שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מקצוע פיצוץ
    קבלו את הנשים שדואגות לכך שטילים לא יפלו לנו על הראש, אלא ייורטו בדרך. יעל, שצה"ל סירב לאפשר לה לעשות דוקטורט בכימיה במסגרת העתודה - וזה בכל זאת קרה; ורד, שהתחילה את דרכה כמורה, והיום אחראית על מערכת ההגנה "ברק 8"; ודבורה, שגידלה שלושה ילדים ספורטאים, ובכל זאת פיתחה קריירה ניהולית־טכנולוגית מרתקת. "לא צריך להסתתר מאחורי תירוצים כמו 'אני אישה'. צריך לשעוט קדימה עם הרבה נחישות"

    בשיתוף התעשייה האווירית.

      

    כיפת ברזל, קלע דוד, חץ, פטריוט - כל אלה הפכו שמות שגורים בשנים האחרונות. האויבים מסביב משתמשים יותר ויותר ברקטות וטילים כנשק מרכזי נגד ישראל, והמרוץ להשגת יכולות הגנתיות מתקדמות הפך לקריטי במיוחד, אפילו קיומי.

     

    לא אחת, מי שנמצא בראש החזית לפיתוח הטכנולוגיות המתקדמות האלה הן נשים. במסגרת פרויקט "מהנדסות העתיד 4", שנועד לעודד נערות לבחור בתחומי המדעים במהלך לימודיהן בתיכון, בשירות הצבאי ובלימודים האקדמיים, יצאנו להכיר כמה מהנשים המרתקות האלה.

     

    דבורה אביסירה (53) היא מנהלת תחום מערכות אוויריות וימיות בחברת TSG, שמפתחת מערכות מודיעין לטילים עבור חברות ביטחוניות, לצה"ל ולצבאות זרים. היא מנהלת במסגרת תפקידה יחידה ארגונית שאחראית על פיתוח פרויקטים - שרובם סודיים.

    בתיכון היא למדה כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה בהיקף של חמש יחידות לימוד. עם סיום הלימודים קיבלה זימון להתגייס לממר"ם, יחידת המחשבים של צה"ל. היא לא ידעה במה מדובר שכן באותם ימים לא היו כלל מחשבים ביתיים. את המיונים הממושכים היא עברה בהצלחה, ובמהלך השירות התאהבה בתחום. עוד כשהייתה על מדים היא השלימה תואר הנדסאית מחשב, מה שהכתיב את עתידה המקצועי.



    דבורה אביסירה.
    דבורה אביסירה. "נשים יכולות ללמוד כל נושא" ( )

    "עם שחרורי מצה"ל התחלתי לעבוד בחברת טכם (טכנולוגיה מתקדמת), שהיא גלגולה המוקדם של TSG", היא מספרת. "התחלתי בחברה כתוכניתנית, אחר כך הפכתי לראש צוות ועם הזמן התקדמתי לתפקידי ניהול פרויקטים. בהמשך הגעתי לתפקיד הנוכחי, שבמסגרתו כפופים אליי מנהלי פרויקטים".

     

    לדבריה, "אין נושא שבעולם שנשים לא יכולות ללמוד. הדלתות פתוחות בפני כולן. לפי דעתי, המתנות שקיבלנו כנשים – ואני מתכוונת לתכונות כמו רגישות בין־אישית ומולטי־טסקינג – נותנות עדיפות על גברים. למי שחושבת שעבודה תובענית תבוא על חשבון דברים אחרים בחייה אני יכולה להגיד שכאמא לשלושה ילדים בוגרים, שכולם ספורטאים, לא הייתה טריבונה שלא ישבתי עליה במהלך השנים. אפשר למצוא זמן גם למשפחה וגם לתחביבים וגם לקריירה. פשוט צריך לדעת לתכנן את הזמן".

     

    ורד לוי (42) היא מהנדסת מערכת מובילה בחטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית. ה"בייבי" שלה היא מערכת ההגנה "ברק 8", שעלתה לכותרות כשנמכרה בסכומי עתק להודו. לוי אחראית על כלל היבטי הפרויקט, החל מרמת הגדרת הדרישות וכלה בביצועי המערכת בשטח - וגם על הקשר הישיר מול הלקוחות.

    ורד לוי.
    ורד לוי. "בן הזוג חשוב" (צילום: אלכס פולו)

    "המערכת הזאת מספקת הגנה מפני טילים ואיומים בטווח של עד 70 ק"מ. הייחוד שלה הוא היכולת לשלב בין מספר ספינות בכוח שעובדות ביחד במטרה להגן על טריטוריה שלמה", היא מסבירה.

     

    היא נמצאת בתפקיד מזה שבע שנים, האישה היחידה בתחום המקצועי הספציפי הזה. "ההתחלה לא הייתה תמיד קלה, אבל כשנכנסתי לעומק הדברים וראו שיש לי יכולות וידע, עובדת היותי אישה כבר לא שינתה לאף אחד", היא מודיעה.

     

    את דרכה המקצועית המרשימה היא החלה בכלל כמורה למדעי המחשב. "כבת למשפחה דתית למדתי בנערותי באולפנת כפר פינס. עשיתי בגרות של חמש יחידות

    במחשבים, עם תום התיכון עשיתי שירות לאומי שבמסגרתו סייעתי בלימודים לתלמידי תיכון, והמשכתי לאחר מכן לתואר ראשון במדעי המחשב באורט ירושלים. בשלב הבא הייתי מורה למדעי המחשב בתיכון 'עמל' ברמלה והגשתי ילדים לבגרויות במחשבים. לאחר שש שנים כמורה הרגשתי שאני שואפת ליותר. מכיוון שהיה לי רקע במדעי המחשב התקבלתי לחברת 'נס', ובמסגרתה עבדתי במשך שנתיים בפרויקט של מערכות הגנה לגבולות שהתבצע ב'אלתא', חברה בת של התעשייה האווירית. אחר כך התחלתי לעבוד במפעל הטילים והחלל של התעשייה האווירית בפרויקט ברק 8, ועכשיו אני לומדת במקביל לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת בן־גוריון", היא מסבירה.

     

    לדבריה, "אישה לא צריכה לוותר על הקריירה והחלומות שלה רק בשביל גידול משפחה. בן הזוג הוא מרכיב קריטי במשוואה הזו. שותף אמיתי לחיים הוא אחד שגם יעשה קריירה משלו אבל גם יתחלק איתה בענייני הבית וגידול הילדים, כך שהיא תוכל להגשים את השאיפות שלה".

     

    אם כבר סודות, קבלו את יעל (49), שאת שם משפחתה אסור להגיד - ראש פרויקט בחטיבת ההגנה האווירית בחברת "רפאל". העובדה שהיא אישה, היא מספרת, הפריעה לה בקריירה רק במקום אחד. "כשביקשתי לסיים דוקטורט בכימיה במסגרת מסלול העתודה ענו לי בהתחלה בשלילה. התירוץ היה שאני אישה, בטח ארצה לגדל בעתיד ילדים, וזה לא יסתדר עם התחייבות למסלול קבע ארוך". זה רק הגביר אצלה את המוטיבציה. היא הייתה לבסוף האישה הראשונה שסיימה מסלול שכזה.

    יעל מ
    יעל מ"רפאל". גם את הפנים אסור להראות (צילום: )

    בתיכון היא הייתה תלמידה מצטיינת, שלמדה חמש יחידות כימיה ופיזיקה. "היה לי ברור שאלך לעתודה, ורק לא ידעתי באיזה תחום לימוד. בסוף בחרתי בכימיה, ובתום התואר הראשון בטכניון אמר לי המרצה כי לאור הישגיי הלימודיים אוכל לדלג על תואר שני ולהמשיך למסלול ישיר לדוקטורט".

     

    לאחר שביקשה מסלול כזה במסגרת העתודה, דבר שקרה עד אז רק פעם אחת– וגם אז לגבר, הגיעו איתה שלטונות צה"ל לסיכום ייחודי: אם היא תמצא בעצמה יחידה צבאית שתהיה מוכנה "לאמץ" ד"ר לכימיה, הדבר יאושר.

     

    "זו הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית", היא מספרת. "התחלתי לעשות סבבי ראיונות ביחידות שונות ובסוף התקבלתי לאמ"ן זי"ט (זירה טכנולוגית). את הלימודים סיימתי בגיל 25 ו'רפאל' משכו אותי אליהם למעבדת פיתוח חומרי הנפץ. בשנת 2006 הפכתי לראש מחלקת חומרי נפץ בחברה, ובהמשך מוניתי לראש קו מיגון וחומרי נפץ ביחידה עסקית". בשנה האחרונה היא ראש פרויקט בחטיבת מערכות הגנה אווירית בחברה, האמונה על פיתוח כיפת ברזל, שרביט קסמים, ברק 8, טילי הפיתון וטילי הספיידר.

    "אני יכולה להעיד שכנערה בת 15 הייתה לי אמנם את הנטייה הטבעית למדעים, אבל גם המורים שדחפו אותי לכיוון הקלו עליי בבחירה", היא מספרת. "כיום אני יודעת שלא צריך להסתתר מאחורי תירוצים כמו 'אני אישה'. צריך לשעוט קדימה עם הרבה נחישות".

     

    בשיתוף התעשייה האווירית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים