שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    3.3 מיליון שקל לנוסע אוטובוס שנפצע בתאונה
    מצבו של בן 69, הסובל ממחלה ניוונית של עמוד השדרה הצווארי, הוחרף אחרי שהאוטובוס שבו נסע פגע במשאית. ביטוח לאומי ו"איילון" יתחלקו בפיצוי
    בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל לאחרונה את תביעתו של גבר כבן 69 שנפגע בתאונת דרכים ב-2011, כאשר נסע באוטובוס שהתנגש במשאית. השופטת חדוה וינבאום-וולצקי קבעה שהוא יפוצה בכ-3.3 מיליון שקל: 1.7 מיליון על ידי חברת הביטוח "איילון" ו-1.6 מיליון שקל על ידי הביטוח הלאומי.

     

    התאונה אירעה כאשר האוטובוס התנגש במשאית שניצבה בשולי הדרך ובלטה אל נתיב הנסיעה. בבית החולים אסף הרופא אובחן שהוא נחבל בפנים ובידיים, והוא התלונן שאינו יכול להזיז את רגל שמאל. מאוחר יותר הוא הועבר לתל השומר, שם התלונן על בין היתר על חולשה בידיו וכבדות בשתי רגליו. בבדיקות נמצאו שינויים ניווניים בעמוד השדרה. בסופו של דבר התובע נאלץ לעבור שיקום של כמה חודשים, ושוחרר כשהוא מסוגל ללכת בעזרת הליכון מרחקים של 100-50 מטר לכל היותר, ומעבר לכך מתנייד בכיסא גלגלים.

     

    מומחה בתחום האורתופדיה סבר כי ההגבלה בעמוד השדרה הייתה קיימת עוד לפני התאונה, על רקע מצבו של התובע, הסובל ממחלה ניוונית של עמוד השדרה הצווארי. לעומת זאת, מומחה שהעריך את נכותו הנויורולוגית של התובע בשיעור של 100%, סבר כי למרות מחלת העבר, התאונה היא זו שגרמה ללחץ ולנזק לחוט השדרה.

     

    בדיון לא הייתה מחלוקת לגבי עצם הכיסוי הביטוחי או חבותה של "איילון". המחלוקת העיקרית עסקה בקשר הסיבתי שבין התאונה לבין מצבו הרפואי של התובע אחריה. איילון טענה שהמומחה הנויורולוגי לא נתן משקל ראוי לתיעוד רפואי שלפיו התובע התלונן על נפילות, שיתוק וחולשות שונות בכל גופו בשנים שלפני התאונה. לשיטתה, מצבו כיום לא נובע מהפגיעה בתאונה, אלא מהתקדמות פרוגרסיבית של מחלתו, וכך גם נפילות שאירוע לאחר התאונה ב-2014 נבעו מהתקדמות המחלה ולא מן הפגיעה בתאונה.

     

    לעומת זאת, התובע ביקש לאמץ את עמדת המומחה, שכן גם בחקירתו, ולשאלה ישירה שלו, הוא נתן הסבר מדוע אין סתירה בין חוות דעתו של האורתופד, מהטעם שמדובר בתחומים שונים.

     

    התנייד ללא אביזרים

    ואכן, השופטת חדוה וינבאום-וולצקי שוכנעה כי עיקר הנזק נגרם כתוצאה מהתאונה. בדומה למומחה הנויורלוג, היא שוכנעה שלמרות תלונות העבר, לא היה מדובר בממצאים משמעותיים. היא לקחה בחשבון את העבודה שבמועד התאונה התובע השתמש שבאוטובוס כשהוא מתנייד ללא אביזרי עזר.

     

    "אני סבורה כי הגם שמדובר במחלה שבדרך כלל היא בעלת מאפיינים פרוגרסיביים, ההתקדמות שלה אצל התובע לא הייתה מהירה ועד לתאונה הוא שמר על מירב התפקודים היום-יומיים שלו. כן אני קובעת כי הנפילות שמהן סבל התובע לאחר התאונה הן תולדת הפגיעה בתאונה ולא מחלתו הבסיסית", כתבה.

     

    עם זאת, לאחר שסקרה את ההשתלשלות הרפואית בשנים שקדמו לתאונה, השופטת החליטה להעמיד את נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה על 90%, ולייחס 10% מנכותו למחלה ממנה סבל לפני כן. לגבי הנזקים נקבע שיש לאפשר לתובע לעבור ממוסד סיעוד שבו הוא מתגורר אל ביתו, שיותאם למצבו הרפואי וכך יתאפשר לו להיות במחיצת משפחתו.

     

    בסיכומו של דבר היא העריכה את נזקיו בסכום כולל של כ-3.3 מיליון שקל. מסכום זה נוכו כ-1.6 מיליון שקל – קצבאות ותגמולים שהתובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד צבי הרצוג
    • ב"כ הנתבעים: עו"ד משה עבדי ואח'
    • עו"ד רן שקד עוסק בדיני ביטוח
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים