שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עולם הכדורגל באמת צריך את ה-VAR?
    יואב טובול חושב שהשימוש במערכת אמנם מחייב התאמות אבל זה עדיין הדבר הכי טוב שקרה לענף. שימי בר טוען שזה המסמר האחרון בארון הקבורה של הכדורגל הטהור, שנהיה דומה לפוטבול אמריקני. מה דעתכם? הצביעו

     

      (איור: ליאו אטלמן)
    אז זה טוב או לא?(איור: ליאו אטלמן)

     

    הדבר הכי טוב שקרה לכדורגל / יואב טובול

    אנחנו אוהבים להתבכיין. זאת הגרסה ההפוכה והשלילית של השאיפה שיהיה יותר טוב. במקרה של כניסת ה-VAR לכדורגל, התגובה בעולם הכדורגל לאירועים השנויים במחלוקת סביב שופטי הווידאו בתקופה האחרונה- גובלת בכפיות טובה.

     

    הרי שנים התבכיינו על כמה זה מגוחך ששנייה וחצי אחרי טעות שיפוט, כל העולם יודע ורק האיש היחיד שצריך לדעת, השופט, עדיין שרוי באפלה מטומטמת. אי אפשר לשכוח את השער שהעלה את צרפת למונדיאל 2010 על חשבון אירלנד. אם מסתכלים טוב, בדרך כלל עוצמת תגובות השחקנים תגיד אם נעשה עוול או לא עוד לפני ההילוך החוזר הראשון. הטירוף של שחקני אירלנד לא השאיר מקום לספק, וההילוכים החוזרים הראו דבר מדהים: תיירי הנרי נגע בכדור פעמיים ביד כשהציל אותו מלצאת לחוץ, ואז בישל את השער לוויליאם גאלאס.

     

    תיירי הנרי (צילום: AP)
    נגיעת היד המפורסמת של הנרי מול אירלנד(צילום: AP)

     

    באחת השורות הפחות מוצלחות של הדג נחש הם אומרים: "כל השכונה שומעת, כל השכונה יודעת, אבל במקום לדבר הם מתחפשים כולם לדלעת". הנרי לא חשש להגיד אחרי המשחק שהדבר הנכון הוא לקיים משחק חוזר. הוא בטח נקרע מצחוק כשהמיקרופון נסגר.

     

     

    יש עוד אינסוף דוגמאות למקרים שהיו אמנם פחות קיצוניים, אבל חרצו גורלות של משחקים ואפילו תארים. ה-VAR, עם כל הבעיות שצריך לפתור וההתאמות שהוא חייב לעבור, הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לחוקת הכדורגל כבר הרבה שנים.

     

    דאמיר סקומינה (צילום: רויטרס)
    דאמיר סקומינה עם החלטת ה-VAR שהובילה להדחת פ.ס.ז' מהצ'מפיונס(צילום: רויטרס)

     

    למשל, שקיפות ההחלטות חייבת להשתפר. כולם צריכים לראות בזמן אמת בדיוק מה שהשופט רואה ובעיקר לקבל ממנו את נימוק ההחלטה במערכת הכריזה. אחרת אף פעם לא נדע אם הגדולות באמת נהנות מהעדפה בכל ההחלטות הגבוליות; גם פרק הזמן שהולכים אחורה כדי לבדוק מהלך שנוי במחלוקת שקדם לשער חייב להיקצב. אפשרות אחרת היא להגדיר מספר נגיעות בכדור מרגע המחלוקת ועד כיבוש השער. יש גבול למה שניתן לקבוע כעבירה שהשפיעה על המהלך.

     

    אבל אנחנו שוכחים את כל הדברים ששיגעו אותנו ואינם עוד: הוויכוחים האינסופיים, הפנדלים שלא נשרקו ולחילופין כמות ההצגות ברחבה, שפחתו בצורה דרמטית, הנפות הדגל לנבדלים שלא היו או השארת הדגל למטה כשהוא היה חייב להיות מורם. אחד הדברים התמוהים הוא הציפייה שהעין האנושית תוכל לראות בו-זמנית, אבל ממש בו-זמנית, שני דברים שקורים במרחק 50 מטרים אחד מהשני. אפילו שלושה אם סופרים את רגע הנגיעה בכדור, את מיקום שחקן ההגנה ואת מיקום השחקן אליו נמסר הכדור. 

     

    מרקוס רשפורד חוגג (צילום: AP)
    שחקני מנצ'סטר יונייטד חוגגים. ה-VAR הציל אותם(צילום: AP)

     

    ה-VAR חייב להשתפר, אבל כבר עכשיו מצבו של הכדורגל טוב בהרבה משהיה, ואסור לחזור אחורה. קודם תסבירו כבר אחת ולתמיד, למען השם, על מה בדיוק שורקים פנדל.

     

    הרס לאוהדים את הכיף / שימי בר

    כולם מהללים את ה־VAR על שלל יתרונותיו, אבל לא לוקחים בחשבון את הנזקים שיגרום הפלא החדש לכדורגל הישראלי. מה לעזאזל יגיד עכשיו יוסי אבוקסיס בראיון אחרי משחק כשהוא על דופק 200, "הגיע לנו להפסיד? כל השערים שספגנו היו באשמתנו? לא הכנתי את הקבוצה שלי כמו שצריך?".

     

    על מה יתבכיין ניר קלינגר, "שהווידאו רודף את בית"ר ירושלים? שצריך לתת למצלמות האלה לנוח בחוץ כמה מחזורים?". מדמיינים את יובל נעים רץ באמוק למרכז הבקרה כדי לריב עם המסכים? ומה יעשה איתי שכטר, יחזיר את כרטיס השחקן שלו לקאמרי? ואיזה מסכנים האוהדים ששברו להם את המסורת לקלל את השופט.

     

    יוסי אבוקסיס (צילום: ראובן שוורץ)
    יוסי אבוקסיס. על מה הוא ידבר עכשיו בראיון שאחרי המשחק?(צילום: ראובן שוורץ)
     

     

    משנים לנו את כללי המשחק והעולם שותק. איך לכל הרוחות נסתדר בלי התענוג הזה להרגיש שופטים מהבית, כשהחברים מתקשרים מהיציע במגרש כדי לשאול "אחי, מה ראו בטלוויזיה, היה אופסייד"? או "עבר את הקו או לא"? לוחמי צדק ארורים שכמותכם, לקחתם לי את הזכות הבסיסית להתמרמר ולהרגיש מקופח. והשופטים עצמם, על מה יתנו להם ציון? על פי מה הם יימדדו, על החלטות מדויקות של קרנות וחוצים?

     

    כניסת הטכנולוגיה הזו לחיינו היא המסמר האחרון בארון הקבורה של הכדורגל הטהור. הקלאסי. זה שהתאהבנו בו ממבט ראשון ואליו התמכרנו גם ואולי בעיקר בגלל השכונתיות והשערוריות שייצר. 22 אנשים רודפים אחרי הכדור והשופט "בן זונה" או "מהמר". פשוט.

     

    מצטער, קשה לי להתחבר לעולם הנקי והצודק הזה. נכון, טעויות שיפוט הכריעו אלפי משחקים וטורנירים לאורך ההיסטוריה, אבל הן גם שותפות לבניית התעשייה העצומה שנקראת כדורגל. ממלאות עיתונים, מייצרות כותרות באתרים, מעוררות דיונים ואמוציות באולפנים. מישהו מצליח לדמיין יקום ללא "יד האלוהים"?

     

    דייגו מראדונה (צילום: getty images)
    יד האלוהים של דייגו מראדונה. בעולם של היום השער היה נפסל בתוך רגע(צילום: getty images)

     

    לוקחים מוצר עממי ובסיסי והופכים אותו למשהו סטרילי, מסורבל, חסר נשמה. לא מתחבר לעניין

    הזה שהאוהדים כבר לא יכולים להשתולל ולהתפרק בספונטניות אחרי גול, כי רגע (או מיליון), הולכים לבדוק מה מחליטים שם למעלה.

     

    לא אסלח לך, קידמה, שהפכת את הכדורגל שלי לפוטבול אמריקני. כן, ברור שאני בדעת מיעוט כי בענף שבו נשפכים מילארדים לא ייתכן ששופטים יקבעו את התוצאה, ושחוויית הצפייה וטוהר המשחק הם חזות הכל. לא אסלח לך שלקחת לי את כל הכיף והשארת אותי עם הטקטיקות, הסטטיסטיקות והדיפלקשיינים.

      

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים