שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רוכשי דירה יפוצו על איחור "בגלל צוק איתן"
    הנכס נמסר 18.5 חודשים אחרי המועד. ביהמ"ש דחה את גרסת "בולווארד נדל"ן", שטענה שהאירועים ב-2014 גרמו לעיכוב. מה גובה הפיצוי?
    בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישו רוכשי דירה בעיר שקיבלו אותה באיחור, וחייב את חברת הנדל"ן "בולווארד נדל"ן" לשלם להם 78,250 שקל. השופט עדי הדר אמנם לא קיבל את טענות התובעים, אבל הוא דחה את גרסת החברה, שניסתה להצדיק חלק מהאיחור במצב הביטחוני ששרר בקיץ 2014 בזמן מבצע "צוק איתן".

     

    ב-2009 חתמו הצדדים על חוזה לרכישת דירה בפרויקט "מול צדק" בתל אביב, שאותו יזמה ותכננה החברה. הרוכשים טענו שהיא התחייבה להשלים את הבנייה ולמסור להם אותה תוך 24 חודשים מהיום שבו יתקבל היתר בנייה למיזם. אולם בפועל, לטענתם, הדירה נמסרה באיחור של 32 חודשים, מאוקטובר 2012 ועד יוני 2015. משכך, הם תבעו את הפיצוי המוסכם בחוזה עבור איחור כזה –112 אלף שקל, שהם 3,500 שקל עבור כל חודש – וכן פיצוי של 25 אלף שקל בגין עוגמת נפש.

     

    מנגד הציגה החברה חישוב שלפיו לא התעכבה כלל. היא טענה כי על פי החוזה ניתנה תקופת "גרייס" (חסד) של שלושה חודשים, ושהיתר הבנייה ניתן מאוחר מכפי שטענו התובעים.

     

    החברה הוסיפה כי חלק מן העיכוב נגרם עקב אירועי קיץ 2014 – מבצעי "שובו אחים" ו"צוק איתן", שגרמו לטענתה להקפאה מוחלטת של הבנייה למשך כמה חודשים בשל מחסור בעובדים בעלי אשרות וגיוסים נרחבים שפגעו ביכולתם של קבלני משנה שעבדו איתה כגון מתקיני מעליות, אלומיניום, ספקי חומרים ועוד. עוד צוין כי לפני כן היה עיכוב של חברת החשמל שהתחייבה להקים קו מתח אך איחרה בכמה חודשים.

     

    בתחילת הכרעתו דחה השופט עדי הדר חלק מטענות הרוכשים, בכל הקשור לפרשנות החוזה ולמועד קבלת היתר הבנייה, בין היתר משום שהיתר הבנייה התקבל ב-2011, כך שלפי החוזה יש לחשב את האיחור החל מ-2013.

     

    אולם בהמשך הוא דחה את גישת החברה. לעניין חברת החשמל הובהר כי הפרה חוזית של חברת החשמל מולה לא מצדיקה את גלגול הנזק על הרוכשים, והנתבעת יכלה לשלוח הודעה נגד חברת החשמל – דבר שבחרה לא לעשות.

     

    בכל הקשור לטענה בדבר המצב הביטחוני צוין כי אין די בהפרחת המילה "מלחמה'", אלא יש לבדוק את הקשר בין האירוע לבין האיחור הנטען: "הנתבעת לא כללה בראיותיה כל ראיה לביסוס טענתה כי המבצעים גרמו לעיכוב בעבודה, לרבות יומני עבודה ורשימות עובדים ודי היה בכך כדי לדחות הטענה".

     

    מעבר לכך, מומחה מטעם בית המשפט בדק את הנושא וקבע כי המצב המלחמתי ב"צוק איתן" לא השפיע על שוק העבודה בתל אביב באופן שבו יש להתיר איחור במסירה.

     

    בסיכומו של דבר הפחית השופט את האיחור ל-18.5 חודשים. בהתאם לכך החברה חויבה ב-64,750 שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל. בנוסף חויבה החברה ב-6,500 שקל בגין עוגמת נפש – פיצוי לא גבוה יחסית, וזאת משום שהתובעים רכשו את הדירה להשקעה, ובסופו של יום מכרו אותה ברווח נאה מיד לאחר שנמסרה להם.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעים: עו"ד אסף רוזנבאום ועו"ד עלמה איזמן גלבוע ממשרד איזמן כספי שחר
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד רן מחלב
    • ynetהוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים