פירון על השינוי ברפורמת הציונים: "משרד החינוך מביע אי אמון במורים"

שר החינוך לשעבר שי פירון(צילום: מוטי קמחי)

"כשמרצה במשפטים מעניק לסטודנט שלו ציון, מישהו מפקפק בו?" - כך הגיב שי פירון, שר החינוך הקודם, לחשיפת ynet בדבר שינוי שיטת החישוב של ציוני הבגרות הסופיים, המבוססת על אחת הרפורמות המזוהות ביותר עם תקופתו במשרד החינוך – "למידה משמעותית".

על פי השינוי הצפוי, במקרים שבהם יירשמו פערים משמעותיים בין הציונים הפנימיים של התלמידים לאלו החיצוניים, יופעל שקלול דיפרנציאלי (שק"ד) על הציונים הפנימיים שמשקלם הוא 30% מהציון הסופי, ובמקרים של פערים משמעותיים יותר צפויים הציונים הללו להתבטל לחלוטין.

משרד החינוך הכחיש את הפרסום, ואולם ביום שישי האחרון קיבלו מנהלי בתי הספר העל-יסודיים הודעה שלפיה החל משנת הלימודים הקרובה אכן יופעל השקלול הדיפרנציאלי על הציונים. כתוצאה מן המהלך, הציונים הסופיים של תלמידים רבים צפויים להיפגע, וכך גם אחד המהלכים החינוכיים המזוהים ביותר עם השר לשעבר פירון.

"במהלך 40 השנים האחרונות מדינת ישראל הייתה ב'טרפת' של מדידה וזה לא נתן תוצאות", אמר פירון בתגובה ראשונה לפרסום. "אם השיטה שבאמצעותה צריך למדוד ולעשות בחינות כל הזמן הייתה מועילה - היינו צריכים להיות בצמרת העולמית. כל מי שמבין חינוך יודע ששיטות המדידה הישנות לא מביאות תוצאות. זו עובדה.

"אנחנו המדינה שמובילה במספר הבחינות לתלמידים בעולם. כאשר מודדים מדינות שכן הצליחו – מה שיצר את ההצלחה זה אוטונומיה של מורים ושל מנהלים. כדי להגיע למצב של אוטונומיה אנחנו צריכים לפחות עשר שנים. מה שרציתי להשיג ברפורמה זה להתאים את המדידה למאה ה-21. אנחנו רוקדים קדימה ואחורה, פעם אחת אנחנו אומרים בואו נעבור למדידה בית-ספרית, ואז אנחנו אומרים בוא נחזיר את המצב לקדמותו".

ארכיון(צילום: אלעד גרשגורן)

בדומה לביקורת שנשמעה מצד מנהלים ומורים מאז הפרסום, מסכים פירון כי המהלך מבטא משבר אמון בין משרד החינוך לצוותי ההוראה: "זה מבטא חוסר אמון במורים. כאשר מרצה במשפטים נותן ציון לסטודנט שלו בסוף לימודיו ציון והוא מקבל BA במשפטים, אף אחד לא מפקפק ברמת האמינות של המרצה. אותו דבר לגבי מרצה לרפואה, הנדסה וכן הלאה. רק המורים חשודים? אם אנחנו רוצים להביא מורים טובים, אנחנו צריכים להאמין להם. המערכת צריכה לתת יותר כוח למורה בשטח".

אחד החידושים המרכזיים ברפורמה שעליה הכריז פירון, ושכעת עומדת בפני שינוי, הוא ההערכה החלופית. בניגוד למבחני המגן שהיו נהוגים עד הרפורמה שלו, והתבססו כולם על מבחנים כתובים, ההערכה החלופית מורכבת ממגוון של מטלות לימודיות שבסופן ישוקלל הציון, שיהיה 30% מהציון הסופי.

פירון: "עולם ההערכה החלופית צמח משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא כי המבחנים שאנחנו עושים היום מייצרים את התלמידים המצטיינים של המאה ה-19. במאה ה-21 יש שלושה קריטריונים כדי לייצר בוגר משמעותי: יצירתיות, שיתופיות ומציאת הכישרון הנקודתי של כל אחד. הסיבה השנייה היא לתת לילד להצטיין באזורים החזקים שלו ולהביא אותם לידי ביטוי.

"ברור שיהיה פער בין המבחן של המאה ה-19 למבחן של המאה ה-21. מבחנים של פעם מתאימים לחינוך אזרחים של פעם, כאלה שיודעים לחזור על מה שהמורה שלהם אמר בכיתה. הרפורמה היא לא שיטת ניהול בחינות אלא תפיסת עולם. צריך להבין את זה. אני רוצה לראות ילדים סקרנים, שאוהבים את בית הספר ורואים בלמידה חלק מהחיים שלהם".

- האם משרד החינוך מנסה לקבור את הרפורמה שלך?

"אני לא חושב שאפשר לקבור את הרפורמה. אני מסתובב בבתי הספר על בסיס יומיומי, ואני יודע בוודאות ושומע מהמנהלים שהשפה הזו הוטמעה. זה לוקח עשר שנים עד שהדברים מתאזנים".

- ומנגד, אנחנו יודעים גם שחלק מהמורים מנצלים את ההערכה החלופית על מנת להעלות את ממוצע הציונים ואת שיעורי הזכאים לבגרות בבתי הספר.

"האם יכול להיות שיש הערכות חלופיות שהן 'פח'? אני מסכים, אבל זה לוקח זמן. יש מפקחים שמפחדים שההערכה החלופית תשמוט מהם את הרגולציה, תשחרר את המערכת ואולי תפגע בתפקיד המפקח. אני מבין, אבל גם הם צריכים להבין שדרך העבודה שלהם שייכת למאה הקודמת. במקומות מסוימים יש 'שכונה' ובמקומות מסוימים יש גאולה.

"איך יכול להיות שתלמיד לומד במערכת הלימודים 12 שנים, וכשהמורה אומר שזה לא לבחינה התלמיד מפיל את העט? אלה מורים מצוינים שהוכשרו במערכות הכשרה קודמות, אז בגלל שזה לוקח זמן נמשיך לעשות עוול לתלמידים שלנו?"

פירון הוסיף כי "ההערכה החלופית מאפשרת לתלמידים למצוא אזורי מצוינות שאינם נמדדים במבחן הרגיל ונותנים להם אפשרות להצטיין. ואם המורים לא עושים את זה טוב, אז נחזור אחורה או נקדם את המורים? אני לא כופר בעובדה שיש מקומות שבהם קורים דברים פחות טובים. אז לא נקדם את התלמידים לעולם החדש? הציון הסופי הוא לא ציון רק על מה שידעת במבחן האחרון שעשית אלא גם על 12 שנות לימוד, על עמל ומאמץ, על התנהגות ערכית.

"אני מנותק לחלוטין מהצדדים הניהוליים במשרד החינוך, ואני משוכנע שאנשי המינהל הפדגוגי מבינים את הרפורמה ומחויבים לה. אני חושב שהרכבת יצאה מהתחנה, ושר החינוך הבא רק ירחיב את המהות שמאחוריה. זה יקרה וזה קורה בכל העולם. מספר בחינות הבגרות ילך ויצטמצם".