שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    היום שאחרי הגירעון: תוכניות "נטו" יבוטלו, המע"מ יועלה

    בכירים באוצר עובדים על תוכנית עבודה כלכלית שתנסה להתמודד עם הגירעון הגדול, שהגיע ל-3.5% מהתוצר. בין המהלכים הצפויים: ביטול פטור ממכס על ירקות ופירות וקיצוץ רוחבי של 2% בכל משרדי הממשלה. לשכת שר האוצר: "לא תהיה כניעה ללחצים שתכליתם פגיעה ביוזמות החברתיות וניסיון להפעיל לחץ להעלאת מיסים"

    מדינה בחובות: אחרי שביום חמישי בלילה הודיע משרד האוצר שהגירעון בפברואר חריג בגודלו והגיע ל-3.5% מהתוצר, מגיעה תוכנית עבודה כלכלית שבכירי המשרד מכינים לקראת מינוי הממשלה החדשה. בתוכנית, בין השאר, קיצוץ תקציבי גדול וביטול פטורים ממס. הגירעון הגיע ל-4.9 מיליארד שקל (לעומת גירעון של 2.3 מיליארד שקל בפברואר אשתקד, זינוק של כ-110%).

     

    הגירעון הגדול: איך הוא משפיע עלינו?

    הסתרת נתוני הגירעון מהציבור? זה לא שפוי

    הגירעון ממשיך לגדול: 3.5% בחודש פברואר

     

    המשמעות היא שהגירעון בחודשיים הראשונים של 2019 מסתכם כבר ב-5.6 מיליארד שקל, לעומת עודף של 2.3 מיליארד שקל בחודשיים הללו אשתקד. המצב ברור כבר עתה, ולכן זהו המשרד הממשלתי היחיד שבו ניתן להתחיל ולהכין תוכניות עוד לפני כניסת השר החדש. לפי שעה צפוי גירעון של כ-10-14 מיליארד שקל, מעבר לתחזיות בעת הכנת התקציב הדו־שנתי בסוף 2017. הגירעון מובטח נוכח תוצאות ביצוע התקציב בחודשיים הללו, לאחר שהגירעון גלש מהיעד של 2.9% מהתוצר ל-3.5% מהתוצר - 20% יותר מהיעד שקבעה הממשלה.

     

    >> לסיפורים הכי חמים במדור כלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

    משה כחלון מציג את רשימת
    שר האוצר משה כחלון(צילום: מוטי קמחי)
     

    ושוב: קיצוצי תקציב

    בכירים באוצר אמרו בימים האחרונים שלא יהיה מנוס מביצוע קיצוץ עצום בתקציב המדינה, כשרק בנובמבר קוצצו 1.3% מהתקציב בשל העלאת שכר וגמלאות השוטרים - שלשם כך הוקצבו בשנים הבאות לא פחות מ־21 מיליארד שקל. מנכ"ל המשרד, שי באב"ד, אמר אתמול ל"ממון" כי "לא מדובר עדיין בתוכנית כלכלית מגובשת, אלא בתוכניות עבודה שמכינים באוצר ושיוצגו לשר האוצר בממשלה החדשה במהלך חודש יוני, כשיהיה ברור כבר המצב המעודכן בתקציב ויהיה ברור האם ובכמה יהיה צורך לקצץ. לפי החוק, אנחנו מחויבים להציג לממשלה את המצב בתקציב ואת התחזיות שלנו בחודש יוני - וכך נעשה".

     

    גם לדברי סגן שר האוצר, ח"כ יצחק כהן, מוקדם מדי להכין תוכניות מגובשות וסופיות לקיצוצים ולהטלת מסים חדשים. "בכלל לא ברור עדיין גודל הגירעון, שיכול גם להיות נמוך יותר בעתיד", אמר כהן, והוסיף כי "בפניי לא הוצגו עדיין שום תוכניות".

       ()
     

    למרות מתווה קשיח של גידול בתקציב הביטחון על פני שנים, יש פקידים בכירים באוצר שמציעים להביא בפני שר האוצר הבא הצעה לקצץ בגידול בתקציב הזה "כדי למנוע קיצוץ כואב וגדול בתקציבים האזרחיים ובעיקר בחינוך, ברווחה ובבריאות", כפי שאמר ל"ממון" בכיר באוצר.

     

    אם לא תהיה ברירה, צפוי "קיצוץ פלאט", דהיינו קיצוץ שווה בכל משרדי הממשלה, שיהיה גבוה מ-2% ויהווה מכה אנושה דווקא בתחומים שבהם תידרש הממשלה הבאה להוסיף תקציבים גדולים - למשל בבריאות (תוספת עצומה של חדרים ומיטות), בחינוך (הקטנת הצפיפות בכיתות) וברווחה (כמו הצורך בהעלאת הקצבאות לקשישים).

     

    סוף למשרד התקשורת?

    הצעה נוספת שתיבחן היא סגירת מספר משרדי ממשלה, הנחשבים כ"שומן" שנועד בעיקר לחלק תפקידי שרים ומשרות בכירות למפלגות, כמו המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד התקשורת ומשרד התפוצות וירושלים. תוכנית כזאת כבר גובשה וקיימת במשרד האוצר ותוצג לשר הבא.

     

    כמו כן, תיבחן תוכנית שהוכנה בעבר ברשות המסים לביטול פטורים ממס, כמו בראש ובראשונה פטור של עשרות שנים על הירקות והפירות. שום ממשלה עד עכשיו לא הצליחה לבטל את הפטור הזה, הן בשל לחצים פוליטיים אדירים והן בשל חוסר הפופולריות של המהלך, שייקר את הפירות והירקות ויקשה על השכבות החלשות.

     

    גם הפסקת תוכניות "נטו" שיזם שר האוצר הנוכחי משה כחלון ("נטו הוזלות" "נטו משפחה", "נטו תינוקות") תוצע לשר הבא, שכן הפחתת מכסים ומסי קנייה לצורך הוזלת המוצרים גרמה לירידה חדה בהכנסות ממיסים.

     

    רעיון נוסף הוא לחזור ולהעלות את שיעור המע"מ, שהופחת בראשית כהונת כחלון מ־18% ל־17%. הפחתת האחוז הזה היוותה פגיעה של 5.5 מיליארד שקל בשנה בהכנסות המדינה ממסים, וכעת נשקלת העלאה של חצי אחוז. "ממילא המחירים לא יעלו בחצי אחוז, אז מהלך כזה יוסיף להכנסות המדינה ממסים 2.2 מיליארד שקל ולא יפגע בשכבות החלשות", אמר ל"ממון" גורם באוצר.

     

    עדיף בשנה הראשונה

    יואל נוה, שהיה עד לאחרונה הכלכלן הראשי באוצר, הזהיר בסוף השבוע שאי ביצוע מהלכים מיידיים להקטנת הגירעון עלול לגרום

    נזק רב עוד יותר, אם תימשך ההאטה בכלכלת העולם ותגיע גם ארצה. "כבר ברור ששר האוצר הבא ייכנס למשרד כשמצב הקופה לא טוב, לאו דווקא באשמת השר הנוכחי. המצב הכלכלי בעולם והתחייבויות הממשלה שלא תוכננו מראש, כמו הקצבאות לנכים, העלאת הגמלאות לשוטרים ובניית חומות מגן בצפון הארץ וסביב רצועת עזה, גרמו לגידול בהוצאות, לצד קיטון בהכנסות בשל החזרי מס עצומים", אמר גורם בכיר ל"ממון".

     

    יצוין שכל ממשלה חדשה נוהגת לבצע תוכנית כלכלית גדולה בשנה הראשונה לכהונתה, כפי שהיה בימי ממשלות שבהן היו שרי האוצר ד"ר יובל שטייניץ ויאיר לפיד. האחרון נאלץ להתמודד עם גירעון של 39 מיליארד שקל, ולבצע קיצוץ מיידי ועמוק בתקציב ולהטיל מסים, כמו למשל על מוצרים יקרים ומכוניות יוקרה.

    זה יהיה כנראה גם מה שייאלץ שר האוצר הבא לבצע, כאשר בשנה הראשונה לכהונת ממשלה, בעת שהבחירות הבאות יהיו כנראה עדיין רחוקות, המשימה קלה יותר מאשר ביצוע מהלך כזה כעבור שנה או שנתיים.

     

    מלשכת שר האוצר נמסר: "הגיע הזמן להפסיק את המנהג המגונה של בחינת גירעון שנתי על פי מדדים של חודשיים בלבד. היקף הכנסות המדינה בחודשים הקרובים יכסה את הפער שנוצר והגירעון יתכנס כפי שהיה בשנה הקודמת. לא תהיה כניעה ללחצים שכל תכליתם פגיעה ביוזמות החברתיות וניסיון להפעיל לחץ להעלאת מיסים".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים