב ()

    מכתב ()

    עוד אמרה כי "למעשה, ציוני ההערכה הפנימית הפכו להיות סוג של פרס על רצון טוב. ברור לגמרי שאין שום מתאם בין היכולת המקצועית של התלמיד לבין הציון שהוא מקבל בהערכה הפנימית. ככה זה מתנהל, כולם יודעים את זה.

     

    "חמור מכל הוא העובדה שבתור מורה, רכזי המקצוע מעודדים אותך לתת ציונים גבוהים יותר, שזו הטיה בפני עצמה. בנוסף, יש גם מורים שמהמרים על רמת הקושי של הבחינה החיצונית ומעניקים בהתאם את ציון ההערכה הפנימית. כלומר, אם הייתה בחינה קלה במועד הקיץ אנחנו מניחים שהבחינה הבאה תהיה קשה יותר ואז הציונים הפנימיים הם בהתאם. זה הופך להיות תמהיל של ציונים שאין להם באמת התכתבות עם היכולות המקצועיות של התלמיד. אין באמת ערך או מכוון לבדוק את איכות האישות של אותם שלושים אחוזים, ויש מסחר בהם. יחד עם המיצ"ב זה שתי התרמיות הכי גדולות שצריך להוקיע אותן".

     

     (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    (צילום: אביהו שפירא)

    "הרפורמה ללמידה משמעותית היא בלוף אחד גדול שעכשיו מתפוצץ לנו בפנים", אמר מורה ממרכז הארץ. "המורה נותן מטלה, שתי מטלות ושני מבחנים. הציונים שניתנים מראש הם גבוהים וקובעים את ציונו של התלמיד. המסר מגיע גם מלמעלה, מההנהלה, שרוצה את הזכאות לבגרות. יש תלמידים שלא מגישים את כל המטלות, לא נבחנים בכל המקצועות, ועדיין מקבלים ציונים גבוהים, וגם להם אין את הידע והיכולת להבין את ציונם. לעיתים תלמיד גם לא מודע לציונו, ורק בכיתה י"ב מגלה זאת".

     

    "המורים אבודים, משרד החינוך לא מאמין בנו"

    מנגד, מורים אחרים דווקא תומכים ברפורמה, אך טוענים כי אין בידיהם את הכלים להכווין את התלמידים לאותה למידה משמעותית.

     

    "הרפורמה מבורכת", אומרת מורה נוספת מהמרכז. "באופן עקרוני, אני תומכת בהערכה חלופית. כל המערכת צריכה לעבור לשיטה של הערכה חלופית כי היא מאפשרת לתלמיד למידה בהתאמה אישית, ולהפגין את היכולות שלו בלי לחץ של זמן, וברמה של חקר וכתיבה. התהליך הוא מה שחשוב, כי התלמיד נמדד גם על התוכן וגם על התוצר.

     

    "בפועל, מכיוון שאין הדרכה, הטעמה או פיקוח, מורים מוצאים את עצמם אבודים וחוזרים לשיטה המסורתית. הרעיון בהערכה החלופית היה להפחית את העומס, אז אם מורים באמת היו מתייחסים להנחיות הרפורמה, התלמידים היו מרוויחים פעמיים, גם משום שאז היה פחות חומר לבגרות וגם בגלל שהתלמיד היה נהנה מהליך הלמידה. אם היו נותנים למורים יותר כלים, אז ההצלחה של ההערכה החלופית הייתה כזו שהיה צריך לשכפל אותה. הערכה חלופית היא הדבר הנכון וחשוב לתת לה יותר משקל ולא לתת לה צעד אחורה. בסוף, אנחנו המורים, ואם משרד החינוך לא מאמין בנו – זה חמור".

     

    כאמור, ל-ynet נודע כי בשל חשדות להטיית הציונים הפנימיים של התלמידים בבחינות הבגרות - צפוי משרד החינוך לשנות את שיטת החישוב של הציון הסופי כפי שנקבעה במסגרת הרפורמה של פירון.

     

    מנשה לוי ()
    יו"ר התאגדות בתי הספר העל-יסודיים מנשה לוי

    במקרים שבהם נרשם פער משמעותי בין הציון הבית ספרי לציון בבחינת הבגרות החיצונית - משקלו של הציון הבית ספרי יהיה נמוך משמעותית. במקרים של פער משמעותי יותר הציון הסופי בתעודת הבגרות יהיה זה של הבחינה החיצונית בלבד.

    מנהלי בתי הספר מגלים כי עד כה לא נמסר להם מהם במדויק אותם פערים שיובילו לשינוי השקלול.

     

    בתגובה למהלך, הודה מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר כי "אכן יש בעיה ארצית ביישום רפורמת 'הלמידה המשמעותית' במערכת החינוך". לוי הוסיף כי "ציוני ההערכה החלופית שבאחריות בתי הספר במקצועות המופיעים בתעודת הבגרות נעים בין 90 ל-100, ולכן משרד החינוך מבקש לערוך בקרה על איכות הציונים ולבדוק האם הציונים הגבוהים אכן משקפים עלייה דרמטית ביכולות ובתוצרים הלימודיים של תלמידי ישראל בכל תחומי הלמידה בהערכה החלופית, או שמא מדובר על ציונים המוטים כלפי מעלה בצורה מוגזמת".

     

    ממשרד החינוך לא התקבלה תגובה לטענות העולות בכתבה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים