שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "החינוך המדעי חשוב לכל אחד מאיתנו"
    בראיון לרגל שבוע המדע, אומרת מנכ"לית מכון דוידסון ד"ר ליאת בן דוד כי יש צורך בהעמקת החינוך המדעי: "לצערי, בפועל אין די שעות להוראת המדעים. אני מכירה בתי ספר תיכוניים במרכז הארץ המקדישים בקושי שעתיים ללימודי מדעים"

    המדע של הבלגן המאורגן: במכון דוידסון לחינוך מדעי מקדישים השנה את שבוע המדע - החל ממש השבוע - לסודות הכאוס. מנכ"לית מכון דוידסון, ד"ר ליאת בן דוד, הסבירה מדוע נבחר דווקא הנושא הזה: "השנה אנחנו מציינים 150 שנה לאחת היצירות המופלאות של האדם - הטבלה המחזורית של הכימאי מנדלייב. מנדלייב חשף חוקיות ומבנים מחזוריים שבאמצעותם הוא 'סידר' את היסודות בטבע וביטא את הסדר הזה באמצעות הטבלה המחזורית. מדובר בצורך אנושי: כשאנחנו מסתכלים על העולם, אנחנו מחפשים לגלות ארגון וליצור סדר שיעזרו לנו להבין טוב יותר את הסביבה ואת עצמנו בתוכה. אנחנו מעניקים שמות לדברים שסביבנו, מתבוננים בתופעות, מפענחים ומשתמשים בחוקיות כדי לשפר את חיינו ואת חיי הסביבה".

     

    מנכ
    מנכ"לית מכון דוידסון, ד"ר ליאת בן דוד (צילום: איתי בלסון)

     

    ד"ר בן דוד הוסיפה: "התפיסה המדעית מביטה בעולם וחושפת את יופיו באמצעות חשיבה ביקורתית-לוגית. ההישג של מנדלייב הוא אחד ההישגים היצירתיים המרהיבים, של היכולת התבונית הייחודית הזו של האדם. זהו סדר ברמה אמנותית ממש, ביטוי של תפיסה רעיונית המוערכת בזכות יופייה ההרמוני והעוצמה הרגשית והחשיבתית שהיא מעוררת בנו. לרגל 150 שנה לטבלה המחזורית מצאנו לנכון לחגוג זאת במהלך שבוע המדע".

     

    מכון דוידסון מפעיל לא מעט תוכניות מדעיות עבור בני נוער. ד"ר בן דוד אומרת כי יש התעניינות גוברת בתחומים המדעיים בקרב התלמידים: "אני יכולה להעיד שהביקוש לפעילויות שלנו הולך וגדל. חדוות הגילוי, העשייה הפעילה, היכולת להתנסות והרשות לטעות ולנסות שוב מתוך סקרנות ויצירתיות הם ערכים מובילים בעשייה של מכון דוידסון, וכזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע אנחנו יכולים ומחויבים להנגיש את המדע העדכני והמתקדם ביותר. משתתפי התוכניות שלנו, המגיעים מכל מגזרי האוכלוסייה, כל הגילאים וכל המרחבים הגיאוגרפיים, מגיעים אלינו שוב ושוב, לעיתים לפעילויות חד פעמיות ולעיתים קרובות מאוד, לפעילויות ארוכות טווח. זה ביקוש שמשמח אותנו מאוד וגם מציב עלינו אחריות להמשיך לתת את המענה היצירתי ומעורר הסקרנות שמכון דוידסון יודע ליצור וליישם".

     

    עם זאת לא הכול ורוד בתחום החינוך למדעים בבתי הספר. ד"ר בן דוד:  "לצערי, בפועל אין די שעות להוראת המדעים. אני מכירה בתי ספר תיכוניים במרכז הארץ המקדישים בקושי שעתיים ללימודי מדעים, שאפילו מעבדה בסיסית אין בהם ושתנאי העבודה של המורים למדעים אינם מאפשרים להם לעסוק בחינוך מדעי באופן התואם את המאה ה-21".

     

    פרויקט אסטונאוטים צעירים במכון דוידסון. ארכיון (צילום: אוהד הרכס) (צילום: אוהד הרכס)
    פרויקט אסטונאוטים צעירים במכון דוידסון. ארכיון(צילום: אוהד הרכס)

     

    מנכ"לית מכון דוידסון הוסיפה: "חשוב להבין שהחינוך המדעי אינו צורך של מי שירצה להיות מדען בלבד, הוא צורך של כל מי שמבקש להיות אזרח המקבל החלטות על בסיס ידע מושכל בחיי היומיום. החלטות כמו למה אני צריך לטרוח ולמחזר, האם כדאי לי לחסן את הילדים, מהי ההשפעה האמתית של תוספי תזונה שמציעים לי, אלה רק דוגמאות קטנות להחלטות שכל אחד מאיתנו ניצב בפניהם בכל יום, בלי שום קשר למקצוע שלנו. מדינת ישראל, באמצעות מערכת החינוך, צריכה להחליט במה היא מתמקדת וכיצד היא רואה את עתידה כחברה וכחלק מהמדינות בעולם. הזכות שלנו במכון דוידסון היא לפתח ולהציע את החשיבה המדעית הזאת לכולם, באופן מושך, מסקרן ואחר. אנחנו רואים בכך את האחריות שלנו כמדענים, מחנכים ובעיקר כאזרחי המדינה ואנו מאמינים כי זה אמצעי קריטי לקידומה של חברה ישראלית טובה ומתקדמת יותר".

     

    ד"ר בן דוד די אופטימית לגבי העתיד של החינוך המדעי בישראל: "החדשנות והאומץ להעז הם אחד המאפיינים המרתקים והחשובים של מדינת ישראל. בתחום המדע, מכון ויצמן הוא אחד ממכוני המחקר המובילים בעולם. מכון דוידסון, שהוא הכלי של מכון ויצמן לקידום החינוך המדעי בישראל, צריך להיות ממכוני החינוך המדעי המובילים בעולם. ככזה, מכון דוידסון ימשיך לפתח ולהוביל חינוך מדעי המבטא את המהלכים שהם בקצה המרתק ביותר של החקר והגילוי האנושי, ושהם מקור של גאווה למדינת ישראל בכל העולם".

     

    היא הוסיפה כי התוכניות שמציע מכון דוידסון מחזקות סקרנות של תלמידים. "הן מאפשרות עשייה וגילוי בגישה מולטי-דיסציפלינארית ובקבלה של שונות, כך ההצלחה גדולה יותר. מחקרים שערכנו להערכת התוכניות שלנו מוכיחים שהמדע הוא כלי משמעותי לחיזוק המסוגלות העצמית, ליצירת מוטיבציה לפעולה ולבניית דימוי עצמי חיובי. זה נכון בין אם מדובר בנוער מחונן בתחום ובין אם מדובר בנוער במצבי סיכון, בין אם מדובר בנוער מהמגזר הערבי או בנוער מהעדה האתיופית או בהעצמת בנות. אנחנו מנגישים את כל תחומי המדע, לכל המגזרים, בכל הגילאים ובכל דרך אפשרית. כדי להמשיך ולעשות זאת במצוינות שאנו מסוגלים לה, חשוב לנו במיוחד להיות חדשניים, גם מבחינת התכנים וגם מבחינה פדגוגית. אנחנו לא חוששים להטיל ספק במה שאנחנו עושים, לבחון את עצמנו ולשנות לפי הצורך".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים